‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשת אתי אלון -מבחינת היבטים חקירתיים ומגדריים?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

הרקע למעילה

השימוש בכספים שנגנבו

אתי אלון: אישה מסורתית בשליטה של אביה ואחיה

החקירה המשטרתית ונתיבי העברת הכספים

היבטים מגדריים של עבירות צווארון לבן במעילת הענק בבנק למסחר

הכרעת הדין כנגד המעורבים

תוצאות והשלכות

סיכום:

דיעה אישית

ביבליוגרפיה

 המעילה בבנק למסחר (נקראת גם "פרשת אתי אלון") התנהלה בין השנים 1997–2002, במסגרתה מעלה עובדת הבנק למסחר, אתי אלון, בכספי הבנק בהיקפי ענק שהביאו לקריסתו. בסך הכל מעלה אלון בסך של 254,199,600 ש"ח. במסגרת המעילה פתחה אלון בבנק 206 חשבונות בנק פיקטיביים (לעומת כ-1,300 לקוחות הבנק), בהם העמידה הלוואות גב אל גב, את כספי ההלוואה משכה לרשותה. מ-202 חשבונות הבנק גנבה אלון ישירות כספים תוך שבירת פיקדונות הלקוחות ומשיכתם.

כספי המעילה התגלגלו ברובם לארגוני פשיעה באמצעות כיסוי חובות הימורים בלתי-חוקיים של אחיה של אלון, עופר מקסימוב, והובילו לשגשוג והרחבה שלהם בשנים שלאחר המעילה.

בעקבות המעילה הנרחבת שנמשכה לאורך זמן רב בלא שהתגלתה, יזם בנק ישראל בתפקידו כמפקח על הבנקים שינויים רבים בפיקוח על הבנקים, בנוהלי העבודה של עובדי הבנק, ובאופן הדיווח ללקוחותיהם. 

הנושא קיבל הד תקשורתי נרחב בישראל, התקיימו דיונים על יציבות המערכת הבנקאית בישראל ונערכו דיונים ברמות הבכירות בבנק ישראל ומשרד האוצר ואף הוקדשה ישיבת ממשלה לנושא.

בנק ישראל "רכש " את החוב ובכך שילם את שווי הפקדונות. לאחר הפרשה בנק ישראל העמיק את הפיקוח על הבנקים הקשיח את ההרשאות והסיסמאות.  

כן אופשר לכל לקוחות הבנקים לקבל מידע על ידי מכונות ממוחשבות וללא צורך בפקיד. 

מפקח הבנקים הוציא הנחיה על ביקורות ובקרה אשר תסייע להקשות על מעילה והונאה בבנקים.

המפקח על הבנקים הוציא הנחיה בדבר רוטציה וחופשה רציפה מחויבת לעובדי הבנק ובפרט לעובדים בתפקידים רגישים, מדיניות שתסייע לבקרה הפנימית בתאגיד בנקאי, ועשויה להקשות על טכניקות מסוימות לביצוע מעילות והונאות או לסייע בגילוין המוקדם. 

בשנת 2015 הוחלט ע"י השב"ס לאפשר לאתי אלון ועדת שחרור מוקדם לאור ההתנהגות טובה, אתי ריצתה כשני שליש מתקופת מאסרה פרקליטות המדינה ערערה על ההחלטה. 

מאחר ואתי לא התחילה לשלם את סכום הקנס אותו קיבלה, ולא עדכנה על כך, ואתי היא הסיבה העיקרית ואף היחידה בגינה התמוטט הבנק והכסף הלך לארגוני הפשיעה ולכן ביהמ"ש קיבל את הערעור ואתי קיבלה סירוב על בקשתה לשחרור מוקדם.

וכבר ב-2016 שוחררה אתי אלון בתנאים מגבילים שכללו איסור יצירת קשר עם המעורבים, איסור פעילות כלכלית הקשורה לבנקים, התייצבות קבועה בתחנת משטרה. (לוי, 2016)

אחיה מקסימוב קיבל שחרור מוקדם לאחר שריצה -17 שנים של מאסר מתוך – 18 כל בקשותיו לשחרור מוקדם נדחו (כ-4 ). מסקימוב שוחרר מהכלא בשנת 2019.

