עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון יוקר המזון, מחאת הקוטג', עליית מחירי מוצרי המזון בישראל, מחאת המילקי (עבודה אקדמית מס. 7319)

‏290.00 ₪

30 עמודים

עבודה אקדמית מספר 7319
סמינריון יוקר המזון, מחאת הקוטג


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יוקר המזון בישראל?

 

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 3

הסיבות לעליית מחירי המזון 3

האם יש תקווה לעתיד ירוק?. 5

מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% מהמחירים במדינות האיחוד האירופי 5

עלית מחירי מוצרי משק החלב בישראל. 7

חלב וכלכלה. 7

ייבוא מוצרי חלב לישראל. 9

חוק תכנון משק החלב. 9

חקיקה. 9

מטרות החוק. 10

עיקרי החוק. 10

מועצת החלב. 10

פיקוח על מחירים.. 11

מחלבות. 11

שיווק חלב ומוצריו 12

מחאת הקוטג' 13

מבנה משק החלב בישראל. 13

הצעות משרד האוצר לשינויים במשק החלב. 15

מחירי החלב בישראל בהשוואה למחיריו בעולם.. 18

ישראלים בגרמניה. 20

"מחאת המילקי". 20

סיכום.. 22

מקורות. 26

חקיקה. 26

ספרות דוחות ומאמרים.. 26

מקורות באנגלית. 27

נספח א׳: מחירי החלב בישראל ובעולם.. 29

מחיר חלב לשתיה ש״ח/ליטר ממוצע מחירים לצרכן בניכוי מע״מ. 30

 

עליית מחירי המזון שאנו חווים בישראל אינה נחלתנו בלבד. מסתבר כי זוהי מגמה עולמית ומדאיגה הנובעת מעלייה מתמדת בצריכת המזון וחוסר יכולת לעמוד ברמת הייצור הנדרשת. הסיבות רבות ומגוונות, החל מבצורות, דרך הפניית משאבים לאנרגיה נקייה ועד למאורעות פוליטיים. פיתוחים ביוטכנולוגיים והשקעה באפריקה הן התקוות הגדולות להתמודדות עם משבר מזון שצפוי להתרחש בעשורים הבאים.[1]

 

בעבר פרסם משרד החקלאות תחזית לפיה מחירי המזון בישראל יעלו עד סוף השנה ב- 17%. מדובר בעליה במחירי מוצרי החלב, הביצים, העוף והבשר שתתווסף לעלייה במחירי הלחם שבפיקוח.

עליית מחירי המזון אינה מתרחשת רק בישראל, בכל רחבי העולם מתמודדים עם עלייה מתמשכת במחירי מוצרי המזון ובמחירי התוצר החקלאי הגולמי. בעבר הלא רחוק נסקו מחירי החיטה והתירס בעולם פי שלוש ומחירי האורז פי חמש, ורק מחודש יוני השנה, עלו מחירי הדגנים ביותר מ- 40%. המצב ההולך ומחמיר הביא את האו"ם לכנס ישיבת חירום בשיתוף מעצמות ה- G20 ולדון בדרכים להתמודדות עם עליית המחירים המתמשכת ועם התחזיות הקודרות לעתיד.

עליות המחירים נובעות מאמת פשוטה וכאובה: קצב גידול האוכלוסייה המהיר והעלייה בביקוש למזון גבוהים יותר מהעלייה בפריון החקלאי. הביקוש גדול מן ההיצע, מאגרי המזון אינם יציבים והמחיר עולה בהתאם[2].

בסוף המאה ה-18 חישב ומצא המתמטיקאי האנגלי תומס רובאט מלתוס כי האוכלוסייה גדלה לפי תור הנדסי ומכפילה עצמה מידי 25 שנים, ואילו התנובה החקלאית גדל לפי טור חשבוני, כלומר לאט הרבה יותר. מלתוס הגיע למסקנה העגומה כי ישנו גבול עליון שאוכלוסיית העולם אינה יכולה לעבור, אחרת יסבול העולם מרעב. תחזיותיו הקודרות של מלתוס לא נלקחו מעולם ברצינות וכאשר הגיעה המהפכה התעשייתית ושדות המרעה האנגליים הפכו לשדות גידולים חקלאיים, נראה היה כי אכן טעה. אך ההוכחה המשמעותית ביותר לחוסר נכונותה של התיאוריה הייתה המהפכה הירוקה.

"המהפכה הירוקה" של אמצע המאה ה-20, העלתה את הפריון החקלאי בעולם והפכה אזורים מוכי רעב כמו מרכז אמריקה והודו לשבעים ומשגשגים חקלאית, בעזרת שימוש בדשנים, חומרי הדברה וזני גידולים חדשים שהגדילו את התנובה. בעקבותיה, התרגלנו לחשוב על עולם שבע, שופע בסחורה חקלאית ומאגרי מזון מלאים, אך למעשה מבלי ששמנו לב, סכנת המחסור במזון אותה חזה מלתוס לפני יותר מ- 200 שנה, חוזרת ומרחפת מעל ראשינו בעשורים האחרונים. למעשה התחזיות המחמירות מדברות על כך שעד שנת 2050 נזדקק לעלייה של 70% בייצור המזון על מנת להאכיל את תשעת מיליארד תושבי העולם.

