‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי זכויות ילדים לאור האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד?

תוכן עניינים

מבוא

הגנת ילדים נכים, ילדים חסרי משפחה וילדים פליטים.

הקצאה

השתתפות

עקרון טובת הילד

תחולת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות על בתי הדין הדתיים

הנחות תיאורטיות לגבי טובת הילד

"טובת הילד" והשיקול הדתי

טובת הילד במשפט הישראלי

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד

טובת ילדים כעיקרון יחסי

מקניין ההורים ועד טובת הילדים

היחסיות של טובת הילדים

זכויות ילדים לעומת טובת ילדים – יחסים מורכבים

זכויות ילדים לעומת טובת ילדים – תפיסות מקובלות

זכויות ילדים לעומת טובת ילדים – תפיסה מוצעת

פסיקה

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו עוסקת באמנה בינלאומית בדבר זכויות הילד ועקרון טובת הילד. אמנת זכויות הילד היא אמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים.

מרבית חברי האומות המאוחדות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. עצרת האו"ם הסכימה לאמץ את האמנה ולצרפה לחוקים הבילאומיים ב-20 בנובמבר 1989. בספטמבר 1990, האמנה נכנסה לתוקף, לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות. בישראל אושררה האמנה ב-4 באוגוסט 1991 ונכנסה לתוקף ב-2 בספטמבר 1991. האמנה חוברה במשך עשור על ידי ועדת האו"ם בדבר זכויות הילד והיא מגדירה (בסעיף 1) כי ילד הוא כל ייצור אנושי מתחת לגיל 18, אלא אם כן חוק המדינה קובע גיל צעיר יותר.

האמנה פיתחה מנגנון ביקורת, הוועדה לזכויות הילד, שתפקידו לפקח על יישום הוראותיה על ידי המדינות החתומות עליה.

האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים, ביניהן:

זכות לחינוך וטיפול רפואי.

הגנה מפני פעולות מזיקות כגון עינויים, ניצול מיני, ניצול בעבודה, התעללות והזנחה, וסחר בילדים.

חובת המדינות החתומות לכבד ולהבטיח את הזכויות המפורטות באמנה ללא אפליה וללא התייחסות למאפייני דת, גזע, מגדר, שפה וכו'. כמו כן המדינות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח את הגנת הילד מפני אפליה בשל מעמד, השקפה וכו'.

בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא טובת הילד השיקול הראשון. המדינות החברות יבטיחו לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו.

המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של ההורים או של בני המשפחה המורחבת או של הקהילה על מנת לספק הכוונה והדרכה לילד המתפתח.

הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ומתוקף זכויותיו תהא לו הזכות להיקרא בשם פרטי, הזכות לקבל אזרחות, הזכות להכיר את הוריו ולהיות מטופל על ידם.

המדינות החברות יבטיחו כי לא יופרד הילד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק במקרים מסוימים כגון התעללות, הזנחה וכו'. במקרה זה המדינות יכבדו את זכויות הילד המופרד.

לילד שהוריו גרים במדינות שונות יש זכות לקיים קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם יחד.

לילד המסוגל לחוות דעה משלו יש זכות להביע דעה כזו.

המדינות החברות יכירו בעקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו.

המדינות החברות ינקטו באמצעים: תחוקתיים, מנהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים על מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית, חבלה, התעללות , הזנחה טיפול רשלני, אכזריות או ניצול.

ילד שסביבתו המשפחתית נשללה ממנו, יהיה זכאי להגנה מיוחדת ולסיוע מצד המדינה.

מדינות חברות המכירות בשיטת האימוץ ומתירות אותה יבטיחו כי טובת הילד תהווה את השיקול המכריע, כמו כן יבטיחו כי האימוץ יאושר רק על ידי רשויות מוסמכות. האנשים נוגעים בדבר האימוץ הסכימו מתוך ידיעה מלאה לאימוץ בהתבסס על ייעוץ.

אימוץ בן-ארצי יישקל כאמצעי חלופי לטיפול בילד כאשר המועמד לאימוץ זה ייהנה מביטחונות ומתנאים – בדומה לאימוץ פנימי.

אימוץ בן ארצי לא יביא לרווח כספי בלתי הוגן עבור המעורבים בכך.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] Raphael Bitton, Rethinking the Law and Ethics of Warfare , 2(3) CARDOZO INTERNATIONAL COMPARATIVE, POLICY & ETHICS LAW REVIEW (2019)

[2] ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)