‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

כיצד מתפקדת מערכת החינוך במגזר הבדואי?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס' 

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

המיעוט הבדואי 4

מוצא הבדווים ותולדותיהם.. 6

מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב. 9

נתונים על התלמידים במגזר הבדואי 9

הרשות לחינוך הבדואי בנגב. 12

חוק לימוד חובה:. 12

הזיקה בין משרד החינוך, הרשות לחינוך הבדואי ומנהל הרשות:. 15

תקצוב. 17

מינוי עובדים:. 17

בחינות המיצ"ב. 19

‏ 19

נשירת תלמידים.. 19

תרבות האוהל - הנדידה והחינוך. 24

תפקידה של האישה הבדווית על פי התפיסה המסורתית והמודרנית. 25

מעבר מחיי נוודות להתיישבות קבע. 28

בעיות במעבר ליישובי הקבע המתוכננים.. 31

סיכום, דיון ומסקנות. 34

רשימה ביבליוגרפית:. 36

במסגרת הדיון על מערכת החינוך במגזר הבדואי בנגב עומדים על הפרק נושאים מרכזיים רבים נוספים, שאף להם נדרשת התייחסות, ובהם יישום תוכנית החומש במערכת החינוך במגזר הבדואי (בתחומי קידום ההישגים הלימודיים, הפיתוח המקצועי לעובדי ההוראה והצטיידות מוסדות החינוך), תגבור המערך המסייע (פסיכולוגים, יועצים ועוד), קידום בטיחות מבני החינוך ודרכי הגישה אליהם, שיפור המצב התברואתי של מוסדות החינוך, יישום יום לימודים ארוך, יישום מפעל ההזנה ועוד. חיבור זה אינו עוסק בנושאים אלה.

הממשלה אימצה תוכנית לאומית אסטרטגית ‏לפיתוח הנגב, ובכללה טיפול בחינוך במגזר הבדואי. במערכת החינוך ‏ביישובים היהודיים התמקדה התוכנית בשיפור ההישגים ובטיפוח ‏מצוינות, ואילו במערכת החינוך של המגזר הבדואי הושם דגש במילוי ‏צרכים בסיסיים -בהשלמת התשתיות, בשיפור איכות ההוראה ‏ובצמצום הנשירה.‏

בתוכנית נקבע שיש להקצות לחינוך כ-500 מיליון ש״ח, ש-150-160 מהם ‏ייוחדו למגזר הבדואי כדי לצמצם את הפערים בתשתיות ובאיכות ‏החינוך בינו ובין המגזר היהודי.‏

הצעדים העיקריים שהותוו בתוכנית לטיפול בחינוך במגזר הבדואי :‏

‏• השקעה בתשתיות פיזיות - הקמת כיתות חסרות וכן חידוש והתאמת ‏מבנים. העלות השנתית: 125 מיליון ש״ח.‏

‏• שיפור איכות ההוראה - חניכה אישית למורים בשנת ההוראה ‏הראשונה שלהם : הדרכה אישית לכ-120 מורים בשנה על-ידי חונכים ‏שהם מורים מצטיינים; בחינת מערך ההוראה ושיפורו על-ידי צוות ‏משותף של משרד החינוך, נציגי הציבור, מנהלים ובוגרים, שיקבע רף ‏הסמכה

‎ ‎ושיפור תוכנית הלימודים למורים במכללות בנגב; תוכנית ניסויית ‏יוקרתית להכשרת מורים מנהיגים: תוכנית הכשרה של חמש שנים ל-‏‎25‎‏ ‏מורים נבחרים, שתיכלל בה בניית מנהיגות והקניית ידע ומיומנויות ‏הוראה. העלות השנתית של תוכניות שיפור ההוראה : ‏‎8-4‎‏ מיליוני ש״ח.‏

‏•‏‎ ‎השקעה בגנים ובאיכות ההוראה לגיל הרך - כ-‏‎30%‎‏ מכלל הילדים ‏הבדואים בקבוצת הגיל ‏‎5-4 ‎אינם לומדים בגן-ילדים, לעומת ‏‎4%‎‏ בלבד ‏מכלל הילדים היהודים. הכשרת הגננות במגזר הבדואי גם היא אינה ‏מספקת, ורוב הסייעות במגזר זה לא קיבלו כל הכשרה לכך. בתוכנית ‏הושם דגש בשלוש פעולות : הקמת גנים (תתוקצב במסגרת בינוי כיתות), ‏הכשרת גננות וסייעות בעלות של ‏‎6‎‏ מיליוני ש״ח והשקעה בציוד לגנים ‏בעלות של ‏‎4-2‎‏ מיליוני ש״ח.‏

