‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת צעירים מכורים לסמים ולאלכוהול?

תוכן עניינים

מבוא    

סקירת ספרות   

סמים - בני נוער 

מורכבות גיל ההתבגרות

נוער שתיין: המצב בישראל והחוק

התמודדות עם תופעת השכרות

אלכוהוליזם

השפעות אלכוהול על הגוף

תסמונות היכולות לנבוע משימוש כרוני באלכוהול

אבחנה של הרעלת אלכוהול        

קריטריונים לאבחון        

דרכי טיפול       

השפעה חברתית           

תופעות לוואי של גמילה מאלכוהול           

מה ניתן לעשות?           

נוער עולה ואלכוהוליזם   

סמים - בני נוער 

סמים ואלכוהול - הקשר שביניהם 

מורכבות גיל ההתבגרות

סיכום   

ביביליוגרפיה     

ההתעניינות המחקרית- אפידימיולוגית בתופעת השימוש והשימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים החלה בישראל בשנות השבעים המוקדמות, כאשר המחקרים הראשונים נערכו על מדגמים של בני נוער בלבד (בורד, בראון 2010).

בני- נוער- כילדים, הרבה לפני שאנו משתמשים בחומרים פסיכואקטיביים, יש לנו אינספור הזדמנויות לצפות במבוגרים העוסקים בצריכת סוגים שונים של סמים ואלכוהול. בנוסף להתבוננות ישירה, אנו צופים בתיאורים תקשורתיים רבים של סמים ואלכוהול בסרטים ותוכניות טלוויזיה. כאשר אנו מגיעים לגיל ההתבגרות, גיל המאופיין בסקרנות, חיפוש מתמיד אחר אתגרים, לחץ מצד קבוצת השווים ועוד, פעמים רבות אנו נתקלים בקשיים רבים ובלחצים, שטרם התמודדנו עימם בעבר. עיסוק בהתנהגויות סיכון שראינו בעברנו, כמו שימוש בסמים ואלכוהול, הוא אחת מהתופעות המתוארות בספרות להתמודדות עם בעיות גיל ההתבגרות (לקט ).

באשר לשימוש בסמים, כ-10% מדווחים על שימוש בסם לא חוקי כלשהו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. הנתונים דומים לסקר הקודם בו דווח על 10.5% שהשתמשו באופן לא חוקי בחומר פסיכואקטיבי כלשהו. בסקרים שקדמו המספרים שדווחו היו נמוכים יותר -  (סלונים-נבו ,ישראלוביץ ).

 סטודנטים- תקופת הלימודים באוניברסיטה כרוכה לרוב בשינוי משמעותי בשגרת החיים. המסגרות הכוללניות של התיכון והצבא מסתיימות וסטודנטים רבים יוצאים מבית הוריהם. הלחצים הנגרמים עקב הסביבה החדשה, העצמאות, הלימודים האקדמאיים ועוד בשילוב עם נורמות מתירניות יותר באשר לשימוש בסמים ואלכוהול, מובילים לעיתים לצריכה מוגברת של חומרים אלו. האידיאולוגיה באשר למתירנות והמוכנות לשימוש בסמים ואלכוהול אכן בולטת במיוחד בקרב אוכלוסיית הסטודנטים בארץ. למשל, במחקר אשר בחן את השימוש בסמים ובתרופות בישראל , נמצא כי מידת החשיפה לסמים והנכונות להתנסות בהם גבוהה בשתי קבוצות הגיל 24-20 ו-25-29. בישראל קבוצת הגיל בה מתחילים מרבית הסטודנטים ללמוד היא בני 20-24 (בורד, בראון )

בנוסף, השוואת סקרים שערכה הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול בשנים 2008 לעומת 2011 מעידה על עלייה בשימוש בסמים ואלכוהול בקרב סטודנטים. עליה של % 11 בדיווח על ״שימוש לא חוקי בסם כלשהו״ לגבי תקופת הזמן ״אי פעם״ (31% ל-42%); עליה של 8% בדיווח על שימוש לא חוקי ב״שנה האחרונה״ (22% ל- 30%); השוואת שיעור השימוש באלכוהול מראה על הכפלה בשיעור המשתמשים הקבועים באלכוהול (18% ל-34%), יותר מהכפלה של שיעורי המשתכרים באופן קבוע (3.4% ל-8.5%) ועליה גבוהה של כמעט פי שניים וחצי בשיעור המשתכרים פה ושם (12% ל 33%). עוד נמצא כי שיעורי השימוש בסמים בלתי חוקיים בקרב סטודנטים בישראלגבוה לעומת האוכלוסייה הכללית באותו הגיל (בורד, בראון ).

למרות כל זאת, הנתונים מעידים על כך ששיעור השימוש בסמים ואלכוהול בקרב סטודנטים בארץ נמוך מהמדווח בקרב סטודנטים בארצות-הברית ובמקומות אחרים (לקט).

אולם, יש לזכור כי הסטודנטים הישראלים מבוגרים יותר מאשר סטודנטים ממדינות אחרות משום שהם מחויבים לשירות של בין שנתיים לשלוש שנים בצבא לאחר סיום בית הספר התיכון. מחקרים בחו״ל מוצאים לרוב כי בקבוצות הגיל של בני 18 ל-22 שנים, גילאי הסטודנטים באותם מקומות, השימוש בחומרים הפסיכואקטיביים השונים מגיע לשיאו. בישראל קבוצה זו של בוגרים- צעירים, רובה ככולה (להוציא בני ישיבות, לא-יהודיים ובלתי מתאימים לשירות), משרתים בצה״ל. כך שהגיל הממוצע הגבוה של סטודנטים ישראלים יחסית לגיל הממוצע

בעולם מקשה על עריכת השוואות בין לאומיות בנושא (טייכמן ).

מחקרים מוצאים כי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב אוכלוסיית הסטודנטים קשור לשיעורי השימוש בקרב בני נוער. כך למשל, נמצא כי עבור אותם תלמידים ששתו בצורה מופרזת בתיכון היתה פי שלוש סבירות לצרוך כמויות מופרזות של אלכוהול בקולג׳ מאשר אותם תלמידים שלא שתו בצורה מופרזת בתיכון. מעבר לכך, ככל שגיל תחילת השימוש יורד, וככל שעולים שיעורי השימוש והתפוצה בקרב בני-נוער, יימצאו מבוגרים רבים יותר שישתמשו בחומרים השונים. בד בבד, הגידול בשיעורי השימוש, ברמת השימוש ובהיקף התפוצה בקרב האוכלוסייה הבוגרת עלול להשפיע על היקף השימוש בקרב אוכלוסיית בני הנוער (לקט ).

בישראל ובמרבית העולם המערבי, הן דעת הקהל והן החקיקה מבחינות הבחנה חדה בין סמים בלתי חוקיים (כגון: חשיש, מריחואנה, אופיום) לבין משקאות פסיכואקטיביים חוקיים (כגון: יין, בירה ומשקאות אלכוהוליים אחרים), כך שההבחנה החברתית בין השניים ברורה. בישראל מתווסף גורם תרבותי התורם להבחנה זו - בתרבות היהודית השתייה מותרת, ובנסיבות טקסיות שונות מומלצת ואף מחייבת

ההבחנה החוקית והחברתית בישראל בין סמים לאלכוהול והיות צריכת האלכוהול מקובלת ביהדות, מוליכים לצפייה שדפוסי הצריכה של השניים יהיו שונים, אולם הממצאים האמפיריים סותרים צפיות אלו. למרות שבחברה הישראלית נראה במבט ראשון כי מדובר בשני תחומים שכלל אינם קשורים זה בזה, קיים קשר בין צריכת אלכוהול לבין צריכת סמים לא חוקיים.

