‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

כיצד מוצגת הגבריות החדשה בתכניות מדע בדיוני בטלוויזיה לגילאי 8-12?. 3

השערות המחקר. 3

השערה ראשונה: הדמויות הגבריות יוצגו כאקטיביות, אצילות, שריריות, אגרסיביות, חסרות פחד וחכמות. 3

השערה שנייה: יימצא ייצוג מעורב של שלושת טיפוסי הגבריות בתוכניות לילדים (גבריות קלאסית , גבריות חדשה , גבריות מינית) 3

השערה שלישית: הגבריות הקלאסית תהיה המודל הדומיננטי בשלל הייצוגים שימצאו. 3

השערה רביעית: הילדים מושפעים רבות מתכניות הטלוויזיה ומאמצים את ההתנהגות הנצפית. 3

סקירת ספרות. 4

גבריות. 4

תכונות אופי 4

הגבריות המודרנית. 5

חברות לתפקידי מגדר. 6

התקשורת וחינוך לתפקידי מגדר. 8

דימויים וסטריאוטיפים בתכניות טלוויזיה. 12

מתודולוגיה. 14

רקע על הסדרה "סמולוויל". 14

ניתוח פרקים מתוך הסדרה "סמולוויל". 15

עונה 1 פרק 1 – פיילוט. 15

עונה 2 פרק 2. 16

עונה 3 פרק 14. 16

עונה 4 פרק 4. 17

עונה 5 פרק 1. 17

עונה 8 פרק 10. 18

עונה 9 פרק 1. 18

עונה 10 פרק. 19

.סיכום. 21

ביבליוגרפיה. 22

נספחים. 23

תיאור דמויות הסדרה. 23

דמויות גבריות בסדרה. 23

דמויות נשיות בסדרה. 24

מעבר לכל עונג שאנחנו מפיקים בזמן הצפייה, הטלוויזיה היא אחת מפעילויות הפנאי המועדפות ביותר כיום. השפעתה של הטלוויזיה על חיינו מפעפעת הרבה, ועם זאת חלקה בחיי המשפחה המודרני כיום שונה מהותית מאשר בעבר. היצע התוכניות כיום מאפשר לכל אחד מבני המשפחה לבחור את התכנים המושכים אותו, והמשפחה שבעבר התאחדה אל מול "מדורת השבט" של הטלוויזיה, מפוזרת לחדרים אישיים ולצפייה יחידנית. בעוד שאנחנו כמבוגרים משלים עצמנו כי אנו מסוגלים להבחין בין מציאות ודמיון בתכנים הטלוויזיוניים ואיננו מושפעים מהותית על ידי התוכן הנצפה, הרי שילדינו פגיעים בהרבה.

תוכנית הטלוויזיה "סמולוויל" שנבדקה בעבודה הכילה ייצוגי מגדר סטריאוטיפיים מסורתיים. 

שאלה המחקר בעבודה אקדמית זו הייתה כיצד מוצגת הגבריות החדשה בתכניות מדע בדיוני בטלוויזיה לגילאי 8-12?

ההשערה הראשונה בעבודה זו הייתה כי הדמויות הגבריות יוצגו כאקטיביות, אצילות, שריריות, אגרסיביות, חסרות פחד וחכמות. ההשערה השנייה בעבודה זו הייתה כי יימצא ייצוג מעורב של שלושת טיפוסי הגבריות בתוכניות לילדים (גבריות קלאסית , גבריות חדשה , גבריות מינית)

שתי השערות אלה אוששו, שכן ניתן לראות בבירור כי קלארק קנט בעיקר ושאר הדמויות הגבריות (לקס לות'ר, ליונל לות'ר, ג'ימי ושאר הדמויות אשר מגלמות בני-אדם עם כוחות-על) אכן עונות לפחות על אחד המודלים של הגבריות: הקלאסית, החדשה או המינית.

ההשערה השלישית בעבודה זו הייתה כי הגבריות הקלאסית תהיה המודל הדומיננטי בשלל הייצוגים שימצאו.

השערה זו אוששה חלקית: קלארק, פיט, ג'ימי, וג'ונתן ענו ברוב המקרים על מודל הגבריות החדשה, ואילו ליונל, לקס,  דיויד בלום, ג'ייסון טיג, וויטני פורדמן ורב-סרן זוד ענו ברוב המקרים על מודל הגבריות הקלאסית. מכאן נובע שבסדרה זו ישנם ייצוגים לכל סוגי הגברים.

ההשערה הרביעית בעבודה זו הייתה כי הילדים מושפעים רבות מתכניות הטלוויזיה ומאמצים את ההתנהגות הנצפית. לפי סקירת הספרות, השערה זו אוששה.

כבר בגיל צעיר מפתחים ילדים רגישות להגדרות מגדריות – נמצא כי 80% מבני שנתיים מסוגלים לזהות את המגדר של העומד מולם תוך שימוש בסממנים תרבותיים בלבד, כדוגמת לבוש וסגנון שיער. בתרבויות רבות היחס לבנים ולבנות שונה עוד קודם ללידה. אפילו בתרבויות מערביות נהוג לראות בלידת בן "הצלחה" של האב, ומקור גאווה עבורו, בעוד שלידת בת אינה זוכה ליחס דומה (גם בישראל נפוצה גישה זו). בסין ובהודו מתקבלת לידת בת בצער ממשי, תינוקות בנות רבות ננטשות בסין עם לידתן. בחברה הבדואית מלווה לידת בן בשמחה רבה, בהצעת ברכות ליולדת ולתינוק. בלידת בת אין שמחה משפחתית, ומוצעים תנחומים ליולדת, בסגנון "הכול מן האל" וכדומה. ילדים עוברים חברות לתפקידי מגדר כבר מרגע לידתם, למעשה. לא ניתן לקבוע כי התקשורת היא סוכן החברות העיקרי בהקשר זה, תפקיד זה נתפס על ידי המשפחה וסביבתו המיידית של הילד, ואולם אין לפקפק בהשפעתה של התקשורת כסוכן חברות תפקידי מגדר. להלן יוצגו מחקרים ספציפיים הבוחנים את הקשר בין התקשורת לחינוך תפקידי מגדר.

ילדים הנם צרכנים אינטנסיביים של טלביזיה, במיוחד בשעות היום ובסופי שבוע, וכיום, נחשפים למסרים תקשורתיים רבים בתכניות הטלוויזיה השונות. כדוגמא, ניתן להתייחס לחשיפה הנרחבת של ילדים למסרים בנוגע לדמות הגברית (או הנשית) - מחקרים מראים כי ילדים נחשפים לכמות חסרת תקדים של סטריאוטיפים וסטיגמות במהלך שנות חייהם, ובעיקר בגיל ההתבגרות. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מלאך-פיינס, א. . פסיכולוגיה של המינים. מהדורה 1, כרך ב', תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

סרוף, א., קופר, ר. ודהארט, ג. התפתחות הילד: טבעה ומהלכה. מהדורה 3. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.