עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית מדיניות החינוך בנושא בתי ספר ייחודיים כפי שבאה לידי ביטוי בחוזרי מנכל (עבודה אקדמית מס. 737)
290.00 ₪
58 עמודים
עבודה אקדמית מספר 737תוכן עניינים
מבוא. 4
הזרם הדמוקרטי 4
רב גילאיות. 4
(Gamoran, A)מבנה ארגוני בבית הספר הדמוקרטי 4
הרשות המחוקקת. 5
הרשות המבצעת. 5
הרשות השופטת. 5
הרשות המבקרת. 5
עקרון החונכות. 5
תפקיד המורה בשיטת החינוך הדמוקרטית. 5
יתרונותיה של שיטת החינוך הדמוקרטית. 6
הזרם האנתרופוסופי 6
שאלת המחקר. 7
סקירת ספרות. 8
התפתחות בתי הספר היחודיים.. 8
הקמתם של בתי- ספר ייחודיים והפיקוח עליהם.. 8
היקף בתי-הספר הייחודים.. 9
המנגנונים העיקריים להקמת בתי-הספר הייחודיים.. 9
השפעת הקמתם של בתי-ספר ייחודיים על שילוב ואינטגרציה. 10
לאחר בחינת שיטת חלוקה זו, ניתן לראות כי בתי ספר העל-אזוריים, יוצרים היבדלות חברתית. בתי הספר העל-איזוריים העירוניים "בית וגן", "עמותת אדם", תל"י שבפיקוח הממלכתי, ובתי הספר "דרור", "עוזיאל ו"חורב", הם סוג של מפלט מהאינטגרציה החברתית. 11
מדיניות משרד החינוך בנושא בתי הספר היחודיים-חוזרי מנכ"ל. 12
ניתוח חוזרי מנכ"ל משרד החינוך שעסקו בנושא בתי הספר היחודיים.. 16
חוזר מנכ"ל משרד החינוך- 2 בפברואר 2003. 16
עקרונות ברמת בית הספר והקשר לקהילה. 17
מרחבי חינוך. 18
המסלול למתן אישור לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך. 19
ניתוח חוזר מנכ"ל משרד החינוך - 1 בפברואר 20
ביצוע מהלך ניסויי מקדים (ניסוי) להרחבת אזורי הבחירה המבוקרת. 20
תמריצים לרשויות שיפעלו במסגרת הניסוי 21
ההגדרות לבתי ספר יחודיים אזוריים, על-איזוריים ויחודיים ארציים.. 21
המסלול למתן אישור לאזור בחירה מבוקרת (כולל הפיילוט) ולבתי ספר ייחודיים אזוריים, ייחודיים על-אזוריים וייחודיים ארציים.. 24
מסגרות חינוך ייחודיות על-אזוריות בארץ ובעולם: מה ידוע מהמחקר ומהספרות העולמית- עפ"י דוח "צוות בדיקה של יחודיות בית ספרית- מרחבי חינוך"
בתי ספר מגנטיים.. 27
דיון 31
סיכום ראיון עם מנהלת בית הספר הדמוקרטי ברמת השרון, גב' ב' י' 31
סיכום ראיון עם מנהל בית הספר האנתרופוסופי בהרדוף- מר א' י' 32
סיכום ראיון עם מנהל כפר הנוער החקלאי "כל ישראל חברים" במקווה ישראל - מר א' צ' 34
סיכום.. 36
ביבליוגרפיה. 38
נספחים.. 41
נספח- ראיון עם מנהלת בית הספר הדמוקרטי ברמת השרון, גב' ב' י'. 51
נספח ראיון עם מנהל בית הספר האנתרופוסופי בהרדוף- מר א' י':. 53
נספח ראיון עם מנהל כפר הנוער החקלאי "כל ישראל חברים" במקווה ישראל - מר א' צ':. 56
כיום קיימים ופועלים במדינת ישראל בתי ספר יחודיים אזורים ועל-אזורים הפזורים בכל הארץ.
