‏290.00 ₪

תוכן עניינים 

מבוא. 5

שאלת המחקר. 5

השערת המחקר. 5

סקירת ספרות. 6

תקציב החינוך. 6

תהליכי שינוי במערכות חינוכיות. 8

שלבים בתהליך השינוי 9

כיצד מוחדרים שינויים?. 10

ועדות מקצועיות. 11

מיצ"ב. 11

הביקורת כנגד המבחנים.. 12

הישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים.. 12

איכות המורים ושאלת המחסור במורים.. 14

הקצאת תקציבי חינוך למחשוב בתי הספר והשפעה על הישגים לימודיים.. 15

הגדלת תקציבים לשם הכנסת מחשבים למערכת החינוך. 16

השפעת תקצוב הכנסת מחשבים על הישגים לימודיים.. 17

חדשנות חינוכית. 19

רמות של חדשנות. 20

שיטת מחקר  - מתודולוגיה. 21

ניתוח סמיוטי של טקסט תרבותי 21

גישות למחקר האיכותני 22

ממצאים.. 24

דיון 26

תקשוב ושינוי תקציבי החינוך. 27

סיכום.. 28

ביבליוגרפיה. 29

נספחים.. 33

מספר התלמידים הממוצע בכיתה. 33

מספר התלמידים הממוצע בכיתה בישראל. 33

השוואה בין-לאומית. 34

בארצות הברית לדוגמה בעקבות מחקרים שהוכיחו כי הירידה בהישגים לימודיים חלה בעיקר עם המעבר לחטיבות הביניים ובבתי ספר הפועלים בשכונות העניות הופעלה תוכנית שסיפקה מערכת תומכת לתלמידים שאפשרה התמודדות עם דילמות הנובעות מהשונות הרבה ומריבוי התרבויות בכל בית ספר.
באזורים הכפריים של קולומביה^* הצליחו המורים להעלות את רמת ההישגים באמצעות הפיכת בתי הספר לרלוונטיים עבור התלמידים לחייהם ולסגנון חייהם. בבתי הספר הללו תהליך הלמידה הוא דינמי ומותאם לצרכי התלמידים ומאפשר לתלמידים לא ללמוד בתקופת הקציר, לקבל הכשרה חקלאית וכו'.
הצלחת בתי ספר ואחרים נובעת מהעובדה כי בתי הספר השכילו להפנות את תשומת הלב מהישגים לימודיים אל פיתוח ועיצוב דרכים ומסגרות לתמיכה בתלמידים לאורך כל שנות לימודיו.

בתי ספר המאפשרים לתלמידיהם סביבה תומכת קושרים קשרים ויוצרים לתלמידיהם רשת של תמיכה על מנת להבטיח שלכל התלמידים תינתן סביבה תומכת מתחילת בית הספר ועד לסיומו- בכיתה יב'. (בן – צדוק, ג', 2007),

נראה כי הצלחתם של בתי ספר מסוג זה, היכולים להביא את תלמידיהם למיצוי מלוא הפוטנציאל הקיים בהם היא פועל יוצא של ההכרה בחשיבותה של 'מערכת תמיכה/תומכת' וההכרה בצורך בשילוב מספר דרכי פעולה וגורמים שונים ומגוונים כאמצעי להעלאת רמת ההישגים הלימודיים.

הניסיון מלמד כי בתי ספר המכירים בחשיבות תפקידם כדואגים לילדים וכאחראים על החיבור בין הילדים למבוגרים בין ילדים למשפחות ומוסדות חברתיים אחרים הצליחו ביצירת השינוי שהוביל לשיפור רמת ההישגים הלימודיים של תלמידיהם. 

שאלת המחקר

מה הקורלציה (באם ישנה)בין הישגים לימודיים לבין הקצאת תקציבים בחינוך

השערת המחקר

ישנו קשר מובהק וחיובי בין הישגים לימודיים לבין הקצאת תקציבים בחינוך.

ההישגים לימודיים יגברו ככל שתהא הקצאת תקציבים לחינוך גבוהה יותר

כידוע, משרד החינוך מתקצב כיום את מוסדות החינוך היסודיים בעיקר בהקצאת שעות הוראה. לצורך דיון באופן הקצאתן של שעות הוראה במערכת החינוך יש להבחין בין שיטת ההקצאה (או "מודל ההקצאה״( של שעות ההוראה ובין מדד הטיפוח.

שיטת ההקצאה היא המדיניות הכוללת בכל הקשור לחלוקת שעות ההוראה בין בתי-הספר במערכת החינוך. החלוקה עשויה להיות מבוססת על עיקרון של אחידות (כגון מספר קבוע של שעות לכל כיתה נורמטיבית בכל בית-ספר), על עיקרון של דיפרנציאליות או על שילוב (במינונים שונים) בין שניהם. מדד הטיפוח משקף שקלול של מגוון ערכים רלוונטיים המשפיעים על קביעת זכאות לטיפוח, כלומר לקבלת משאבים נוספים, דיפרנציאליים (בראש ובראשונה שעות הוראה), הנדרשים לתלמידים ולקבוצות לצורך צמצום חסך לימודי (אפשר לחשב מדד טיפוח הן ברמת התלמיד והן ברמת בית-הספר).