מדובר בפרשה פלילית כלכלית החמורה ביותר שידעה מערכת הבנקאות הישראליית. נגד אתי אלון ואבא שלה הוגש כת''א חמור והם נידונו בעבירות של שיתוף פעולה לשם ביצוע עבירה, מעילה, גנבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זייפנות של מסמכים בכדי לקבל באמצעותו דבר ועשיית שימוש במסמכים מזויפים. אלון נידונה גם בעבירות של גנבה בידי עובד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, פגיעה ביכולתו של תאגיד לבצע את ההתחייבויות שלו, שמירה על מידע כוזב והפקת פלטים כוזבים. ה2 נשפטו לתקופות מאסר ארוכות: אלון נדונה לשבע עשר שנים של מאסר, שלוש שנות כליאה על תנאי וקנס של חמש מיליון ש"ח ואביה נדון לשש שנות חבישה, מאסר על תנאי וקנס של מיליון ש"ח. (שפטל, 2018)

 נגד האח של אתי אלון, עופר מקסימוב, הוגש כתב אישום נבדל, והוא הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גנבה, קבלת דבר במרמה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמכים מזויפים ושימוש ברכוש אסור, ונדון לחמש עשרה שנים בכלא 2 שנים של מאסר על תנאי וקנס בסך 3 מיליון ש"ח. (גולדברג, 2015)

המדינה והנאשמים ערערו על גזר הדין, ובית המשפט העליון החליט כי יש להקשיח את העונש של עופר מקסימוב לשבע עשרה שנות מאסר, ולהשאיר את שאר העונשים כמו שהם. (עמית, 2012)

בשנת 2015 החליטה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר על שחרור מוקדם של אתי אלון, לאחר שריצתה שני שלישים מתקופת מאסרה, שעמדה על 17 שנה, זאת לאור התנהגות טובה במהלך המאסר.

פרקליטות המדינה ערערה על ההחלטה וטענה כי הכספים שאלון גנבה מימנו ארגוני פשיעה, ואלון אף לא עדכנה את ועדת השחרורים שלא שילמה את הקנס שהוטל עליה בסך 5 מיליון ש"ח. בית משפט לעניינים מנהליים בלוד קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי אלון תישאר למילוי עונשה הפסוק. 

בפברואר 2016 דחתה ועדת השחרורים את בקשת השחרור של אלון. הוועדה הודיעה כי ייערך דיון נוסף בעוד חצי שנה, ובהסכמת הפרקליטות היא תשוחרר אז, אם תימשך התנהגותה הטובה.

ב-4 באוגוסט 2016 החליטה ועדת השחרורים לשחרר בתנאים מגבילים את אלון לאחר שישבה במעצר ובמאסר במצטבר יותר מ-14 שנים, מיום מעצרה ב-25 באפריל 2002. (לוי, 2016)

עד שנת 2017 כל בקשותיו של עופר מקסימוב לשחרור מוקדם נדחו. ב-6 בנובמבר 2019 אישרה לבסוף ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט את בקשת השחרור המוקדם של עופר מקסימוב שריצה קרוב ל-17 שנות מאסר מתוך 18 שנגזרו עליו והוא שוחרר מהכלא ב-13 בנובמבר 2019.

היה חשש שמקסימוב הוא רצדיביסט בגלל אופיו המהמר והעברייני ושיחזור לפשע אחרי שחרורו

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרופ' מוצפי-האלר פנינה, נשים מזרחיות: שחורדיניות, הוצאת בבל (2023)

סאיני א', נחותות, הוצאת משכל  (2023)

עדי יוכט, "טענת אתי-גונה: פרספקטיבות מגדריות על פרשת המעילה של אתי אלון" כתב העת משפטים מט(2) 39 

ע פ 040182/02 מדינת ישראל נגד אלון אתי ומסקימוב אביגדור, נבו 8789-12-05

Peled-Laskov, R. Shoham, E., & Cojocaru, L.  Occupational integration and recidivism among ex-prisoners on parole. Glimpse to Prison, 19, 32-51.