בתי ספר אלו מייחדים את פעילותם הפדגוגית, בנוסף לנושאי הליבה המוכתבים ע"י משרד החינוך, לרעיונות חינוכיים אחרים, כפי שניתן למצוא בזרם הדמוקרטי, בזרם האנתרופוסופי ובזרם הסיינטולוגיה.
הזרם הדמוקרטי
החינוך הדמוקרטי מושתת על זכויות האדם, בהן הזכות לכבוד, חופש הבחירה, חופש הביטוי, חופש התנועה וכדומה. בתי הספר הדמוקרטיים שונים זה מזה, אך כולם שואפים ליצור סביבה המאפשרת שמירה על זכויות האדם ועל החופש והעצמאות של התלמידים. הבחירה בבתי ספר אלו באה לידי ביטוי ומימוש זכותם של התלמידים להיות אחראים לסדר היום שלהם ולבחור מה יעשו עם זמנם. ברוב בתי הספר הדמוקרטיים עקרון זה מבוטא דרך אפשרות שעומדת בפני התלמידים לבחור בשיעורים ולהרכיב לעצמם את מערכת השעות שלהם. ישנם גם בתי ספר דמוקרטיים בהם אין הבחירה ממוסדת באמצעות שיעורים, ובהם ניתן לתלמידים החופש המוחלט לעשות כרצונם. זכות הבחירה פירושה שבית הספר מכבד את השוני בין התלמידים ומאפשר להם לבטא את תחומי העניין שלהם.
כמו כן, עיקרון הבחירה מבטא עיקרון אחר בחינוך הדמוקרטי, לפיו האדם יכול לכוון את דרכו בעצמו ולהיות אחראי לגורלו.
רב גילאיות
החינוך הדמוקרטי אינו מאמין בהפרדה פרטנית של ילדים על-פי גילם באמצעות כיתות אם, והתלמידים בוחרים את חבריהם ואת שיעוריהם כאוות נפשם. המקור לאמונה זו הינו תפישת העולם שקובעת כי כל אדם מתפתח בקצב שונה: למידה רב גילאית של התלמידים מאפשרת להם ללמוד ולבלות עם תלמידים שונים, המתאימים לרמתם בתחומים שונים.
ישנם הגורסים כי המפגש עם תלמידים בגילאים שונים מעודד סובלנות בין התלמידים ואת היכולת לקבלת השונה, מפחית את האלימות האופיינית לבתי ספר שמרניים (במיוחד בישראל), ויכול להרחיב את המעגל החברתי של התלמידים.
בחוק החינוך הממלכתי של מדינת ישראל התשי"ג– 1953 מעוגנת הזכות הקובעת
שבמידה ויש רוב של 75% מההורים בבית-ספר לפחות, יכולים ההורים לקבוע רבע מתוכנית
הלימודים, בסוף שנות ה 70 של המאה העשרים, הוקמו בתי ספר העל אזוריים הראשונים בארץ.
בין מוסדות החינוך שנכללים בתת-המגזרים היחודיים, ניתן למצוא את רשת החינוך התורני "מעיין", שפועלת במגזר החרדי, בתי ספר לאומנויות, למדעים ולטבע, בתי הספר הדמוקרטיים, בתי הספר של תל"י ובתי ספר הפועלים בגישה האנתרופוסופית.
מגמה נוספת שהתפתחה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ובעידודו, הייתה התפתחות רעיון האוטונומיה החינוכית של בתי הספר.
על פי רעיון זה, משרד החינוך מעודד את בתי הספר להגדיר את "האני מאמין" החינוכי שלהם, וליישם אותו בתוכניות הלימוד .
בעקבות מגמה זו, הוקמו רשתות ארציות של בתי ספר ניסויים, בתי-ספר בניהול עצמי ובתי- ספר קהילתיים. מגמה נוספת היא התפתחותן של כיתות ייחודיות על-אזוריות, בעיקר בחטיבות הביניים,. כיתות אלו מתמקדות בתוכניות לימודים מסויימות , כמו מחול, תקשורת ואמנויות.
