‏290.00 ₪

תוכן עניינים

1. מבוא. 3

1.1 חשיבות הנושא. 3

1.2 הצגת שאלת המחקר. 4

1.3 מבנה העבודה. 4

2. פרק א' – היסטוריה של תכניות ריאליטי 5

2.1 תכניות ריאליטי – שנות ה-90. 5

2.2 תכניות ריאליטי – החל משנות ה-2000 ועד היום.. 6

2.2.2 הישרדות ישראל. 8

2.2.3 האח הגדול. 9

2.2.4 היפה והחנון 10

2.2.5 תכניות ריאליטי נוספות. 10

2.3 דימויים וסטריאוטיפים.. 11

2.3.1 דימוי הגבר בתוכניות הריאליטי 11

2.3.2 יחסי הכוחות בין גברים לנשים בתוכניות הריאליטי 12

3. פרק ב' – ריסון עצמי 13

3.1 החשיבות ביצירת הקוד האתי 13

3.2 השוואת הריסון העצמי בין תכניות הריאליטי "הישרדות ארה"ב" ו-"הישרדות ישראל". 14

4. פרק ג' –  ריסון חיצוני 15

4.1 רקע כללי 15

4.2 הריסון החיצוני – תקנות ואיסורים על תכניות טלוויזיה. 15

4.3 טענות נגד הריסון 16

4.5 השוואת הריסון החיצוני בין תכניות הריאליטי "הישרדות ארה"ב ו-"הישרדות ישראל". 16

5. פרק ד' – מענה על שאלת המחקר על פי מודל השלבים.. 17

5.1 השלב המקדים – הצגת הבעיה המוסרית. 17

5.2 הפעולה הנבחנת – האם לפעול למען הרייטינג או למען המוסר?. 17

5.2.1 הערכה על בסיס עקרונות. 17

5.3 האם ישנה בעיה מוסרית?. 20

5.4 פתרון באמצעות סגולות טובות. 20

5.5 החלטה על בסיס הסכמה. 21

5.6 התאמתו של הפתרון לקווי היסוד של הארגון (ההפקה) 21

6. פרק ה' – דיון בממצאים.. 22

7. פרק ו' – סיכום.. 26

ביבליוגרפיה. 28

בעבודה זו יהיה נסיון להקיף את כל האספקטים הנוגעים לתכניות הריאליטי והיבטיהן המוסריים מבחינה עסקית.

במסגרת תפקידו של מנהל עסקים, עליו להתמודד עם קשת רחבה של בעיות מוסריות, אשר מלוות אותו על בסיס יומיומי בארגון אותו הוא מנהל. בסביבה הדינמית אשר מאפיינת את העולם בו מתמודדות בימינו חברות עסקיות מכלל התחומים, על המנהל להתמודד עם כמות אדירה של אינפורמציה, בהשוואה לעבר, וכן לקבל החלטות חשובות בפרקי זמן קצרים. המשברים הרבים אשר פוקדים את החברות הללו יוצרים קשיים מסוימים בניהול שוטף וכן בתכנון הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

 בסביבה מסוג זה, העומס על חלוקת הקשב של שלל המנהלים הינו גובר מיום ליום. על כן, מדי יום, דרג ההנהלה למעשה מסתכן בכל הנוגע למוסר, כיוון שכל החלטה ניהולית עלולה להוביל לפגיעה רבה הן במנהלים והן בעובדים.

החל משנות ה-90 ועד כיום, תכניות הריאליטי מהוות נתח עצום מפעילות המדיה. תכניות אלה מתפרשות על פני לוחות השידורים בצורה לא מאוזנת, הן בשעות הפריים טיים והן בשעות אחרות.

כלומר, ניתן להיתקל בתכניות אלו במהלך כל שעות היום. יותר מכך, ישנה לדוגמה תכנית הריאליטי "האח הגדול",  אשר קיבלה ערוץ ייחודי לה, בו שודרה במשך 24 שעות ביממה.

הצגתן של תוכניות הריאליטי, או בתרגום מובנה תוכנית מציאות – הפכה למרכיב עיקרי בחברה האמריקאית וכן החברה הישראלית.

תכניות ריאליטי מכל הסוגים, פעמים רבות נותנות במה לסטריאוטיפים, אפליה וסקסיזם. השאלה המוסרית העולה בפני מפיקי התכניות הללו הינה האם לשדר תכנים פוגעניים מסוגים אלה, אף על פי כי אלה מביאים לרייטינג גבוה במיוחד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Blum, Murray, S.  "Editing Manipulations: Fraud of Television Culture", International Journal of Cultural Studies, Issue 12, pp.145.

1. Rrymsza-Pawlowska, Mmalgorzata, "Frontier House: Reality Television and the Historical Experience" Film & History (03603695), Vol. 37, Issue 1, pp. 35-42.
2. Skeggs, Beverley, "The Moral Economy of Person Production: The Class Relations of Self-Performance on Reality Television" Sociological Review, Vol. 57, Issue 4, pp. 626-644.

וימן, גבריאל כהן, יונתן בר-סיני וענבל, "כוכב מושפל: בחינת הקשר בין השפלה בתכניות מציאות ובין הנאת הצופים מהן", מסגרות מדיה, גיליון 3, ע"מ 1-26.