לשם המחשה, בשיטת ההקצאה הנוכחית של שעות הוראה לבתי-הספר היסודיים, שקבעה ועדת-שטראוס, מוקצה בשלב ראשון תקן מינימלי של 36 שעות שבועיות לכל כיתה נורמטיבית (שלומדים בה 20 תלמידים לפחות), ורק לאחר מכן מוקצית יתרת השעות באופן דיפרנציאלי, על-פי מדד הטיפוח שחושב לכל בית-ספר (המדד הבית-ספרי הוא שקלול של מדדי התלמידים על-פי מרכיבים שיפורטו להלן).

יש לציין כי נוסף על התקן המינימלי האמור מוקצות כיום בשלב הראשון של ההקצאה תוספות שעות כדלקמן: תוספת תפילה לבתי-ספר שזכאים לה (בתי-ספר ממלכתיים דתיים, בתי-ספר שניתן בהם תגבור לימודי יהדות ובתי-ספר של רשתות החינוך העצמאי ושל מעיין החינוך התורני), תוספת בגין יום חינוך ארוך לבתי-הספר שהוחל עליהם החוק לעניין זה ותוספת תמריץ לכיתות גדולות. התוספת האחרונה ניתנת בעבור כיתות שלומדים בהן יותר מ-20 תלמידים, וככל שמספר התלמידים בכיתה גדול יותר גדלה התוספת בגין כל תלמיד נוסף (עד לסף של 40 תלמידים בכיתה; מעבר לכך מדובר בכיתה נוספת).

כאמור, לאחר הקצאת התקן הבסיסי והתוספות האמורות יתרת השעות מחולקת כך שבית-ספר שמדד הטיפוח שלו גבוה יקבל יותר שעות הוראה מבית-ספר שמדד הטיפוח שלו נמוך.

נראה כי הביקורת על מרכיביה הפנימיים של שיטת ההקצאה התקפה כיום התמקדה בתוספת הניתנת בגין מספר תלמידים גדול בכיתה. כאמור, תוספת זו נועדה לשמש תמריץ לאכלוס מלא של כיתות, אולם יש הטוענים כי למעשה מדובר בתוספת הניתנת באופן אוטומטי גם לכיתות ביישובים מבוססים מבחינה כלכלית, ללא כל רכיב פרוגרסיבי, ולפיכך שיטה זו גורעת משאבים שהיה אפשר להקצות באופן דיפרנציאלי ולהרחיב באמצעותם את יישום ההעדפה המתקנת.

יש לציין כי כיום ניתן מענה מסוים (אף אם חלקי) לביקורת הזאת במסגרת היישום ההדרגתי של החלטת הממשלה בדבר צמצום מספר התלמידים בכיתה. מענה זה מתבטא בכך שבבתי-הספר היסודיים שבהם החל היישום (בתי-ספר רשמיים ובתי-ספר של שתי רשתות החינוך החרדי), ככל שמדד הטיפוח הבית-ספרי גבוה יותר כך ״גודל הכיתה״ לתקצוב קטן יותר. כך, למשל, ב-20% מבתי-הספר האלה, שמדד הטיפוח בהם הוא הגבוה ביותר, כיתה נורמטיבית ״מלאה״ מתוקצבת כיום לפי מפתח של 32 תלמידים בכיתה (במקום 40 תלמידים בכיתה). שאר בתי-הספר מתוקצבים לפי 40-33 תלמידים בכיתה, בהתאם ל״מדד גודל כיתה״ שנקבע להם (כנגזרת ממדד הטיפוח).

לצד האמור לעיל יש לציין כי קודם להחלטת הממשלה האחרונה, בדבר הקטנת מספר התלמידים בכיתה, התקבלה החלטת ממשלה אחרת, שעניינה ״תקן דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה״. בהחלטה זו נקבע בין היתר כי: תקן השעות המינימלי לכיתה יוקצה רק לכיתה שבה 25 תלמידים או יותר (במקום 20 תלמידים או יותר); ייקבע מודל דיפרנציאלי להקצאת משאבים בחטיבות הביניים על בסיס מדד הטיפוח; שעות הלימוד שיוספו לחטיבות העליונות מעבר להקצאת השעות הקיימת (במועד תחילת יישום ההחלטה) יוקצו בהתאם למדד הטיפוח. החלטה זו לא יושמה עד כה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרסומי הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ״ה) בדבר בחינות המיצ״ב, המבחנים הבין-לאומיים ודוח החינוך של ארגון חיבורOECD, באתר האינטרנט של רמ״א; נתוני משרד החינוך על בחינות הבגרות, באתר האינטרנט, עוני והישגים לימודיים בחינוך, כתב יובל וורגן

השינוי בשיטת ההקצאה של שעות ההוראה לבתי-הספר היסודיים, כתב יובל וורגן, הכנסת.

נעם זוסמן, מירב פסטרנק, עדנאן מנסור, דמיטרי רומנוב ועופר רימון, ההוצאה הציבורית לתלמידי החינוך היסודי בישראל, בתוך: סדרת ניירות עבודה, מסי 25, באתר האינטרנט של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה