‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת נישואי הקטינות?

תוכן עניינים

מבוא

תופעת נישואי הקטינות, נישואין קטינים, חתונה צעירה

רקע לתופעה

נישואי קטינות כפגיעה בזכויות יסוד של הנערות

המצב החוקי

פעולות גורמי אכיפת החוק

האיסור על נישואי קטינות בחוק הישראלי

אכיפת החוק ע"י רשויות המדינה

אכיפה החוק והעלאת גיל הנישואין כצעדים משלימים

סיכום

ביבליוגרפיה

לתופעה של נישואי קטינים יש השלכות שליליות רבות, בעיקר הקושי להתמודד עם מחויבות משפחתית וגידול ילדים בגיל צעיר. נוסף על כך, יש חשש שהיריון בגיל צעיר יגרום נזק פיזי ונפשי לאם ולתינוק. משום כך, מדינת ישראל אינה מתירה לקטינים להינשא, אלא אם כן בחנו הרשויות את המקרה והחליטו שהנסיבות מאפשרות זאת.

עולים הממצאים שלהלן:

• הסדרת גיל הנישואים בישראל נעשית באמצעות חוק גיל הנישואים, ועל-פי הקבוע בחוק הגיל המינימלי לנישואים הוא 17; במקרים חריגים אפשר להתחתן לפני כן, באישור בית-משפט. דבר חקיקה נוסף הקשור לגיל הנישואים הוא האיסור בחוק העונשין, על בעילת קטינה או קטין.

• מנתוני הנהלת בתי-המשפט עולה כי מוגשות כמה עשרות בקשות לנישואי קטינים בכל שנה בממוצע; קצת יותר מעשר מהן מאושרות.

• נרשמו במשרד הפנים 800 נערות כנשואות. במקרים רבים, נישואי קטינות נערכים ללא ידיעת הרשויות, ורק שנים לאחר קיום החתונה, כאשר הנערה עברה את גיל 17, נעשית פנייה לקבל אישור רשמי לנישואים. לפיכך, נתונים אלו אינם משקפים בהכרח את מספר הנערות שנישאו בפועל באותה שנה.

• בחלוקת נתונים אלה לפי דת עולה כי רובן המוחלט של הנערות שנישאו הן מוסלמיות; אשר לנערות יהודיות שהתחתנו בשנים הללו, מדובר במקרים בודדים בשנה.

• לטענת גורמים המופקדים על הסדרת הנישואים בישראל נעשים מאמצים למנוע את התופעה.

לתופעה של נישואי קטינים יש השלכות שליליות רבות, בעיקר הקושי להתמודד עם מחויבות משפחתית וגידול ילדים בגיל צעיר. נוסף על כך, יש חשש שהיריון בגיל צעיר יגרום נזק[1] פיזי ונפשי לאם ולתינוק. משום כך, מדינת ישראל אינה מתירה לקטינים להינשא, אלא אם כן בחנו הרשויות את המקרה והחליטו שהנסיבות מאפשרות זאת.

עולים הממצאים שלהלן:

• הסדרת גיל הנישואים בישראל נעשית באמצעות חוק גיל הנישואים,  ועל-פי הקבוע בחוק הגיל המינימלי לנישואים הוא 17; במקרים חריגים אפשר להתחתן לפני כן, באישור בית-משפט. דבר חקיקה נוסף הקשור לגיל הנישואים הוא האיסור בחוק העונשין, על בעילת קטינה או קטין.

• בחלוקת נתונים אלה לפי דת עולה כי רובן המוחלט של הנערות שנישאו הן מוסלמיות; אשר לנערות יהודיות שהתחתנו בשנים הללו, מדובר במקרים בודדים בשנה. 

• לטענת גורמים המופקדים על הסדרת הנישואים בישראל נעשים מאמצים למנוע את התופעה.

למשל, הרבנות, בתי-הדין הרבניים ובתי-הדין השרעיים אינם מאשרים נישואים של קטינים בני פחות מ-17. אם נודע להם כי נישואים כאלה נערכו, הם מעבירים את המידע למשטרה ולפרקליטות.