‏•‏‎ ‎תוכנית לעידוד מצוינות והנגשת ההשכלה גבוהה, ובכללה הכנה ‏לתעסוקה. העלות : ‏‎12‎‏ מיליון ש״ח.‏

‏•‏‎ ‎הכשרת יועצים ופסיכולוגים חינוכיים. העלות: ‏‎4-2‎‏ מיליוני ש״ח.‏

לפי התוכנית תיכלל האוכלוסייה הבדואית במסגרת פעולות המיועדות ‏לכלל אוכלוסיית הנגב, ובהן בניית מערכות חינוך המבוססות על ‏תוכניות לימוד ייחודיות, הכשרת עתודת מנהלים והכשרת מדריכים ‏לחינוך בלתי פורמלי. אחת ההמלצות בתוכנית היתה ליישם את דוח ‏שושני‎28‎‏ במלואו במגזר היהודי בנגב החל משנת 2012-2013, ובהדרגה, ‏במשך שלוש שנים, גם במגזר הבדואי.‏

פורום החינוך הערבי בנגב מותח ביקורת על אופן הכנת התוכנית ועל ‏חלק מהצעדים שהוצע לנקוט במסגרתה בכל הקשור לחינוך במגזר ‏הבדואי בנגב.‏‎29‎‏ לטענת הפורום, הרכב הצוות שעסק בהכנת התוכנית ‏היה מפלה : רק אחד מ-‏‎13‎‏ חברי ועדת ההיגוי היה ערבי, בצוות ‏החשיבה ובצוות האקדמי לא היה אף חבר ערבי אחד, ויושב-ראש ‏הצוות לחינוך במגזר הבדואי היה מהחינוך היהודי. בפורום סבורים כי ‏הרכב זה יצר הפליה גם בתוצרי העבודה.‏

יצוין כי חלק מהצעדים שפורטו בהמלצות התוכנית האמורה, בייחוד ‏בתחום שיפור איכות ההוראה, ננקטו במסגרת תוכנית החומש במגזר ‏הבדואי שיישם מחוז הדרום של משרד החינוך . ‏עם זאת, התוכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב לא יושמה ‏במלואה בכל הקשור לחינוך במגזר הבדואי בנגב ולא ברור אם בכוונת ‏הממשלה ליישמה.‏

נושא מעמדה של הרשות לחינוך הבדואי בנגב עלה מספר פעמים בדיוני הוועדה לקידום מעמד הילד בכנסת. למרות שהרשות הוקמה בשנת 1981, לא נעשתה עד היום כל בדיקה ולא נערך כל מחקר אשר בדק את תפקודה במשך השנים.

בבדיקה אשר ערך , ד״ר דורון מור עבור משרד החינוך, בנוגע לדברים שאמר מנהל הרשות מר משה שוחט, המליץ הבודק בין השאר כי: ״...במסגרת הכנת המכרז {-למנהל הרשות}, לפרסום, ייבדק מחדש הסטטוס החוקי של רשות החינוך, היקפה, תקציבה ותפקידיה, כמו כן יילקח מראש בחשבון צמצום הרשות במקביל לצמצום מספר הישובים הבלתי מוכרים״^[1]. בעקבות ההמלצה מינתה מנכ"לית משרד החינוך, הגב׳ רונית תירוש את מר חזי יצחקי לבצע עבודת ייעוץ ארגוני ברשות לחינוך הבדואי. על פי כתב המינוי התבקש הבודק לבחון את מידת נחיצות קיום הרשות בכלל, ובמתכונתה הקיימת בפרט, להציע אמצעים להתייעלות הרשות וכן לבדוק נושאים נוספים שיעלו במהלך בדיקתו. הבודק התבקש להגיש את מסקנותיו עד לסוף חודש דצמבר 2001. אולם מועד הגשת הדו״ח נדחה בשל היקף החומר ומורכבותו וכן נוכח התמשכות תהליך בדיקת החשבונות והתקציב, לפיכך נושא זה נמצא כיום בבדיקת משרד החינוך, אך טרם הוגשו מסקנות מבדיקה זו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אתי וייסבלאי ,ילדים במגזר הבדואי בנגב - תמונת מצב, מרכז המחקר והמידע של הכנסת.‏

תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב,  פרק ה - חינוך 

אשכנזי, ט. הבדוויים בארץ ישראל. ירושלים: אריאל.

Ayalon, A.  Reading Palestine; Printing and Literacy,. University of Texas Press.

Gad Barzilai, Bedouin Communities and Law: Politics and Cultures of Legal IdentitiesUniversity of Michigan Press,  pp. 97-146.