כיצד באה לידי ביטוי התופעה המגונה של אלימות משטרתית ?

תוכן עניינים

מבוא. 

היסטוריה. 

דוגמאות בולטות מהעולם.

ארצות הברית. 

בישראל. 

פרשות בולטות. 

המחלקה לחקירות שוטרים.

תפקידים וסמכויות. 

מבנה. 

פרשת השוטרים הנוקמים.

האירוע וחקירתו 

תגובת המשטרה. 

ועדת הבדיקה. 

ההליך המשפטי 

חשיפת שמות השוטרים.

משפטם של השוטרים הנוקמים.

דיונים משפטיים נוספים.

תוצאות.

המשך האלימות. 

העסקת השוטרים הנוקמים.

התאבדות באמצעות שוטר.

אלימות משטרתית בישראל – נקודת מבט נוספת

סיכום.

ביבליוגרפיה

ברוטליות משטרתית היא הפעלת כוח מופרזת ומכוונת, לרוב פיזית, אך גם בצורה של אלימות מילולית ואיומים, על ידי שוטר. התופעה מכונה פעמים רבות גם אלימות משטרתית, אם כי מעצם תפקידה חלק מהותי מפעילות המשטרה כרוך בהפעלת כוח פיזי, אך לא כל הפעלת כוח כזו נחשבת חריגה, מופרזת או שרירותית ראו מונופול על אלימות.

התופעה של ברוטליות משטרתית רווחת בארצות רבות, לרבות במדינות בהן יש חקיקה, פיקוח ואכיפה להגבלת התופעה. גם כאשר התופעה בלתי חוקית, היא עשויה להתבצע במקרים מסוימים בחסות החוק, למשל במסגרת דיכוי פוליטי, לרבות דיכוי מחאות, מאבקים ושביתות. בני מיעוטים וקבוצות מוחלשות ומודרות בחברה עשויים לסבול יותר מתופעות של התעמרות מצד כוחות משטרה.

ב15 במרץ מדי שנה מצוין היום הבינלאומי נגד ברוטליות משטרתית. פעמים רבות מתקיימות הפגנות בעקבות מותו של אזרח מירי של שוטר, אך הפגנות אלה אינן מעידות בהכרח שהשוטר השתמש בכוח מופרז לעתים הירי באזרח הוא תוצאה של סכנה לחייו של השוטר או של אחרים, ונחשב להגנה עצמית.

המחלקה לחקירות שוטרים מח"ש היא מחלקה בפרקליטות המדינה של מדינת ישראל, שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי אנשי משטרת ישראל. ראש מח"ש הנוכחי הוא אורי כרמל.

בעבר חקירת האשמות וחשדות פליליים בקרב שוטרי ישראל נערכה על ידי היחידה המשטרתית לחקירות פנים. במהלך השנים הצטברה ביקורת הולכת וגוברת על כך שהמשטרה חוקרת את עצמה. בעקבות דו"ח של מבקר המדינה שמתח ביקורת נוקבת על פעולתה של היחידה המשטרתית לחקירות פנים וביקורת ציבורית שנתלוותה לדו"ח המבקר, הוקמה ועדת היגוי על ידי שר המשפטים דן מרידור, ושר המשטרה רוני מילוא, שהוטל עליה לבחון את נושא החקירות הפנימיות במשטרה. הוועדה המליצה על הקמת מחלקה חדשה במשרד המשפטים, שתאמץ את סמכויותה של היחידה לחקירות פנים, ותורכב מחוקרים שיושאלו מהמשטרה. כמו כן המליצה הוועדה שניהול המחלקה יהיה בידי אנשי הפרקליטות.  הוקמה, על פי המלצות אלה, מח"ש, וסמכויותיה הוקנו לה מכוח סעיפים 49ט ו49יא לנוסח החדש של פקודת המשטרה.

לרוב עוסקת המחלקה בחקירת עבירות פליליות בלבד שבביצוען חשודים אנשי משטרה. כמו כן עוסקת מח"ש בחקירת חשדות לביצוע עבירות פליליות על ידי אנשי השב"כ, וזאת בהינתן הנחיה לכך מאת היועץ המשפטי לממשלה.

מח"ש עוסקת ככלל בחקירת עבירות פליליות שהעונש הקבוע בגינן בחוק עולה על שנת מאסר, ושהחשודים בביצוען הם שוטרים כולל שוטרי מג"ב או אזרחים ביחד עם שוטרים. רוב החקירות מתמקדות בעבירות של טוהר המידות, וחקירת מקרים של שימוש בכח שלא כדין מצד שוטרים כלפי אזרחים.

סגל המחלקה כולל פרקליטים וכן חוקרים מושאלים ממשטרת ישראל, בעלי סמכויות של אנשי משטרה לצורך ביצוע החקירות. בראש המחלקה עומד פרקליט מפרקליטות המדינה, עם סמכויות של פרקליט מחוז, ובעל סמכות להורות על העמדת שוטרים ואזרחים שביצעו עבירה ביחד עם שוטרים לדין פלילי, או להורות על העמדת שוטרים לדין משמעתי, בכל הנוגע לשימוש בכח שלא כדין. 

הוחלט לאזרח את המחלקה לחקירות שוטרים באופן מלא, במטרה לבצע הפרדה בין אנשי המשטרה המושאלים למחלקה לבין עמיתיהם השוטרים, הנחקרים. בשנים שלאחר מכן נערכה עבודת מטה במהלכה נבחן המבנה, הארגון ושיטות ההעסקה והשכר בגופים אזרחיים דומים דוגמת משרד מבקר המדינה.  החל להתבצע תהליך האזרוח בפועל, כאשר חלק מהחוקרים המשרתים במח"ש כיום הינם אזרחים, בוגרי קורס חקירות של מח"ש, אשר אין להם נגיעה למשטרה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).