‏290.00 ₪

שאלת המחקר

באילו דרכים מנוהלת צריכת המים במגזר החקלאי בישראל?

תוכן עניינים

מבוא-

סקירת ספרות:

פרק א': צריכת המים במגזר החקלאי- ביקוש

 הביקוש למים במגזר החקלאי והשינויים בעשור האחרון-

 השימוש במי קולחין במדינה-

 מי קולחין- יתרונות חסרונות ומצבנו בעולם-

פרק ב': צריכת המים במגזר החקלאי- היצע

 מקורות מים בישראל-

 פיתוח מקורות מים מלאכותיים פוטנציאליים-

 הקצאות המים למגזר החקלאי-

פרק ג': תוכנית אב לפיתוח מקורות מים

 עיקרי המדיניות וההמלצות של תכנית האב-

 תוכנית אב למשק המים- היצע מול ביקוש

פרק דיון וסיכום-

רשימת מקורות-

מבוא

נתוני רשות המים ומחקרים מן השנים האחרונות ביחס לביקוש המגזר החקלאי אל מול ההיצע, הראו באופן גורף כי המגזר החקלאי נתון ללא ספק בחוסר איזון בין הביקוש שעולה על ההיצע וכי במשך שנים רבות, מנסה הממשלה באמצעות תוכניות אב כאלה ואחרות, למצוא את האיזון הדרוש לאספקת המים הנדרשים על ידי כלל המגזרים בכלל והמגזר החקלאי בפרט. (בקר, 2020)

מאזן המים במדינת ישראל מורכב בין היתר מתחזית פוטנציאל הפיתוח של מקורות המים מחד ותחזיות הצריכה של כלל המגזרים מאידך. לעיתים קרובות, היבטים כלכליים מבטאים נדבך חשוב בהחלטות הממשלה ביחס לעלויות פיתוח מקורות מים חדשים, כגון: מאגרי מים, השבת מי קולחין, טיוב בארות, התפלת מים מליחים, התפלת מי ים ועוד. (ברגור; דרורי; אידלמן ויבין).

ניתוח הביקוש הרב שנתי של המגזר החקלאי בין השנים מראה כי הביקוש למים שפירים לא השתנה כמעט כלל, אולם, חלה עליה בביקוש למי קולחין או מול ירידה בביקוש למים מליחים. המגזר החקלאי שמהווה את צרכן המים הגדול במדינה, מושפע רבות מהחלטות הממשלה, שמחליטה על ההיצע הרב שנתי למגזר זה. (דרורי; שנתון סטטיסטי לישראל). על מנת לענות על הפער בין הביקוש לבין ההיצע במגזר החקלאי, קיימת תכנית לאספקה משלימה על ידי ניהול מי תהום, שימוש חוזר בשפכים והתפלת מים. (Becker). תוכניות פיתוח נוספות כוללות בין היתר: התפלת מי ים, תשתית לקליטת מותפלים, התפלת מים מליחים, תשתית ביוב וטיהור, תשתית השבה, טיוב בארות, טיפול האיכות שלילת מלח, מפעלי אספקת מים, חידושים ושיפורים בניטור ומחקר ועוד. (דרורי).

לצורך ניהול משק מים בצורה נכונה ויעילה, יש להתאים את המערכת לניהול משק המים בישראל, לתנאי אי וודאות במזג האוויר, ככזו שתקבל החלטות אינטגרטיביות בין מצב הביקוש מחד למצב ההיצע מאידך, בכל רגע נתון. (Fischhendler & Heikkila).

המחקר הנוכחי בא לבחון את שאלת המחקר הבאה:  באילו דרכים מנוהלת צריכת המים במגזר החקלאי בישראל?

שאלות משניות: האם קיימים פערים בין הביקוש להיצע או הגבלה על צריכת המים במגזר החקלאי?; האם הממשלה נוקטת בתוכניות יעילות לחיסכון אספקת המים למגזר החקלאי עקב חוסר במים? כיצד מתבצעת הקצאת המים למגזר החקלאי במדינת ישראל?

מטרת העבודה היא לבחון את המשתנים הבאים: צריכה וכמויות שימוש המגזר החקלאי במי קולחין; צריכה וכמויות שימוש המגזר החקלאי במים מליחים; צריכה וכמויות שימוש המגזר החקלאי במי תהום, מים טבעיים- מים שפירים; מצב כמויות המים מתוך תוכניות הפיתוח של המדינה; תחום סבסוד המים.

העבודה תתחלק לארבעה פרקים עיקריים: הפרק הראשון בעבודה ידון בכל הנוגע בביקוש המים של המגזר החקלאי. הפרק יציג את הביקוש הרב שנתי למים לחקלאות על פי סוגי המים: שפירים, קולחין, מליחים ומי שיטפונות לשנים הנדונות בעבודה זו. בנוסף, פרק זה ידון בדינאמיקה הקיימת בביקוש ובצריכת המים במגזר החקלאי והשינויים שחלו בשנים האחרונות. בנוסף, בפרק זה תהיינה בדיקה אחר השימוש במי קולחין במדינה והאם אנו עומדים בתקן האירופאי או הבינלאומי. בהמשך, נתייחס לבדיקת השיקולים לשימוש במי קולחין, את עדיפות המגזר החקלאי בשימוש במים מותפלים והאם השימוש במי קולחין במוצרים מסוימים עשוי לפגוע בכלכלה.

הפרק השני בעבודה ידון בהיצע של מדינת ישראל למגזר החקלאי. תהיה התייחסות למקורות המים ולהיצע שמקצה הממשלה לחקלאות, גם כן על פי התפלגות סוגי המים. פרט לכך, תהיה התייחסות למאזן המים הרב שנתי ולעלויות שבייצור התפלת מים. הפרק השלישי בעבודה, ידון בנושא תוכנית האב לפיתוח מקורות מים בישראל. דגש התוכנית יהיה על צמצום הפערים בין ההיצע לביקוש, בפרט במגזר החקלאי, יובאו המטרות העיקריות להכנת תוכנית האב, עיקרי המדיניות וההמלצות של תכנית האב ומאזן משק המים.

בפרק הדיון תהייה התייחסות לתכניות לניהול משק המים שמאפייניהם שבוצעו עד כה. ניתן לבחון כיצד השפיעו התכניות על ניהול משק המים במדינת ישראל והאם בעקבות ההתנהלות המחודשת, מתקיים איזון או ירידה בפערים הקיימים שבין הביקוש להיצע במגזר החקלאי.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2021

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

ניר בקר, חנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצ' פרדס (2020)

חסינה