‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פעילות פנאי של בני נוער עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

סקירת ספרות   

השתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות נוער 

מועדוני פנאי לנוער בעל מוגבלות 

מועדון הספר    

מעגלי בריאות   

ילדים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים בישראל       

הגדרת השילוב של תלמידים בעלי  מוגבלויות/צרכים מיוחדים, תהליכיו ויתרונותיו    

פנאי, חיי החברה והתרבות בקרב בני נוער           

חקר תרבות הפנאי של בני הנעורים         

תרבות הנעורים

תרבות הפנאי וחיי החברה של בני הנוער  

פנאי ומגדר       

פנאי סלולר ואינטרנט בקרב בני נוער        

המוגבלות כבעיה חברתית          

מעונות יום שיקומיים      

מועדוניות ושירותי אחר-הצהריים

שירותי התמיכה הניתנים במסגרות וניהול הפנאי של הנוערא המשולב:        

תמונת מצב וממצאים     

רקע למחקר      

חשיבות המחקר ותרומתו           

שיטת המחקר   

הנחקרים          

כלי המחקר       

איסוף הנתונים  

ניתוח נתונים     

סוגיות אתיות    

שיטה - מתודולוגיה        

תוצאות

ניתוח ראיון       

ניתוח ראיון       

ניתוח ראיון       

ניתוח ראיון       

ממצאים דיון וסיכום       

במענה על שאלת המחקר           

מגבלות המחקר והצעות אפשריות להמשך.מחקרים עתידיים          

ביבליוגרפיה      

נספחים

שאלות להבנת ראיוןי המורים המרואיינים 

ראיונות

ראיון 1 

ראיון 2

ראיון 3

ראיון 4

סמינריון זה יעסוק בפעילות פנאי של בני נוער עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים.

תרבות הפנאי בקרב בני נוער מהווה אבן דרך חשובה בהתהוות ובהתפתחות המתבגר. חלק גדול מן ההתנסויות שעוברים בני הנוער וגם תהליך עיצוב אישיותם מתרחש במסגרות הבלתי פורמאליות ובזמנם החופשי. במסגרת זו במסגרת זו של הפנאי אנו כוללים פעילות פנאי בית, פעילות חברתית, השתתפות בחוגים ובפעילויות מאורגנות ובילוי של ילדים ובני נוער.

טוענים החוקרים Bowers & Li & Kiely , ואחרים (2007), כי בני נוער הנם בני אדם אשר חווים את גיל ההתבגרות באופן דינמי ביותר, ועל בסיס זה תקופה זו מהווה כאחד הגילאים הקשים ביותר שעובר אדם בהתפתחותו המוקדמת - הן בשל האתגרים הקשים שמציב גיל זה בפני בני הנוער, והן בשל הקושי הנגרם לסביבה.

במקרים רבים, קיים מעגל איזון חוזר חיובי בין מצוקותיהם של בני הנוער וקשייה של הסביבה: מצוקת בני הנוער גורמת לתגובות של דאגה, התגוננות או חרדה מצד הסביבה, תגובותיה של הסביבה מעצימות את מצוקת המתבגר וזאת בתורה מגבירה עוד יותר את החרדה של הסביבה ואת תגובותיה השליליות.

מהמידע הנ"ל ניתן להבין כי לסביבה יש ערך מוסף גבוה בהתפתחות בני הנוער וחיזוק לכך ניתן על ידי Bozic, שמציין כי התפתחות חיובית של בני נוער מבוססת על מסגרת שמנחה קהילות בדרך שבה הם מארגנים שירותים, הזדמנויות, ותומכת כך שאנשים צעירים יכולים לפתח את מלוא הפוטנציאל של אוכלוסיית המתבגרים.

אחד הגורמים החיצוניים שעוזרים לבני נוער להתפתח בצורה חיובית ביותר הנה התרבות וחיזוק לכך ניתן על ידי Laursen, המציין את המרכיבים הבאים ככאלו שמעידים על כך :

1) תרבויות בני נוער חיוביות הנן תומכות וכוללניות- תרבויות בני נוער חיוביות נועדו במכוון בכדי לתמוך בנוער בפיתוח צרכי הצמיחה שלהם. בטיפול בתרבויות בני נוער, גישה וקול מובטחים לכולם, במיוחד למי שהסיכויים שלו הנם הטובים ביותר בכדי להתמודד עם אתגרים (למשל, נוער מאומץ ובמתקני כליאה, נמלטים, בני נוער של צבע, לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים, בני נוער עם מוגבלות, בני נוער בחיי עוני, ובני נוער שאינם דוברי אנגלית).תרבויות בני נוער חיוביות מספקות קבלה ולא רק סבל, וכמו כן סביבות בכדי להבטיח את שלומם של בני הנוער על מנת למגר את האפליה לרעה של כוח. (מנדל-לוי, 2017).

 2) תרבויות בני הנוער חיוביות הן השתתפויות – לתרבויות בני נוער חיוביות יש ציפיות גבוהות והן מחזקות דימויים חיוביים של בני נוער. יש להם את האמונה הטבועה שאנשים צעירים הם העתיד, וכי הערך שלהם והעוצמות הכרחיים להמשך בחברות דמוקרטיות ובעולם בר קיימא. הן מקדמות שיתוף פעולה חוצה גבולות, והן חוקרות ומכניסות לתוך המקום פתרונות חסרי תקדים שהם מעבר מפשוט להיות "פחות רע" לצורך יצירת מסלולים שיאפשרו לאנשים לחיות בעולם בלתי תלויים זה בזה יותר ויותר.תרבויות נוער שמספקות תחושה עמוקה של דמוקרטיה עמוקה , לא רק דמוקרטיה ייצוגית, מטפחות רמה עמוקה יותר של דיאלוג. תרבויות כאלה מקבלות בברכה השקפות מתחרות ומונעות דרגות וכוחניות בקרב יחידים שהנם בעלי ערך שולי וקבוצות. כאשר הצעירים מקבלים את ההזדמנות לקחת חלק פעיל ביצירת סביבות חיוביות ואכפתיות, הם מפתחים כישורי מנהיגות, בונים קהילות חזקות יותר, ומחזקים את תחושת ההשתתפות בדמוקרטיה.לבני נוער שנמצאים במרכז קבלת ההחלטות לגבי סוגיות המשפיעות עליהם בסביבתם יש הזדמנויות רבות לתרום לקהילותיהם ובכך להתארס עם אנשים בכל הגילאים.

ניתן להגדיר את אוכלוסיית התלמידים בעלי  מוגבלויות/צרכים מיוחדים ע"י המאפיינים הבאים: "תלמידים בעלי מוגבלות כלשהי למשל לקויי למידה או מוגבלות פיזית המגלים הפרעות ספציפיות ברכישת מיומנות למידה בסיסיות ובשימוש בהן וזאת עקב שיבושים בתהליכים קוגנטיבים שהבסיס המשוער שלהם הוא נוירולוגי. יכולתם האינטלקטואלית ממוצעת ומעלה, אולם חלקם מתפקדים ברמה נמוכה יותר. הם מגלים קשיים שונים בתפקודם הקוגנטיבי, כגון בתפקודי השפה והחשיבה, בתפיסה, בהתמצאות במרחב ובזמן, בזיכרון, בקשב ובריכוז, בתפקוד המוטורי, בתיאום תפיסתי- תנועתי ועוד. לעתים קרובות יש להם בעיות בהסתגלות למצבים המחייבים גמישות בתגובות, הפרעות מלוות על פי רוב בקשיים רגשיים, עקב כישלונות חוזרים ונשנים המובילים להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, לירידה במוטיבציה הלימודית ולחרדות. לא כל התופעות מופיעות בהכרח יחד. המקור העיקרי לקשייהם אינו בנכות, ברמה שכלית נמוכה, בבעיות רגשיות ראשוניות או בהשפעות סביבתיות, כגון הבדלים תרבותים, אולם קשיים אלו יכולים להופיע בו זמנית עם ליקויי הלמידה." 

שאלות למורים המרואיינים

1. מהו תפקידך, הכשרתך והוותק שלך כמורה?
2. מה הוא הידע שיש לך בנושא תלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים? ומה מקור אותו ידע? קורסים? השתלמויות? קריאה? תקשורת?
3. האם יש לך ניסיון אישי בעבר או בהווה במסגרת עבודתך עם תלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים?
4. מה הן הפעולות שאת/ה כמורה עושה כדי לשלב תלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים בכיתתך מבחינה: פנאי, חברתית, התנהגותית ולימודית
5. כיצד תורמת הסביבה הפיסית בכיתתך לשילוב תלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים גם בשעות הפנאי?
6. באילו אמצעי למידה שונים את/ה נעזר/ת על מנת להתאים את ההוראה לתלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים? מה זה דורש ממך ?
7. האם יש לך דרכים ייחודיות משלך להתמודד עם תלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים מעבר לשעות הלימודים גם לשעות הפנאי?
8. 8. על סמך מה שנאמר כאן- מה היא עמדתך ומה הם רגשותייך בקשר לשילוב תלמידים עם  מוגבלויות/צרכים מיוחדים בכיתתך?  
9. 9. נא לספר רעיון מעניין בהקשר זה שארע לך המהלך העבודה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

בוגלר ר', ברקוביץ י', רוזנקרנץ ע' (2021). סוציולוגיה של החינוך. האוניברסיטה הפתוחה

גילת יצחק טבק עידית, שותפות הורים ומורים: מבטים מצטלבים. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)

שי פרוגל , מנחם ברינקר, חקר מדעי הרוח והוראתם: שאר רוח. הוצ' רסלינג (2022)