עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית פרטיות רשתות חברתיות מול הצלת חיים סייבר, פייסבוק חירום, הסרת אבטחת מידע (עבודה אקדמית מס. 7536)


‏390.00 ₪

28 עמודים

עבודה אקדמית מספר 7536

עבודה אקדמית פרטיות רשתות חברתיות מול הצלת חיים סייבר, פייסבוק חירום, הסרת אבטחת מידע

שאלת המחקר

האם הרשתות החברתיות מוכנות לפרוץ את אבטחות המידע הפנימיות לטובת השלטונות וסוכנות הביון במטרה להציל חיים?

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע. 

אפליקציה רוסית FaceApp 2019 – חשש לקונספירציה של פוטין לצבירת מאגר תמונות.

מערכת זיהוי תווי פנים

פרק 2. מתודולוגיה. 

שאלת המחקר. 

שיטת המחקר. 

פרק 3. איומים ומקרים מסכני חיים- פלילים דיגיטאליים.

פרק 4. הזכות לפרטיות וסוגיות ביטחוניות.

4.1. המשפט הישראלי-מגבלות משפטיות על איסוף מודיעין 

פרק 5. התמודדות הרשתות החברתיות. 

5.1. גוגל (google) 

5.1.1. חשיפת משתמשים על פי מכתב ביטחון לאומי 

5.1.2. החוק למעקב מודיעיני אחר גורמים זרים (FISA) 

5.1.3. נתונים אותם חושפת גוגל לרשויות. 

5.1.4. בקשות מחוץ לארצות הברית. 

5.2. פייסבוק-דו"ח שקיפות. 

5.2.1. שיתוף מידע עם רשויות החוק. 

בקשות חירום ועניינים הנוגעים לבטיחות ילדים.

פרק 6. מגמות בעולם.

רוסיה. 

גרמניה. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה.

 

עבודה זאת תתמקד בשאלה האם הרשתות החברתיות מוכנות לפרוץ את אבטחות המידע הפנימיות לטובת השלטונות וסוכנות הביון במטרה להציל חיים?

בכדי לענות על שאלה זאת אבדוק את הרקע להקמת הרשתות החברתיות ותפקידן בימים אלה כשופר העברת מידע בין אנשים ובין גורמים המעמידים את הציבור בסכנת חיים.

נגדיר את סוגי הסכנות והאיומים הקיימים תוך בדיקת החוק הישראלי והמגבלות המשפטיות על איסוף מודיעין, נגדיר את הזכות לפרטיות מול העובדה שהרשתות החברתיות הפכו לכלי שרת בידי גורמים עוינים שפעילותם מצריכה סוג של הפרת זכויות.

נבדוק כיצד מתבצעת פניה לחשיפת פרטי משתמש על ידי השלטונות ואיזה סוגי מידע מעבירה הרשת החברתית בסיטואציות שונות.

לסיום נבדוק את דוחות השקיפות של מספר רשתות חברתיות המעידות על מספר הבקשות לשיתוף פעולה עם השלטונות וסוכנות הביון ואת המצב בפועל. (דרור, 2019)

"שתפו אם השתמשתם ב-FaceApp - ה-FBI ורשות התקשורת חייבות לחקור את סיכוני הפרטיות והבטחון הלאומי". כך כתב ביולי 2019 צ'אק שומר, מנהיג המפלגה הדמוקרטית בסנאט. "מיליוני אמריקאים השתמשו בה, והיא שייכת לחברה שמבוססת ברוסיה".

האפליקציה קיימת כבר שנתיים, אך בקיץ 2019 הפכה לויראלית, כאשר גולשים הפכו את פירסמו תמונות שלהם כמבוגרים יותר, באמצעות פילטר של האפליקציה. יותר מ-150 מיליון אנשים סביב העולם העלו תמונות של עצמם ושל חברים שלהם ליישום.

שומר שלח מכתב רשמי לראשי הרשויות הללו, ודרך שיפתחו בחקירה, בעקבות חששות ושאלות על פרטיות שעלו בימים האחרונים. "המשתמש חייב לתת גישה מילה ובלתי ניתנת לביטול למידע אישי ולתמונות", כתב שומר במכתבו לרשויות. שומר עוד מציין כי ה-FBI בעצמו רואה ברוסיה כאיום בטחוני, וכי צריך לוודא שמידע אישי על אזרחים לא ישמש בתקיפות מקוונות (סייבר) על ידי גורמים רוסים נגד אמריקאים.

יש לציין כי גם אפליקציות אמריקאיות כמו פייסבוק מבקשות מידע למידע מאוד אישי שלנו, אלא שהן פועלות מארה"ב ומאפשרות, על פניו, למחוק את המידע. "צריך לצמצם את הסיכון שהחזקת מידע כזה גורם לו", כתב שומר.

מקורה של האפליקציה ברוסיה, תנאי השימוש שלה מאפשרים שימוש חופשי בתמונות, וקשה למחוק תמונות אחרי שהעלתם אותם. יוצרי האפליקציה הגיבו לחששות, הסבירו שבפניה אליהם אפשר למחוק תמונות מהשרת, הסבירו שהם לא יכולים לקחת תמונות ללא אישור (מה שאומת בבדיקה של צ'קפוינט), והתחייבו לא להעביר שום מידע לממשלת רוסיה.

מערכת זיהוי תווי פנים היא אפליקציית מחשב אשר מסוגלת לזהות או לאמת את זהותו של אדם באופן אוטומטי, על בסיס תצלום דיגיטלי או מקור וידאו. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השוואת תכונות תווי הפנים בתמונה לתמונות המצויות במאגר נתונים.

כיום מערכות זיהוי הפנים משמשות בעיקר במערכות אבטחה, ופעמים רבות הן משולבות עם מערכות זיהוי ביומטריות נוספות כגון זיהוי טביעות אצבע וזיהוי קשתית העין.

למרות היתרונות הפוטנציאליים של טכנולוגיה זו, אנשים רבים מודאגים מפלישה לפרטיותם. אנשים רבים חוששים מכך שטכנולוגיה זו תוביל לכך שהחברה כולה תמצא תחת מעקב תמידי כאשר הממשלה והרשויות תוכלנה לדעת היכן כל אדם נמצא ומה הוא עושה בכל עת. ההיסטוריה מוכיחה שמדינות שונות עשו בעבר שימושים לרעה בטכנולוגיה מסוג זה.

דוגמה לשימוש מסיבי בטכנולוגיית זיהוי פנים ניתן למצוא בסין, עקב השלטון הריכוזי, אין כמעט הגבלות על הפגיעה בפרטיות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, 2019

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

איל נ', המרד נגד הגלובליזציה, משכל- הוצאת ספרי חמד (מאי 2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

א' מרקוס תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות החברתיות, הוצאת אוצר המשפט (2016)

Ciolli, A. Chilling Effects: The Communications Decency Act and the Online Marketplace of Ideas. U. Miami L. Rev., 63, 137.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)