‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התמודדות של נשים עם קשיי פוריות וטיפולים לאור כבוד האדם והיררכיה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר הראשית

סקירת ספרות

טיפולי פוריות, IVF

טיפול באי פוריות כתוצאה מבעיית ביוץ

טיפול באי פוריות שנובעת כתוצאה מהאגן

טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מצוואר הרחם

סיכונים בתהליך

המונח היררכיה

היררכיה חברתית

כבוד האדם

ערכים מקבילים

השפעת ערך כבוד האדם על החברה

טיפולי פוריות בישראל

זכות לטיפולי פוריות

מעבר בין עקרות לפוריות אצל נשים

קשיי פוריות - גוף, נפש, חברה

מעמד האישה בחברה הערבית

מאפייני החברה הערבית בישראל

אמונות ביחס לבריאות בחברה הערבית

פוריות נשים ערביות ישראליות

התמודדות רגשית עם טיפולי פוריות

סיכום סקירת הספרות

רשימה ביבליוגרפית

בישראל מגבלת הגיל המקסימלית של האישה לטיפולי פוריות היא 45 בעוד באירופה מגבלת הגיל המקסימלית היא גיל 39. עם זאת, ב2015 התפרסם מקרה של יולדת בת 65, חיה שחר, שילדה בן בניתוח קיסרי ובכך הפכה ליולדת המבוגרת בישראל אי פעם. שחר עברה טיפולי הפריה בחו"ל משום שהדבר אסור בישראל על פי חוק.

בשנת 2012 הוקם בישראל "מסד נתונים לאומי למחזורי טיפול בהפריה חוץ גופית" לאיסוף נתונים על טיפולים אלו, כולל נתונים על סיבות לאי הפוריות. נכון ל2014, כ4% מתוך לידות החי כל הלידות שהסתיימו באופן תקין הן לידות כתוצאה מטיפולי פוריות. לפי נתונים שפרסם משרד הבריאות, עולה כי 20% מטיפולי הפוריות מסתיימים בלידת חי 

הריון נחשב לתקופה בעלת חשיבות משמעותית בחיים. מדי שנה מיליוני נשים חוות אותו ברחבי העולם, ובמהלך תקופה זו עוברת האשה מגוון שינויים ביולוגיים, רגשיים ופסיכו־סוציאליים, שמשפיעים על יכולתה להתאים לתנאים החדשים.

ארגונים אנושיים רבים, כגון עסקים, כנסיות נוצריות, צבאות ותנועות פוליטיות מובנים באופן היררכי, לפחות מבחינה רשמית; בדרך כלל לאנשים העליונים יש יותר כוח מאשר הכפופים להם. לפיכך, היחס האסימטרי הוא "יש כוח על" (אמנם, יש אנליסטים שאינם בטוחים בכך שכוח באמת פועל כפי שתרשימי הארגון המסורתיים מציעים).

ביקורת חברתית רבה כוללת טענות כנגד המדרג החברתי, שנטען כי אינו צודק. הפמיניזם, לדוגמה, עוסק פעמים רבות בהיררכיה של המגדר, שבו התרבות רואה את הגברים או את התכונות הגבריות כטובות יותר מנשים או התכונות הנשיות. האנרכיזם מתנגד לעצם קיומה של היררכיה חברתית, ותומך בביזור הכוח בצורה שוויונית וביצירת מנגנונים שימנעו הצטברות של כוח בידי מיעוט. 

כבוד האדם הוא ערך המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם; הוא משווה משמעות מוסרית לעצם היות האדם אנושי.

למושג כבוד האדם ישנם מספר גדול של שימושים ומשמעויות אשר מקבלים את ביטוים בתחומים שונים כגון פילוסופיה, פוליטיקה, משפטים, ביואתיקה, פסיכולוגיה ועוד. באופן כללי, ניתן להתייחס לכבוד האדם כתיאור של תכונה הקיימת בבני אדם או כאל יחס נורמטיבי שיש לנהוג כלפי בני אדם, כאשר לעיתים ישנו עירוב ובלבול בין שני ההיבטים הללו. אין הגדרה אחידה של כבוד האדם, אך המושג הפך לשגור בשיח המשפטי והפילוסופי לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר הוכנס לשימוש במסמך המכונן של ארגון האומות המאוחדות (1945) ובהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948). המושג נמצא בשימוש גובר בפסיקות בתי משפט ברחבי העולם. בישראל "כבוד האדם" הוא מושג מפתח בשיח המשפטי והחוקתי מאז חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ד"ר הילה העליון, גן נעול - חוויות הגוף, הזהות והרגש של נשים מטופלות פוריות בישראל. הוצ. פרדס.