‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם קבלת אחריות על העבירה (העדר הכחשה) מובילה לירידה באחוזי הרצדיביזם?

תוכן עניינים

מבוא. 6

השערת המחקר. 7

עבריינות חוזרת בתחילת דרכה. 8

מאפיינים.. 9

עבריינות חוזרת (רצידיבזם) בישראל. 10

תקופות פשיעה בארץ. 10

גלי ההגירה והשפעתן על פשיעה רצידיבסטית בישראל. 13

הפשעים וחומרת העונש.. 15

סיבות לעליית הרצידיביזם. 17

ביטויין של עבירות. 17

עבריינות מין חוזרת. 18

אחריות הנתונה ברצידיביזם.. 20

הכחשת עבירה פלילית חוזרת. 21

הכחשת ביצוע עבירה. 22

סיכום.. 26

ביבליוגרפיה. 27

השערת המחקר

קבלת אחריות על העבירה (העדר הכחשה) היא צעד פסיכולוגי חשוב בשיקום ולכן תוביל באופן ניכר לירידה באחוזי הרצדיביזם.

לפי הערכת משרד הפנים בישראל, מורשעים בשנה כ-780 עברייני מין, בערך 200 מתוכם נדונים למאסר, כ-150 נדונים למאסר למעלה משנה אחת. כ-200 עברייני מין נדונים לעבודות שירות.

הרצידיביזם (עבריינות חוזרת) בתקופות מעקב אחרי העבריינים נע בין עשרה אחוזים לחמישה עשר אחוזים, בתקופה של חמש שנים מיום שחרורם. בתקופת מעקב ממושכת יותר מחמש שנים, ניתן לראות כי שיעור רצידיביזם גבוה יותר. על פי סטטיסטיקות בעולם, בקרב עבריינים של גילוי עריות הרצידיביזם הוא הנמוך ביותר, ואילו בקרב אנסים ופדופילים (עבריינות מין בילדים) הוא גבוה ביותר. אמנם מחקרים מצביעים על רמת רצידיביזם יחסית נמוכה בעבריינות מין, הנתונים האמיתיים גבוהים מהסטטיסטיקות הרשמיות. קיימים תת דיווחים על עבירות מין השונות, בעקבות זאת ניתן לשער כי הרצידיביזם גבוהה בעשרות אחוזים מהמידע שמגיע למשטרה.

מבוגרים שלא הפנימו ערכים ונורמות מקובלות לרוב עוברים על החוק בגיל ההתבגרות שזהו הגיל המכריע בבניית זהותם ואישיותם ותהליך ההשתלבות בחברה. עבירות על החוק לרוב מבטאות קשיים בפיתוח הזהות האישית. על מנת לשנות דפוסי התנהגות פסולה, בנוסף לאחריות שלוקחת החברה בתחום החינוך, כדאי להקנות ערכים ולהכניס נורמות התנהגותיות במסגרות הממוסדות למיניהם ובנוסף על החברה לקחת אחריות לכישלונם.

Longo, R. E., Prescott, D. S
את הרצידיביזם בוחנים בשלושה סעיפים עיקריים: אופי העבירה, חומרת העבירה וכמות העבירות, סוג זה של עבריינות נחשבת לסטייה חברתית.

על פי הספרות המחקרית בנושאי עבריינות בישראל, ניתן להבין כי אחוז הפשיעה גדול יחסית בקרב ילידי הארץ. ממחקר שהיבחן עבריינות עולה כי ישנו לעבריינות בקרב עולים מברית המועצות לשעבר, אופי שונה מדפוס העבריינות המוכרת בישראל. אופי זה בא לידי ביטוי בצורה ורמת אירגונה הכוללת שימוש רב באלימות. עבריינות בקרב מהגרים מונעת באופי שונה ובהתחשב לזאת נדרשת מדיניות שונה שבאה לדי ביטוי בפיתוח תוכנית ייחודית שתבלום כל התפתחות של תופעה זו בקרב מהגרים אשר מוצאים את דרכם בבפשע.

 (חובב, מ., סבה, ל. ואמיר, מ.)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בר-דוד, ר' . היבט אינטגרטיבי על תופעת האלימות בבי"ס. עבודה לשם קבלת תואר Ph.D, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

הורוביץ, ת', פרנקל ח', וינון, י' . דפוסי אלימות של בני נוער. דו"ח מחקר מס' 239, ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

Network: Education Development Center, Inc. Newton, MA.

Eadie, T. & Morley, R.  'Crime, Justice and Punishment' in Baldock, J. et al. (eds) Social Policy (3 rd edn.) Oxford: Oxford University Press

 Walklate, S . Understanding Criminology – Current Theoretical Debates, 2nd edition, Maidenhead: Open University Press.