‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העסקת דרוזים ?

תוכן עניינים

מבוא

הדרוזים בשוק העבודה בישראל

שיעורי השתתפות בכוח העבודה

שיעור השתתפות בכוח העבודה לפי מין ודת

שיעור השתתפות לפי מאפיינים שונים

שיעור השתתפות לפי גיל, דת ומגדר

רמת השכלה

מספר הילדים

שיעורי אבטלה

מאפייני תעסוקה

שכר

תעסוקה בשירות המדינה

ביבליוגרפיה

• ענפי תעסוקה: הענפים העיקריים שבהם הדרוזים מועסקים הם המגזר הציבורי (בעיקר מינהל, חינוך, בריאות ורווחה וסעד) - 40.5% מהמועסקים; תעשייה - 20%; ובינוי - 11.8%. אין נתונים מובחנים על ההתפלגות הענפית לפי מין .

• משלח יד: משלחי היד העיקריים של המועסקים הדרוזים הם עובדים מקצועיים (40%), סוכנים, מכירות ושירותים (18.6%) ומקצועות חופשיים ואקדמיים (14.1%). משלח היד השכיח בקרב נשים דרוזיות היה מקצועות חופשיים וטכניים, והועסקו בו כ-36% מהמועסקות, בעיקר בתחומי ההוראה . 

• מעמד בעבודה: שיעור העצמאים בקרב המועסקים הדרוזים כפול משיעור העצמאים בקרב המועסקים היהודים, גם אצל גברים וגם אצל נשים. שיעור הגברים הדרוזים המוגדרים כעצמאים הוא כ-20% (לעומת 11% אצל היהודים), ואילו שיעור הנשים הדרוזיות המוגדרות כעצמאיות הוא כ-12% (לעומת 6% אצל היהודיות). מרבית הדרוזיות העצמאיות עובדות בתחומי המסחר.

• יוממות : שיעור היוממות בקרב המועסקים הדרוזים הוא כ-47%. שיעור זה דומה לשיעור היוממות בקרב יהודים, שהוא 49%. אשר לנשים הדרוזיות, מן הנשים המועסקות, רק 19.1% עובדות מחוץ למקום מגוריהן, לעומת 43.4% מהמועסקות היהודיות. 

השפעת הגיוס לצה"ל מרחיקת לכת ביותר בחיי העדה ובין צעיריה הגדלים ומתבגרים עם המדים. השירות מרחיב את שכבת המשכילים, מתרבה מבחר הפרנסות, נשברות מוסכמות ונפרצים נתיבי חיים חדשים. עם זאת חוזר החייל הדרוזי למשפחתו וכפרו מתוך קשר אמיץ אליהם. באותה מידה הוא נשאר נאמן לעצמו כמו למדינתו - מדינת ישראל עם רוב יהודי. זהו המפתח לברית שנרקמה בין העדה הדרוזית למדינת ישראל, לא רק משום המסורת הדרוזית של נאמנות לשלטון ללא חיפוש עצמאות מדינית, אלא גם מתוך בחירה חופשית. אולם, על אף האמור לעיל ולמרות ההזדהויות והסולידריות בחיי היום יום, בעיקר בזרועות הביטחון, שוררת בקרב שכבה מסוימת בעדה הדרוזית תהיות ודילמות לגבי הזהות העצמית, העדתית. כך לדוגמא נשמעו קולות צעירים דרוזים שאיימו במרד דרוזי ובניתוק ברית הדמים - "מספיק עם סיסמאות...אנחנו מוזנחים...אנחנו רוצים סוף סוף שיכרתו אתנו ברית חיים, לא ברית דמים" .

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ניצה (קלינר) קסיר, בנק ישראל, "מאפיינים תעסוקתיים של ערביי ישראל - מגמות השלכות ומדיניות", הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, 2017

ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, "תמונת מצב פיתוח כלכלי: החברה הערבית, הדרוזית והצרקסית", גבעת חביבה, דצמבר 2016.