על מנת להתקבל לכיתות יחודיות אלו, על התלמידים לעבור מבחני קבלה, ואליהן מגיעים תלמידים בעלי כשרון באותו תחום לימודים יחודי.
בשנת 2002, פורסם דו"ח ועדת ויינשטיין. את הועדה הקימה מי שהייתה באותה תקופה מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש. ועדת "וינשטיין" קבעה כי למערכת החינוך בישראל אין כלים ברורים וחד-משמעיים להתמודד עם תופעת מערכות החינוך היחודיות.
בדו"ח הועדה, מופיעות המלצות הבאות:
1. הפעלת תקנון ותהליך ארצי אחיד לאישור ולפתיחה של בתי
ספר ייחודיים על-אזוריים ומרחבי חינוך – ממלכתיים ומוכרים שאינם רשמיים.
על התקנון והתהליך להיות אחידים למרחבי החינוך ולכל בתי הספר
הייחודיים העל-אזוריים במערכת, יסודיים ועל-יסודיים, ממלכתיים ומוכרים שאינם רשמיים. הרשות או המחוז יחליטו, בכל מקרה ולגופו של עניין, לגבי יכולתו של בית הספר להיות ייחודי מכל סוג שהוא, לפי התנאים שיפורטו להלן. המערך יופעל באופן שיאפשר להביא לידי ביטוי את הצרכים הייחודיים של בתי ספר שונים ובהתאמה לאופיין של רשתות במקום שהם קיימות. התקנון והתהליך יכילו נהלים וכללים רלבנטיים להקמה ולהפעלה שוטפת, כמו גם לפיתוח בית-ספרי, בכפיפות למדיניותו ולנהליו של המשרד .
2. הקמת ועדה ארצית לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך
התקנון ותהליך האישור יופעלו על ידי ועדה ארצית לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולמרחבי חינוך. הוועדה, שתפעל בכפיפות ישירה למנכ"ל המשרד, תפעיל את התקנון ואת תהליך האישור תוך הלימה ובתיאום עם הרשויות ועם המחוז הרלבנטיים. אפשר לראות בהצעה זו הצעה להרחבת הוועדה של בתי הספר העל-אזוריים. השוני הוא בכך שהוועדה הארצית כוללת את הטיפול בכל מערכת בתי
הספר הייחודיים העל-אזוריים - הליווי, הבקרה ומתן הייעוץ וההדרכה - בעוד שוועדת העל-אזוריים עוסקת רק בבתי ספר ממלכתיים, אינה מבצעת מעקבים ואינה נותנת ייעוץ והדרכה.
בעקבות דו"ח הוועדה, יצא חוזר מנכ"ל משרד החינוך(רונית תירוש), ומחוזר זה ניתן ללמוד, כי משרד החינוך בחר לפתח את עניין בתי הספר היחודיים העל איזוריים ואותם מרחבי חינוך, אשר מצאו הגדרה בדו"ח הועדה.
משרד החינוך גיבש וקבע את התנאים, העקרונות והכללים הנחוצים על פי מדיניותו, להקמת בתי ספר יחודיים על אזורים ומרחבי חינוך. מדובר במוסדות חינוך שהצורך בהם עלה וגבר עם השנים, ומשרד החינוך שבחן תופעה זו ועקב אחריה ואחר השפעותיה על מערכת החינוך בישראל, לא נותר אדיש והחליט לאמץ לתוכו תופעה חינוכית זו.
זהו החוזר הראשון שיצא מטעם מנכ"ל משרד החינוך, בנושא בתי הספר היחודיים העל אזורים ומרחבי החינוך.
החוזר השני בנושא בתי הספר היחודיים האזורים והעל אזורים.