אך מדוע? כיצד נעלמו השפעותיה החיוביות של המהפכה הירוקה?

 

 

עליית מחירי המזון נובעת כאמור מהגדלת הפער בין יכולת הייצור ובין הצריכה, אך הסיבות לבלימה בעליית הפריון החקלאי ולעלייה בצריכה הן רבות ומגוונות:

• משברי אקלים ומפגעים סביבתיים- בצורות ופגעי אקלים אחרים כמו הצפות, הן גורם מרכזי הקובע את כמות ואיכות התוצרת החקלאית ועשויים לגרום לנזקים עצומים. השנה חוותה ארה"ב את הבצורת הקשה ביותר מזה 50 שנה, בצורת קשה מתרחשת גם ברוסיה ותקופת מונסונים יבשה יחסית בהודו. אלה צפויים להעלות באופן משמעותי את מחירי האורז, התירס והסויה כבר בחודשים הקרובים. בנוסף לפגעי האקלים, בכל שנה מתבזבזים כ- 35% מהגידולים החקלאיים בעולם כתוצאה ממחלות ופגיעת מזיקים.

• ביו דלקים – שימת הלב הגוברת והולכת לנושא השמירה על איכות הסביבה הביאה בשנים האחרונות למעבר משימוש בדלקים מזהמים לשימוש בדלקים אורגניים על בסיס אתנול, המיוצרים מדגנים. בארה"ב לבדה 40.6% מגידולי התירס מתועלים מתעשיית המזון אל תעשיית הדלק האורגני. המגמה רק מתחזקת והולכת ועד 2021 צפוי גידול של 85% בייצור הדלקים האורגניים. [3]

 

• מחסור באדמות זמינות ופוריות- השימוש האינטנסיבי באדמות, במי תהום ובחומרי הדברה באזורים רבים ברחבי העולם הביאו לירידה חדה בפוריות הקרקע, לזיהומה ולהמלחת מאגרי המים. בנוסף חלה ירידה מתמדת בכמות השטחים החקלאיים לטובת בנייה תעשייתית, וכך נוצר מחסור באדמות לגידולים.

 

• גידול האוכלוסייה והדרישה לבשר- גידול האוכלוסייה הרב בעשורים האחרונים, בעיקר בשכבות הביניים בהודו ובסין, הביא איתו גם שינוי בהרגלי האכילה ועלייה בביקוש לבשר בהמות ועופות. תעשיית המזון מן החיי צורכת כמויות גדולות של דגנים, הנגרעות ממאגר המזון העולמי. התזונה מן החיי "בזבזנית" הרבה יותר מהתזונה הצמחית. למעשה הערך הקלורי מתזונת חזיר שהואכל בדגנים קטן פי חמש מהערך שהיה מתקבל מתזונת הדגנים עצמם.

 

בנוסף לסיבות אלה, מתווספות סיבות עקיפות נוספות שתורמות לעליית מחירי המזון:

 

• המשבר הכלכלי באירופה שגורם לעליית ערך הדולר, גורר גם את העלאת מחירי המזון שמקורם מארה"ב.

• עליית מחירי הדלק גוררת גם עלייה במחיר המוצרים המשונעים.

 

• מדיניות של עידוד צריכה מקומית מובילה מדינות מסוימות להעלות מכסים ומונעות ייצוא סחורות ופיזורן בעולם, וייבוא סחורות שעשויות ליצור תחרות.

 

• מסחר ספקולטיבי בסחורות חקלאיות גורם לתנודתיות רבה במחירי המזון. עד שנת 2000, ניתן היה לבעלי עניין בשוק החקלאי לסחור במושג הנקרא "חוזים עתידיים", או "סחורות וירטואליות", שנועדו להבטיח את מחירי הסחורות החקלאיות ולהקטין את הסיכון לחקלאי. החל משנת 2000, ניתנה אפשרות גם לגופים פיננסים גדולים להשתתף בבורסות הסחר החקלאיות. אלה מונעים ממניעים הקשורים לשווקים אחרים ולא בהכרח לשוק החקלאי והתנהלותם תורמת בטווח הארוך לעלייה במחירי המזון.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 תמיר אגמון, עמי צדיק "עליית מחירי מוצרי המזון בישראל " , מרכז מחקר ומידע הכנסת

 דורון, א'. עיצוב מדיניות הרווחה בישראל. בתוך: א' אבירם, ג' גל, ג' וי' קטן (עורכים), עיצוב מדיניות חברתית בישראל – מגמות וסוגיות (עמ' 57-33). ירושלים: מרכז טאוב.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה