‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהי ההשפעה של רעיונות על "רוח גרמנית" ו"אומה גרמנית"  על צמיחת  האנטישמיות בגרמניה ?

תוכן עניינים

תוכן עניינים

השערת המחקר המרכזית

פרק א: האמנציפציה ויהודי גרמניה בתקופת "הרייך השני"

א.1 האמנציפציה היהודית בגרמניה

א.2 החברה היהודית  ברייך השני

פרק ב:  אנטישמיות ברייך השני: המסגרת  המושגית

פרק ג: זיכרון קולקטיבי ובינוי  אומה

פרק ד: איחוד גרמניה,  "רוח גרמנית" ואומה גרמנית"

ד.1  איחוד גרמניה

ד.2 "רוח גרמנית" ו"אומה גרמנית": מקורות היסטוריים ותרבותיים

ד.3 מהי גרמניה

פרק ה: זיכרון קולקטיבי  ואנטישמיות   ברייך השני

דיון

המסקנה המרכזית העולה מהעבודה

ביבליוגרפיה

מטרת העבודה לנתח את ההשפעה של רעיונות על "רוח גרמנית" ו"אומה גרמנית"  על צמיחת  האנטישמיות בגרמניה.

לרעיונות  אלה היה תפקיד מרכזי בביסוסה של אנטישמיות זו  על רקע של האירועים שהביאו לאיחודה של גרמניה (1871)  ובשנים שלאחר מכן עד סוף המאה. רעיונות על קיומן  של "רוח גרמנית" ו"אומה גרמנית" צמחו כבר לפני תקופה זו,  אך היה להם ערך אינסטרומנטאלי ומגויס מיוחד   בתהליך הבינוי של אומה גרמנית דווקא על רקע  האירועים שנלוו  לאיחוד גרמניה.

האנטישמיות המודרנית התעצבה בתודעה הציבור בעולם  כקשורה לנאציזם ולשואה. אין ספק שלאלה לא היה תקדים באירופה, ואף בהיסטוריה האנושית. אך ביטויים שונים של אנטישמיות מודרנית  אפיינו כבר  את הרייך השני (1914-1871).  "הרייך השני"  הוא הכינוי שניתן למדינה הגרמנית שהוקמה תחת הנהגתו של ביסמרק  בשנת  1871 על בסיס 25 מדינות שביטאו את  אופייה המפוצל של המדינה גם לאחר איחודה.  הפיצול של  גרמניה, שהגיע לשיאו בראשית המאה ה-18, כאשר בטריטוריה שבה היא  הוקמה, היו קיימות כ 600 מדינות ונסיכויות לא נעלם לחלוטין לאחר 1871. כתוצאה מכך, מאבקים על  אופייה של ישות מדינית זו נמשכו גם  לאחר  1871.  הקמתו של  הרייך השני  הייתה ביטוי לשאיפות של חוגים ליברליים-דמוקרטיים,  ולאחר הקמתה,  היה עליהם להיאבק, בעיקר, מול חוגים שמרניים וסוציאליסטים שהיו  להם השקפות שונות על אופייה של המדינה החדשה.  אלה התעצמו  החל מסוף שנות ה-70 של מאה זו על רקע של משברים כלכליים.  בעבודה זו  אתמקד  באחד מגורמים אלה,  ב"מהפך השמרני", שהתרחש בגרמניה כאשר  ביסמרק העתיק את תמיכתו  מהליברלים, בני בריתו, מאז 1871  אל היסודות הימניים השמרניים ואל הקתולים.  משמעותו של שינוי זה הייתה היחלשותה של המסורת הפרוטסטנטית הגרמנית שעיצבה את גרמניה עם הקמתה ועליית כוחם של גורמים פוליטיים ואידיאולוגיים חדשים בחברה הגרמנית,  שהדגישו  את ההיבטים  הרומנטיים והמיתולוגיים של העבר הגרמני. אלה התנגדו  למדיניות של "גרמניה קטנה", תמכו "בגרמניה גדולה" (Grossdeutsche) וגילו עוינות כלפי יסודות זרים בה, לרבות יהודים. 

הטיעון המרכזי שיוצג בעבודה,  שרעיונות  על "רוח גרמנית" ועל "אומה גרמנית" תרמו לעיצובה של האנטישמיות בגרמניה בשלהי המאה ה-19, כיוון שהמסקנה הנגזרת מהם שהיהודי הוא יסוד זר לאומה הגרמנית,  ואף מטמא אותה,  כיוון שהוא אינו מהווה חלק אורגאני ממנה. מכאן  המסקנה המרכזית של העבודה שאת האנטישמיות בגרמניה  יש לראות גם בהקשר של שאיפת הגרמנים במאה ה-19 להגדיר את זהותם הקולקטיבית.   סוגיה זו  אינה חדשה והיא קדמה להקמתה של גרמניה, אך הקמתה של ישות מדינית גרמנית  מאוחדת  המגבשת את זהותה העצימה את חריפותה כאשר גרמנים נדרשו לצקת לתוכה תוכן אידיאולוגי.  כדי להבהיר רעיון זה נעזרתי  במושג "זהות קולקטיבית" ותפקידו בתהליך בניית אומה.    

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מאר, ו. "נצחון היהדות על הגרמאניות". בתוך צימרמן, מ. וילהלם מאר: "הפטריארך של האנטישמיות": לראשית האנטישמיות המודרנית. ירושלים: מרכז זלמן שז"ר, , עמ'  162-136.  

נורה, פ. "בין זיכרון להיסטוריה: על הבעיה של המקום". זמנים: רבעון להיסטוריה,  45, ,  19-2.

פולצר, פ. "הקדמה". בתוך מ. מאיר (עורך).  תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה. ירושלים: מרכז זלמן שז"ר, כרך ג,  עמ'  12-9.