‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מערכת מיסוי מקרקעין, מס-רכישה, מס-רכוש, מיסוי ארנונה?

תוכן עניינים

מבוא    

ארנונה 

שאלת המחקר   

מיסוי הארנונה מס רכוש או מס שירותים ?           

ארנונה היא מס כללי (לא ייעודי/לא צבוע) כמו שאר המיסים בישראל

ארנונה ומס כללי

האם יש הגיון בגביית מס מקומי?

החלפת הארנונה במס רכוש        

תולדות חקיקת הארנונה בישראל

מס רכוש          

קרקע חקלאית   

חיוב במס רכוש 

שומת הקרקע    

מצב מס רכוש כיום        

גלגוליו של מס רכוש       

מי קבע את שיעור מס הרכוש ששולם?     

מה היה שיעור מס הרכישה שהוטל על קרקע החייבת במס זה?      

מס רכישה? מס רכוש? מה ההבדל?        

מס רכישה        

גובה המס         

תיאום מס רכישה בין ישראל למדינות אחרות        

הליכי גבייה של ארנונה   

הנוסח החדש של פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות       

האחדת ארנונת הרכוש עם מס הרכוש     

הרפורמה בשנת            

חקיקות נוספות 

קריטריונים לחיוב בארנונה          

צו הארנונה של הרשות המקומית 

תשלומי ארנונה על ידי רשויות ציבוריות   

תקיפת החיוב בארנונה   

ארנונה ומס רכוש - הבדלים        

ארנונה על דירות רפאים מס רכוש לכל דבר          

הפרטה וארנונה 

יתרונות וחסרונות לתהליך הפרטה          

השוואת גביה ע"י הפרטה: הפרטת שירותי הספקת המים והביוב בישראל    

סיכום   

ביבליוגרפיה      

לגבי החלפת הארנונה במס רכוש – מדובר על החלפת מס מקומי אחד באחר – מנגנון התימחור של המס ישתנה, לא המהות. [1]

שהמס לא ייעודי ומגיע ישירות מהתושבים, אפשר לדון על סדרי העדיפויות

בישראל יש בסביבות 50 רשויות עצמאיות, רשויות שקרוב ל-90% מהכספי התמיכות שהן מקבלות מהמדינה מיועדים לחינוך ורווחה (צבועים), כאשר שאר הכסף לרוב מגיע לטובת פרויקטים ספציפיים מול משרדי הממשלה האחרים. אולי 1% מהכסף הזה אינו צבוע. מצד שני, ברוב הרשויות האלה חלקה של הממשלה בתקציב הרשות הוא בממוצע 30% ומכן שכ-70% (בממוצע) נתון לשיקול הדעת של הרשות ולסדרי העדיפויות שלה – סדרי עדיפויות שעליהן נבחרי הרשות נותנים דין וחשבון מול בוחריהם – תושבי הרשות. ללא כספים עצמיים אלה, השירותים שנותנות הרשויות הללו, שירותים אשר לרוב עדיפים לעומת השירותים שנותנות רשויות נתמכות, לא היו אפשריים – וגם לא היה אפשר להשפיע על סדרי העדיפויות ביניהם במידה שקיימת היום (ולכל הסקפטיים תדעו שהיא קיימת). [2]

העלות הממוצעת של תושב גבוהה מהכנסה מארנונה ממגורים הממוצעת לתושב. כמובן שיש פרופיל תושבים שאינו גרעוני, אבל בממוצע כל התושבים גרעוניים ובגלל שזה המצב, הטיעון שהארנונה יקרה בעייתי – אם אני מקבל יותר מאשר שאני משלם, איך המס שאני משלם יכול להיות "יקר מדי". הדיון על איכות השירותים הוא הדיון הנכון. שאומרים שהארנונה יקרה, כנראה שאין הלימה בין המס לאיכות השירותים והפתרון לכך הוא לחץ על נבחרי הרשות לשנות את סדרי העדיפויות שלהם – אבל איך לעשות את השינוי אצל נבחרי הציבור הוא דיון אחר.

בגלל זה אני מאמין יותר בהפיכת הארנונה למס ברור ושקוף על פני מס זול יותר

ארנונה היא מס מוניציפלי המוטל על תושבי יישוב מסוים, למימון פעולתה של הרשות המקומית. בישראל הקריקטריונים העיקריים לגובה הארנונה הם שטח הנכס שעליו היא מוטלת, סוג השימוש בנכס מגורים, מסחר, משרדים, תעשייה וכדומה, מיקומו של הנכס שכונת יוקרה, אזור מסחרי מפותח, שכונה המאוכלסת בידי תושבים בעלי אפיון סוציואקונומי נמוך וכן הלאה ומצבו הכלכלי של התושב.

בארץ ישראל הונהגה הארנונה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1934, מתוקפה של פקודת העיריות.

מס רכוש

מס רכוש הוא מס שמוטל על קרקע פנויה שאינה קרקע חקלאית.

סוגי הקרקעות, שבעליהן חייבים בתשלום מס רכוש הם אלו:

1) קרקע פנויה

2) שאינה קרקע חקלאית גם אם טרם הותרה לבניה

3) קרקע פנויה שעליה עומד מבנה זמני

קרקע שעליה בנוי בניין קבע, ששטחו פחות מ- ‎30 אחוזים מהשטח שמותר היה לבנות בזמן הבנייה, או בזמן שהחייב במס נעשה לבעל הקרקע (למעט בדרך של ירושה או מתנה מקרובים), לפי המועד המאוחר - תחויב בתשלום מס רכוש על קרקע רק בחלקה. [1]

המטרה של מס רכוש הייתה להוות גורם שידרבן את בעלי הקרקעי לבנות עליה. אולם, ב-1.1.200 הועמד שיעור המס ל-0%, כלומר: מס הרכוש בוטל, ובהתאם לכך לא מחייבים נישומים במס רכוש משנת המס 2000 ואילך. מס הרכוש בוטל בשל בעיות שיצר כאשר המדינה הטילה קנסות על אזרחים על כך שבבעלותם קרקע שלא נוצלה לבנייה, כאשר בפועל רוב הקרקעות היו כאלו שהשימוש בהן נאסר שלא באשמת הבעלים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)