‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלו של משרד הפנים: מדיניות, תקציב, היחס בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ?

תוכן עניינים

מבוא

תחומי הפעילות העיקריים של המשרד

שאלת המחקר

ניתוח תקציב ומדיניות משרד הפנים

תקציב משרד הפנים

תקציב המדינה 2018-2017

שלטון מקומי- היחס בין משרד הפנים (השלטון המרכזי) לשלטון המקומי

רשויות מקומיות בישראל

תפיסת השלטון המקומי כזרוע ביצוע אדמיניסטרטיבית

מרכז השלטון המקומי בישראל

פרשיות שחיתות מפורסמות שנסתיימו בהרשעה כוללות את:

המשבר ביחסים שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי

תהליך קביעת התקציב

מבט משווה

גרמניה:

אנגליה:

שבדיה:

סיכום

ביבליוגרפיה

חקיקה

מאמרים וספרות מלומדים

פסיקה

נספח :אגפי מטה משרד הפנים

במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי[1] ועל נושא התכנון והבנייה בישראל. כמו כן אחראי המשרד על רישוי עסקים, חופי הרחצה, החלת שעון הקיץ ועוד. בשנת 2008 הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול אשר באחריותה נמצא כל נושא המעמד האישי בישראל הכולל: תעודות זהות, דרכונים, אשרות כניסה ושהייה בארץ (ויזה).

תפקיד שר הפנים היה תמיד אחד התפקידים הנחשקים בממשלות ישראל, בשל סמכויותיו הרבות, כגון קביעת מדיניות הדיור והתכנון, הגירה ותקציבי השלטון המקומי[2]

תחומי הפעילות העיקריים של המשרד

קביעת מדיניות התכנון במדינת ישראל ועיצוב אופייה הפיזי של המדינה, תוך כדי שמירה על איכות הסביבה

קידום תכניות בנושא תשתיות לאומיות, בנייה למגורים, הקמת יישובים חדשים, שמירה על חופים ועוד

אישור תכניות מתאר ארציות ומחוזיות

ייעוץ לממשלה בתחומי התכנון והבנייה

ייזום רפורמות בתחומי התכנון והבנייה

תכנון מדיניות לאומית בנושאי השלטון המקומי

פיקוח על פעילות הרשויות המקומיות והגופים הנלווים אליהן, וכן תקצובם

הכוונת פעילותן של הרשויות המקומיות[3]

קביעת גבולות מוניציפליים בין רשויות

קביעת מדיניות בנושא שירותי החירום ברשויות המקומיות[4], וכן פיתוח שירותים אלו

רישוי עסקים באזורים בהם אין רשויות מקומיות

פיקוח על הבנייה בשטחים בהם אין רשות מקומית

אישור פנקס הבוחרים בעת בחירות ברשויות המקומיות

אישור רשימות המועמדים לבחירות

ניהול הליך הבחירות

פיקוח על פעילותן של העדות הלא יהודיות בישראל ועל תקצובן

הכרזה על חופי רחצה, וכן פיקוח עליהם

בחודשים האחרונים שב ועלה לסדר היום המשבר ביחסים שבין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי, בפרט לאור מצבן הקשה של רשויות מקומיות רבות המצויות על סף קריסה. שני היבטים דומיננטיים קיימים ביחסים הבעייתיים והרגישים בין שני דרגי השלטון: תקציב הרשויות, והיסוד החוקי של הרשויות המקומיות בישראל. [1]

מקובל להבחין בין שתי תפיסות שונות של מהות השלטון המקומי: הרשות המקומית בישראל נתפסת כזרוע ביצועי/מנהלית של השלטון המרכזי. תפיסה זאת תואמת את המבנה ההיררכי ואת הנטייה לריכוזיות הטבועה במבנה השלטון המרכזי. בניגוד לה עומדת תפיסה הרואה בשלטון המקומי ממשל בזעיר אנפין, המקדם ערכים של בחירה, פלורליזם והשתתפות ישירה של התושבים בניהול חייהם ובקביעת מדיניות. לשם כך נתונה בידי הרשות המקומית סמכות לגבות מסים מסוגים שונים, וליהנות ממידה מסוימת של עצמאות וחוסר תלות בהכנסות המועברות מהשלטון המרכזי.

חלוקה עקרונית מקובלת אחרת מבחינה בין שני דגמים: (1) דגם שלטון מקומי מורחב, שלפיו השלטון המקומי משקף דגם של מדינת רווחה ומספק מגוון רחב של שירותים ציבוריים וקהילתיים (ומקבל לצורך כך מימון נרחב מן המדינה, או סמכות לגבות מיסוי ישיר); (2) דגם שלטון מקומי מוניציפלי צר, שלפיו הרשות המקומית עוסקת במספר מצומצם של תפקידים בעלי אופי של תשתיות, קרקעות ואבטחה בעיקר, ואילו נושאי רווחה מטופלים על-ידי רשויות גדולות ובשיתוף עם המדינה. [2]

הרשות המקומית מספקת שני סוגים של שירותים: שירותים ממלכתיים - בעיקר בתחומי חינוך ורווחה; ושירותים מקומיים - בעיקר בתחומי ניקיון ותברואה, מים, ביוב ותכנון עירוני.

תקציב הרשויות מחולק לשני סוגים של שירותים עיקריים: "תקציב רגיל" המיועד למימון פעילויות שוטפות, ו"תקציב בלתי-רגיל" (תב"ר) בעיקר לצורכי פיתוח.

הוצאות מרכזיות בתקציב

1. הוצאות לשירותים

מקומיים וממלכתיים (חינוך ורווחה) - על-פי חלוקה פנימית לסעיף הוצאה לשכר ולסעיף הוצאות לפעולות[3].

2. פירעון הלוואות.

3. כספים המופרשים לצרכי פיתוח ולקרנות.

מקורות הכנסה עיקריים של הרשויות המקומיות בישראל

(לשימושים שוטפים ולמתן שירותים, לא לצורכי פיתוח).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלעזר, דניאל, חיים קלכהיים (עורכים) השלטון המקומי בישראל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, תשס"א.

מיקי פלד, תוספת של עד 30% לשכר עובדי העיריות בדרגות הנמוכות