‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי קביעת הריבית המרבית בהלוואות חוץ בנקאיות ?

תוכן עניינים

מבוא

קביעת הריבית המרבית בהלוואות חוץ-בנקאיות

מוסד פיננסי חוץ-בנקאי

שוק האשראי בישראל

הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מספר 3)

תמחור ההלוואות וקביעת שיעור הריבית

מהי ריבית?

קביעת שיעור הריבית

ריבית חוץ-בנקאית מרבית בהשוואה לריביות אחרות

ההבדלים בסביבה העסקית בין ספקי אשראי בנקאי ובין ספקי אשראי חוץ-בנקאי

המצב הקיים והצורך בתיקון החוק

הלוואות חוץ בנקאיות

בריטניה

הצעת חוק חוק אשראי הוגן 2017

ריבית פלילית

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח

חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות

סמינריון זה עוסק בהלוואות חוץ-בנקאיות, השוק האפור, רגולציה ריבית מירבית, שוק אפור. בישראל, "השוק האפור" הוא כינוי למערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת (שעיקרה בנקים, וכן פועלים בה גופים נוספים של שוק ההון כגון חברות ביטוח נש"מים חברות ציבוריות ופרטיות בפיקוח משרד האוצר).

מוסדות מימון חוץ בנקאיים עוסקים במגוון פעילויות בתחום זה בדומה לבנקים כגון: קבלת פיקדונות, הענקת הלוואות, נכיון צ'קים, המרות ורכישות של מטבע חוץ, העברה וקבלה של מטבע חוץ וכדומה והם נקראים נש"מים (נותני שירותי מטבע).

בדרך כלל מתקשר המושג "אפור" עם מתן הלוואות הנלקחות על ידי לקוחות אשר המערכת הפיננסית הממוסדת מסרבת לבקשתם לקבלת מימון (או מסרבת לתת להם הלוואות נוספות על אלה שכבר קיבלו), משום שעקב מצבם הפיננסי הם נחשבים לסיכון גבוה מדי. הסיכון הגבוה יותר גורם לכך שהריבית בשוק האפור גבוהה במידה ניכרת מזו שבמערכת הבנקאית וגם אמצעי הגבייה, במקרה שהלווה אינו עומד בהחזר ההלוואה, נוקשים יותר.

השוק האפור מעולם לא הוסדר אך כדרך להתמודדות בריכוזיות של המערכת הבנקאית והגברת התחרותיות בין הבנקים נחקק חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות[2] אשר יצאו לו תיקונים רבים במהלך השנים האחרונות, בחוק זה נדרש המלווה לתת מידע מלא על הריבית הנדרשת וכל תוספת אחרת שנדרש הלווה לשלם, ונקבעו בו גבולות לעלותה של ההלוואה - לא יותר מפי 2.25 מהריבית הממוצעת לאשראי לא צמוד בפרסומי בנק ישראל. חוקים נוספים המשמשים גם למטרה זו הם חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, וחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. [3]

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בנוגע לשוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כי: "לצד הגורמים הלגיטימיים פועלים בו גורמים עברייניים שעוסקים בין השאר במתן הלוואות בתנאים בלתי סבירים, בגבייה באמצעות סחיטה ואיומים ובהלבנת הון".

הן הממשלה, הן בנק ישראל והן החברות המספקות אשראי חוץ-בנקאי מסכימים כי הריבית המקסימלית בהלוואות חוץ-בנקאיות צריכה להיות גבוהה יותר מהריבית הבנקאית. הנחה זו נובעת מההכרה בהבדלים בין המגזר הבנקאי לבין המגזר החוץ-בנקאי, בהבדלים במקורות גיוס ההון של שני המגזרים ובהבדל הברור בקהל הפונים אל כל אחד מהם. עוד מוסכם כי נוסחת החישוב הנוכחית מביאה לתקרה נמוכה מדי, במידה שאינה מאפשרת ביטוי מלא של הסיכונים שהמגזר החוץ-בנקאי מתמודד עמם; למעשה, נוסחת החישוב עלולה לחסום בפני מגזר זה את האפשרות לתת אשראי לצרכנים מסוימים בהיקפים מסוימים. המצב הנוכחי עשוי לדחוק את אותם צרכנים להזדקק לשירותיהם של גורמים שאינם מוסדרים ואינם מפוקחים, דוגמת מלווים הנמנים עם ״השוק האפור״, ושם הריביות עשויות לחרוג במידה ניכרת מהריבית המרבית שהוגדרה בחוק. [1]

המחלוקת בין הצדדים קשורה באופי התיקון: ספקי האשראי החוץ-בנקאי מבקשים להביא לתקרה גבוהה יותר מזו שהציעה הממשלה, בתמיכת בנק ישראל.

ברקע הדברים נזכיר כי נוסף על שינוי נוסחת החישוב, יש בתיקון המוצע גם עיגון בחוק של סמכות המפקח על הבנקים, בהסכמת שר המשפטים, לשנות את הנוסחה ״אם מצא לנכון כי קיימים טעמים המצדיקים זאת״. נראה כי הגמישות של החוק המתוקן תאפשר תיקון תקופתי של נוסחת החישוב, אם יתעורר צורך אמיתי בכך. [2]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מספר 3)

בנק ישראל - המפקח על הבנקים - מערכת הבנקאות בישראל - סקירות שנתיות 2016

מאיר חת הבנקאות בישראל במנהרת הזמן, הוצאת ראובן מס

חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות

ערן אזרן "כך מממן שוק ההון בעקיפין את השוק האפור"