חוזר זה עסק באזורי בחירה מבוקרת וביצוע ניסוי מקדים להרחבת אזורי הרישום ברשויות, ועידכון לנהלי הוועדה לבתי הספר היחודיים האזורים, העל אזורים והארציים.
פורסם בעקבות החלטת הממשלה , שהתייחסה להזמנת רשויות וערים להשתתף מרצונן במהלך ניסויי מקדים (ניסוי) להרחבת אזורי הרישום וליישום אזור בחירה מבוקרת.
החוזר הסביר והגדיר את תנאי המהלך הניסויי ועדכן את נוהלי הפנייה של מוסדות חינוך ורשויות מקומיות אל "הוועדה לבתי ספר ייחודיים על-אזוריים ולאזורי בחירה מבוקרת" לקבלת אישור.
ניסוי שיופעל ע"י משרד החינוך בשיתוף עם רשויות מקומיות שיבחרו, ויעסוק בהרחבת "איזורי הבחירה המבוקרת", כלומר בהרחבת אזורי הרישום למוסדות חינוך, מעבר לאפשרויות הרישום שקיימות בזמן הוצאת החוזר. מטרת הניסוי הינה לבחון את מימוש האפשרות של התלמידים והוריהם לבחור בבתי הספר המתאימים להם, ולחזק את החינוך הרשמי במדינת ישראל.
בתי הספר היחודיים- לאחר בחינת חוזר זה מול חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שיצא בנושא בתי הספר היחודיים בעקבות פרסום ממצאי ועדת ויינשטיין, שהוקמה , ע"י מנכ"לית משרד החינוך באותה תקופה, רונית תירוש, ניתן למצוא שוני בין שני החוזרים, המתבטא בהופעת המושג "בית ספר יחודי ארצי", מושג שלא הופיע בחוזר. מדובר בבית ספר יחודי , הפועל ברמה ארצית-התלמידים שלומדים בו מגיעים מכל הארץ.
משני חוזרים אלו ומדו"ח ועדת וינשטיין, ניתן להבין כי משרד החינוך החליט לנקוט במדיניות של אימוץ שיטת בתי הספר היחודיים, ובחר לעגן אותם בחוקי משרד החינוך.
מדיניות זו באה לאחר שנים רבות של התעלמות מצד משרד החינוך מתופעת בתי הספר היחודיים, התעלמות ולעיתים אף הסתייגות.
מסיכום הראיונות שניהלתי עם מנהלת ושני מנהלי בתי ספר יחודיים ניתן ללמוד כי ישנו שיתוף פעולה בין משרד החינוך לבין בתי הספר היחודיים, ושחוזרי המנכ"ל שהציבו מסגרת וארגון לנושא בתי הספר מסוג שזה, היו לעזר לאותם בתי ספר. המודעות למוסדות חינוך מסוג זה עלתה בקרב ציבור ההורים והתלמידים, והביאה לפתיחת דרך חינוכית חדשה במדינת ישראל.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
דינצמן א' , בתי ספר ייחודיים – מנגנון לשיצור חברתי? עבודת גמר לקראת התואר מוסמך
למדעי הרוח והחברה, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
היימן פ' , הדינמיקה של בחירת בית ספר על-יד הורים ותלמידים, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.
וולנסקי ע' , "אינדיווידואליזם, קולוקטיביזם וכוחות שוק בחינוך: האם המחיר החברתי הכרחי", מגמות ל"ו, 3-2, עמ' 252-238.
שהם-מרקו ה' , מאפיינים אישיים, קהילתיים ומוסדיים ודפוסי בחירה של הורים בבתי-ספר על-יסודיים, עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך במדעי החברה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב.
Archbald, D.A., Magnet schools, voluntary desegregation and public choice theory: Limits and possibilities in a big city school system, Unpublished doctoral dissertation, School of Education, University of Wisconsin, Madison.
Cookson, P.W. , School Choice – The Struggle for the soul of American
Education, New Haven and London: Yale University Press.