סקרים שערכה הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול מציעים ממצאים דומים. למשל, נמצא כי 16.9% מקרב בני הנוער בישראל השותים משקה אלכוהולי דיווחו כי הם משתמשים בסמים, לעומתם רק 3% מתוך אלו שאינם שותים אלכוהול דיווחו על שימוש בסמים; בסקר אחר נמצא כי השימוש בסמים נפוץ יותר בקרב סטודנטים הנוהגים להשתכר תכופות או סטודנטים הנוהגים לשתות שתייה מרובה (בר-המבורגר). אם כן, מחקרים מוצאים באופן עקבי קשרים בין התנהגויות אלו, כך שלרוב פרט אשר יעסוק בהתנהגות אחת יעסוק גם באחרת. (בורד, בראון )

מעבר לקשר הנמצא בין צריכת סמים לבין שימוש באלכוהול קיימות גישות תיאורטיות רבות המסבירות את הקשר הקיים בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים אלה. Paavola , VARTIAINEN , HAUKALA

ההשערה הידועה ביותר להסברת קשר זה היא הגישה ההתפתחותית, או השערת השלבים. על פי השערה תיאורטית זו, השימוש בסמים הוא תופעה בה יש התפתחות. מעבר משימוש בבירה לשימוש במשקאות אלכוהוליים חריפים ובטבק, לשימוש במריחואנה ורק לאחר מכן בסמים לא חוקיים אחרים. (שלג מי-עמי )

אולם, אין תמימות דעים בספרות באשר לנכונות התיאוריה, מחקרים רבים אינם רואים התפתחות זו כהתפתחות הכרחית על אף הקשר הנמצא (סלונים-נבו ,ישראלוביץ ).

בין אם ההשערה ההתפתחותית עומדת במבחן המציאות לבין אם לאו, הקשר בין שימוש בסמים לבין שימוש באלכוהול נמצא במחקרים שבחנו השערה הזאת. (מורדקוביץ )

גישה אחרת אשר הוצעה להבנת הקשר שבין שימוש בסמים לבין שימוש באלכוהול היא מודל הסטייה הכוללנית. גישה זו טוענת שקיימת נטייה אינדיבידואלית אצל אנשים אחדים להתנהגות מפרת כללים. לכן, אפשר לראות את הצורות השונות של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, חוקיים ולא חוקיים, כביטויים ספציפיים של אותו גורם בסיסי; גישה נוספת מציעה כי קיומן של תכונות אישיות מסוימות תורם הן לצריכת אלכוהול והן לשימוש בסמים. למשל, באופן עקבי מחקרים מצאו כי אלו הגבוהים בתכונה חיפוש ריגושים סביר שיצרכו יותר סמים ואלכוהול מאשר אלו הנמוכים בתכונה זו. תיאוריות רבות שהתפתחו לראשונה להסברת השימוש באלכוהול נמצאו כמתאימות להבנת השימוש ברוב הסמים. 

העדויות האמפיריות והגישות התיאורטיות שהוצגו לעיל תומכות בקשר שבין שימוש בסמים לבין צריכת אלכוהול, ומציעות כי גורמים זהים עשויים להסביר את השימוש בסוגים שונים של חומרים פסיכואקטיביים. באופן דומה, המחקר הנוכחי מניח כי הדגשה של ערכים מסוימים יותר מאשר אחרים תורמת הן לצריכת אלכוהול והן לשימוש בסמים בקרב שתי האוכלוסיות הנחקרות. חשיבות המחקר טמונה בכך כי ככל שנטיב להבין מה הם הגורמים המקדימים לשתיית אלכוהול וצריכת סמים, נוכל לעצב באופן טוב יותר תוכניות מניעה ותוכניות לחינוך ערכי שמטרתן להפחית התנהגויות אלו. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס 

אלישע, א' וברוור, א' (2015). שירות המבחן לנוער בישראל: התפתחויות בחקיקה ובדרכי ההתערבות. בתוך א' תימור, ס' בן-ברוך וא' אלישע (עורכים), נוער בבלגן- קטינים עוברי חוק בישראל דרכי מניעה, אכיפה ושיקום (עמ' 66-38). ירושלים: מאגנס.

World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary [2016]