• נפתחו תיקים בודדים בלבד בגין עבירה על חוק גיל הנישואים או בעילת קטינה, ולא נמצא מידע בדבר הגשת כתבי-אישום בגין עבירות אלה. נפתחו 12 תיקים בגין עבירה של נישואי קטינה, וכל התיקים עדיין בחקירה. לטענת גורמי המשטרה והפרקליטות, עקב קושי בהגשת כתבי-אישום נגד מעורבים בפעולות אלה הוחלט לתעדף את התיקים ולטפל במקרים הקשים ביותר, כגון נישואי נערה שגילה פחות מ-14 שבמועד חשיפת האירוע היא מתחת לגיל 16, הבדל גילים של 10 שנים בין הנערה לבעל ועוד. 

• לטענת הפרקליטות, במקרים רבים נודע לגורמי אכיפת החוק שנישואים נערכו ללא היתר רק בעת שהנערה בהיריון או אפילו לאחר שילדה ילדים. לפיכך, לטובת הילד והמשפחה הרשויות מחליטות שלא לנקוט הליכים נגד בני-הזוג.

• למרות הדרישה בחוק לקבל היתר נישואים במקרים של נישואי קטינים שגילם פחות מ-17, הנתונים השנתיים בממוצע על מספר הבקשות שהוגשו (עשרות בודדות( ומספר הבקשות שאושרו (כעשר בקשות) לעומת מספר הנישואים שנערכו בפועל (כ-300) מלמדים על היעדר פיקוח יעיל על יישומו של החוק.

כפי שניתן לראות, סוגיית נישואי הקטינים בישראל היא סוגיה סבוכה, המעלה שאלות אשר לחשש לפגיעה בקטינים באמצעות נישואים אלה. יש לציין כי בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות להעלות את גיל הנישואים הקבוע בחוק מ-17 ל-18. בין ניסיונות אלו יצוינו הצעות חוק של חברי הכנסת לשעבר הרב מיכאל מלכיאור וזהבה גלאון (בהתאמה), והצעת חוק גיל הנישואים (תיקון -העלאת גיל הנישואים),  של חברת הכנסת חנין זועבי. הצעות החוק זכו לתמיכה של הרשות למעמד האשה במשרד ראש הממשלה, שעמדתה היא כי נישואי בוסר מקשים על בני-הזוג, ובעיקר על הנערות, לרכוש השכלה ומקצוע. במקרים רבים הנערות הללו אינן בשלות לאמהות והורות, והנישואים והלידה פוגעים בהן, בילדים ובמשפחה כולה.גם האגודה לזכויות האזרח רואה בנישואי קטינות סממן מובהק של אפליית נשים בחברה ופגיעה בזכויות היסוד של הנערות, המוגדרות קטינות על-פי האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד. האגודה אף היתה מעורבת בקמפיין נגד התופעה שיועד לאוכלוסייה הערבית, מאחר שרוב נישואי הקטינים בישראל הם של מוסלמים.השיק ועד הפעולה לשוויון בדיני אישיות, שהאגודה חברה בו, קמפיין שנקרא ״נישואים מתחת לגיל 18 - טרגדיה״. הקמפיין כלל מודעות בעיתונות הערבית ותשדירי רדיו ובהם תכנים נגד התופעה.בניגוד לעמדות התומכות בהעלאת גיל הנישואים, עו״ד דרין דניאל מפרקליטות המדינה טוענת כי העלאת גיל הנישואים לא תפתור את הבעיה מכיוון שנישואי קטינות הם נוהג ששורשיו נעוצים עמוק במסורות דתיות. הפתרון לנושא צריך להיות, לטענתה, בפן האזרחי ולא בפן הפלילי, בעיקר באמצעות חינוך, שיביא להתמודדות נכונה עם התופעה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חוק העונשין, התשל״ז-1977, סעיפים 346 אי(1) ו-353.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1101 ״מדיניות תביעה - סוגי עבירות ומבצעי עבירה ״נישואי בוסר ובעילת קטינה״. 

חיים אברהם "הורות והמדינה שביניהן" חוקים ט

יצחק כהן ואמאל ג'ברין "יחסים מחוץ לנישואים כשיקול בחלוקת הרכוש המשפחתי – עיון מחודש במשפט הישראלי" 471, משפט ועסקים ט"ז