‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מצוקת קרקע בישובים הערביים?

תוכן עניינים

מבוא

המיעוטים בישראל - סקירה כללית

המבנה המנהלי עם קום המדינה

צפיפות התושבים בישובים הערבים

יחידות דיור לקמ״ר ביישובים הערביים

גידול מהיר של האוכלוסייה הערבית הוביל לתהליך עיור

חוסר בתכנון עירוני

בעלות פרטית מפוצלת

שיווק חלקי של קרקעות המדינה

ייצוג חסר במוסדות תכנון

השלכות חברתיות וכלכליות

תכנון היישובים

פיתוח קרקעות

שיווק קרקעות המדינה

תוכניות סיוע בדיור וברישום משכנתאות

השקעה באזורי תעסוקה

בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי

בניה לא חוקית מגזר ערבי- הגליל

בניה לא חוקית בנגב

בניה לא חוקית ביהודה ושומרון

הגופים האחראים לטיפול בבעיית הבנייה בלתי חוקית

היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים

אישור למפרע של בנייה בלתי חוקית

כפרים ערבים לא מוכרים

נתונים

רקע היסטורי

ועדת גולדברג - הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב

פרשת הריסת בניה בלתי חוקית במגזר -אום אל חיראן 2017

הליכים משפטיים

פרשת פינוי אום אלחיראן

ביבליוגרפיה

רוב התושבים הערבים מתגוררים בכ-122 יישובים (שהרוב בהם ערבי): ב-89 יישובים חיים יותר מ-2,000 נפש וב-33 יישובים חיים פחות מ-2,000 נפש.

כמעט כל הרשויות המקומיות במגזר הערבי, כ-96% מהן, הן במעמד חברתי-כלכלי נמוך ומדורגות באשכולות נמוכים - 4-1 - לפי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

להתפתחות המהירה של היישובים הערביים בדור האחרון, בשילוב עם העדר תכנון עירוני ועם נטייה לבעלות פרטית מפוצלת, כמתואר בפרק 3 לעיל, השלכות חברתיות-כלכליות רבות ועמוקות על חיי התושבים ביישובים הערביים ועל כלל החברה בישראל. בטבלה 8 שלהלן פירוט הסיבות העיקריות למצב זה ומשמעותן:

• מחסור בתעסוקה, שיעור אבטלה גבוה יחסית ומשברים כספיים חדשים לבקרים ברשויות מקומיות רבות בשל העדר הכנסות מספקות מעסקים;

• מדרג סוציו-כלכלי נמוך של אוכלוסיית היישובים הערביים בשל מכפיל כלכלי נמוך, כלומר המחסור בשטחי מסחר מנתב חלק ניכר מצריכת התושבים לחנויות ולבתי-מסחר ביישובים היהודיים השכנים ומונע שרשור של צריכת התושבים ביישוב עצמו;

• ע ירוב שימושים באזורי מגורים של מלאכה ותעשייה זעירה ואף גידול בעלי חיים, הפוגע באיכות החיים של התושבים ובחלק מהמקרים מונע פיתוח תיירות כפרית כפי שנעשה ביישובים יהודיים.

• מחסור חריף בשטחים ציבוריים פתוחים ובשטחים המיועדים למבני ציבור (בעיקר גני-ילדים ומעונות יום), הפוגע באיכות החיים של התושבים ומביא להישענותם על יישובים שכנים ולשיעור למידה נמוך יחסית בגיל הרך;

• ר מת תשתיות נמוכה ומחסור בתשתיות עתירות השקעה ותיאום כגון ביוב, טיפול בשפכים וכבישים בטיחותיים פוגעים באיכות החיים של התושבים, מעכבים פיתוח מרכז עירוני ומביאים עמם שיעור גבוה יחסית של תאונות דרכים וזיהום סביבתי בנחלי האזור;

• ב נייה בלתי חוקית בתחומי היישובים, בעיקר בשטחים חקלאיים פרטיים אבל גם על קרקע המדינה, מקשה את תכנון היישובים ודרכי הגישה אליהם;

• מחסור בפתרונות דיור לזוגות צעירים מוביל למגורים אצל ההורים או להגירה לעיר יהודית שכנה.

• רוב הבנייה היא צמודת קרקע ולא בנייה רוויה, והדבר מוביל לניצול לא יעיל של משאב הקרקע ולצפיפות דיור;

• הכנסות נמוכות מארנונה לרשויות המקומיות, הן בשל מיעוט יחידות הדיור לקמ״ר והן בשל מיעוט שטחי מסחר ותעשייה.

הסיבה

מחסור בתכנון אזורי תעסוקה ובהשקעה בהם

התקבלו בממשלה כמה החלטות בדבר תוכניות פיתוח כוללות למגזר הערבי, לפי חלוקה מגזרית, ובכללן פרויקטים ותקציבים ליישום בלוח זמנים  כמפורט להלן:^[1]

• תוכנית רב-שנתית לפיתוח יישובי הדרוזים והצירקסים

• תוכנית פיתוח ליישובי הבדואים בצפון 

• תוכנית פיתוח ליישובים הערביים. תוכנית פיתוח וקידום חברתי-כלכלי של יישובי המגזר הערבי וצמצום פערים בינם ובין היישובים במגזר היהודי, בהדגשת תחומי החינוך, הדיור והתעסוקה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוכנית רב-שנתית לפיתוח המגזר הערבי, מוחמד סייד-אחמד