‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פולקלור וזמר עברי?

תוכן עניינים

א.     מבוא

מאפיינים ועקרונות כללים של פולקלור

הפולקלור היהודי

מאפיינים של זמר עם

מאפיינים של נושא הזמר הייחודי – שירי פועלים

ב.     השירים והקשר בין המאפיינים בהנחת היסוד, לבין הנושא המרכזי של העבודה

1. "בוקר בא"
2. "אנו נהיה הראשונים"
3. "חולצה כחולה"
4. "יחפים"

לחן- עממי,

מילים- עמנואל הרוסי.

5. "במחרשתי"
6. "מי יבנה בית"

ג.      סיכום – מבנה העבודה והחיבור בין הנחת היסוד לבין הממצאים

ביבליוגרפיה

דב נוי מגדיר פולקלור "כל היצירות העממיות המועברות על ידי החברה בעל-פה ומדור לדור". ו. ג' תומס היה הראשון שהשתמש במונח פולקלור (ידע העם). את הבסיס למחקר הפולקלור הניחו האחים גרים במאה ה-18 באוסף מעשיות אותם אספו וחקרו.

הפולקלור משיק להרבה תחומים: היסטוריה, סוציולוגיה, ספרות, פסיכולוגיה ועוד. תחום הפולקלור הוא רבגוני ובניגוד ליצירה של סופר שהיא בדרך כלל אינדיבידואלית, בסיפורי הפולקלור משתקפת דמות החברה אליה הסיפור או השיר הגיעו והחברה היא המחליטה אם הסיפור ימשיך להתקיים אם לאו . סיפור עממי אשר עבר את תהליך ההסתגלות, עובר מדור לדור ומעוצב בהתאם לצרכי החברה.

הפולקלור עוסק בשלושה תחומים:

ספרות עממית –פתגמים, חידות,  סיפורים ושירי עם.

אמונות ומנהגים עממיים – הקשורים לרוב בנקודות סף משבר ומעבר בחיי האדם.

תרבות חומרית – חפצי יום יום, חפצי אומנות של אומנים עממיים, תכשיטים וחפצי פולחן. התרבות החומרית כוללת גם ערכי תרבות נוספים הנתפסים בצורה חזותית כמו תלבושות, ריקודי עם, מוסיקה וכלי נגינה. דב נוי מביא כדוגמא את חג הפסח הכולל את כל שלשת התחומים. סיפור יציאת מצרים העובר מדור לדור, מנגינות ושירים מסורתיים קישוטים, כוס של אליהו הנביא ומאכלים מיוחדים כל אלו מתאגדים יחדיו להגדרת הפולקלור.

מחקר הפולקלור החל באירופה והמשיך לעמים ברחבי העולם. התיאוריות הראשונות של מחקר הפולקלור נדחה על-ידי חוקרים מאוחרים יותר בטענה שהם "לא נשענו על מחקר מדויק ומסודר".

האסכולה ה"היסטורית גיאוגרפית" הנקראת גם הפינית בודקת את דרכי תפוצתו של הסיפור העממי. אסכולה זאת מתייחסת להיסטוריה ולמרחב בה מתרחש הסיפור וזמן כתבתו. מייסדי האסכולה הם אארנה ותומפסון אשר חילקו את הטיפוס הסיפורי ואת המוטיב  הסיפורי לפי מאפיינים דומים וסימנו כל טיפוס במספר ואות. אסכולה זאת היא השוואתית. האחים גרים הם אלו שנתנו את הדחיפה הראשונה לחקר מדעי של הסיפור העממי ועל יסוד זה צמחה האסכולה. המסתייגים מאסכולה זאת טוענים כי היא אינה מדגישה מספיק את תפקיד הזיכרון ההיסטורי חברתי.

האסכולה המרקסיסטית עוסקת בניגודי מעמדות, עשיר עני, חזק חלש והדגשת הקוטביות של גיבורי הסיפור.

האסכולה הפונקציונאלית מדגישה את התפקודים העכשוויים של הפולקלור והספרות העממית בהקשר החברתי ומכשירה את הקרקע לעיסוק המודרני בפולקלור כמייצג תרבותי של החברה וצרכיה.

נשאלת השאלה האם יש לפולקלור מקום בימינו? על כך אומר דב נוי כי הפולקלור ימשיך להתקיים כל עוד באדם קיים יצר היצירה ומשאלות כמוסות אשר מסוכן מידי להעלותם על הכתב.

ישנם קשרי גומלין בין יצירות עם ישראל בגולה, לבין יצירות העמים ביניהם חיו. סיפורי העמים עוברים לפעמים "גיור" ומותאמים למסורת היהודית. הפולקלור היהודי שיקף את החברה בה חיו היהודים. במדינות ערב הפולקלור נוצר בשפות ערב, במדינות מזרח אירופה ובשאר הפזורות בהם חיו היהודים בשפה האידיש. ביהדות יש קשר הדוק  בין דת לפולקלור וקיימת זיקה לכל אורך הדרך בין ספרות עממית שבעל-פה לספרות המקראית.

העברת הפולקלור מדור לדור התאפשרה בדרכים שונות: בדרשות השבת והחגים בבתי הכנסת וסביב שולחן ארוחת החג, על ידי מספרי סיפורים באירוע איגודי או סיפור המסופר לילדים על ידי הוריהם ושירים.

הפולקלור היהודי  הוא פולקלור חי ונושם. עם עליית היהודים מהתפוצות, לישראל  ומיזוגם של העדות השונות לעם אחד, התקיימה הפריה הדדית של העדות השונות ונוצר פולקלור ישראלי חדש המשמש כור היתוך חברתי, המשמר בכל עדה את הפולקלור הנחשב בעיני החברה לטוב והיפה ביותר. אנו רואים כי גם כאן החברה היא זאת המחליטה האם סיפור עממי ומנהגי פולקלור ימשיכו להתקיים, אם לאו[1].

השירה העממית והמוסיקה העממית, גם הם חלק בלתי נפרד מן הפולקלור והם היו מושמעים בבתי הכנסת ובחגיגות משפחתיות. השירה העממית משקפת את האמונות ומשאלות הלב של העם.

ביבליוגרפיה לדוגמא:

1. זמרשת, אתר אינטרנט, https://www.zemereshet.co.il
2. נוי דב, קוים לאפיון הספור העממי, בתוך עד עצם היום הזה בעריכת תמר  אלכסנדר, תל-אביב
3. שטוק (סדן) דב, שיר עם, מבוא לזמר עם, הוצאת מ. ניומן, תל אביב