‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת אמהות רוצחות ולד?

תוכן עניינים

פתח דבר

המתת תינוק – הגדרת התופעה.

נתונים סטטיסטיים.

רקע היסטורי – יהדות, נצרות, התקופה הויקטוריאנית, מדינות ערב.

הסברים פסיכולוגיים/ פסיכיאטריים

הסברים תרבותיים/ חברתיים – הודו, סין, מדינות ערב.

המתת תינוק – היבטים חוקתיים ומשפטיים

סקירה היסטורית

משפט משווה

המשפט הישראלי+ פסיקה.

ביקורת

מניעה

טבלאות סטטיסטיקה

סיכום

ביבליוגרפיה

העונש על המתת תינוק בחוק הישראלי קבוע בהוראות חוק העונשין, התשל"ז-1977 והוא כמפורט להלן:

303. המתת תינוק

(א) אישה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל הייתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה - מאסר חמש שנים.

(ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית-המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19.

308. אדם - מאימתי

משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לעניין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת.

בשנת 2008 הטביעה אולגה בוריסוב את בנה אלון בן ה-4, בחוף ימה של בת ים. מכתב האישום המתוקן שהוגש נגדה - בהתאם לעסקת הטיעון - עלה כי בוריסוב נסעה עם בנה לחוף הים במטרה לשים קץ לחייה ולחייו. בשעה 01:00 לפנות בוקר לקחה אותו כשישן ונכנסה איתו לים, שם הטביעה אותו למוות. אזרחים שהבחינו במעשיה של האם הזעיקו את המשטרה ובמקביל החלו בסריקות במים בניסיונות למשות את הילד. כעבור כמה דקות הוא אותר, אך פעולות ההחייאה לא הועילו ומותו של הפעוט נקבע.[1]

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שמונה שנות מאסר בפועל על אולגה בוריסוב. בנוסף, נגזרו עליה שמונה חודשי מאסר על תנאי. "הילד היה זכאי לחיות, קטילתו לא באה מידי זר, אלא מידי אמו-הורתו", נכתב בגזר הדין. כן כתבה השופטת, נורית אחיטוב, כי "הילד היה זכאי לחיות, וככל בן אנוש היה זכאי לגדול ולהתבגר, אך אותה אם שהעניקה לו את חייו היא גם זו שגזרה עליו כליה. דמיו של הילד הזה זועקים מן הים בו נפח את נשמתו[2]."

בשנת 2009 נמצאה גופתה של הפעוטה נועה גולדרינג ועליה סימני אלימות קשים. הוברר כי הפעוטה נרצחה בידי אביה, אסף גולדרינג, כנקמה באשתו בשל רצונה להתגרש ממנו. לפי כתב האישום, בליבו של גולדרינג גמלה ההחלטה לגרום למותה של בתו כדי לפגוע באשתו. עוד עולה מכתב האישום כי גולדרינג וידא שליבה של נעה חדל לפעום ורק אז הסיר את הניילון מפניה והלבישה בבגדים נקיים. לאחר מכן ניסה גולדרינג לשים קץ לחייו באמצעות נטילת כדורים. יש לציין, כי היות שהתאבד לאחר הגשת כתב האישום, לא מוצו ההליכים כנגדו.

ביום 19.9.2012 נמצאו בעיר רהט גופותיהם של שלושה פעוטות - תינוקת בת חודשיים, פעוטה כבת ארבע וילד כבן שמונה ועל גופם סימני אלימות. פעוטה נוספת כבת שנתיים וחצי נפצעה באורח בינוני. הוברר כי האם, כבת 26, דקרה את ילדיה למוות בסכין לשחיטת בעלי חיים.

משחר ההיסטוריה אנו עדים לתופעת האלימות. ספר בראשית מספר על הילוד הראשון אשר למעשה היה גם לרוצח הראשון - קין אשר רצח את אחיו הבל.

ניתן להצביע על הסברים שונים ומגוונים לתופעת האלימות - הסברים חברתיים, הסברים פסיכולוגיים והסברים ביולוגיים. ברבות השנים, הפכה תופעת האלימות במשפחה לתופעה חובקת עולם, חוצת מעמדות וגבולות.[3]

אומנם, מרבית החברות, בעבר ובהווה, ייחסו לתא המשפחתי - ובמיוחד לתא הגרעיני - מימד של קדושה. חברי התא המשפחתי חולקים מטען גנטי דומה, אולם גם ערכים, אמונות, השקפות עולם, מנהגים וכיוצא באלה. כל אלו תורמים ללכידותו של התא המשפחתי ולתחושת השייכות של החברים בו. בקרב ילדים הגדלים בתוך תא משפחתי מתפקד שכזה, ניטעת תחושת בטחון והגנה אשר מספק להם התא המשפחתי.

בתאים משפחתיים שאינם מתפקדים באופן שתואר לעיל, הופכים הילדים לקורבנות של מצבם הנפשי הרעוע של הוריהם. הילדים אשר תלויים בהוריהם לסיפוק צורכיהם הפיזיים, כמו גם הנפשיים וההתפתחותיים, הופכים "מטרה נוחה" להתעללות והזנחה מצד הוריהם. במקרים מסוימים התעללות זו עשויה להגיע עד כדי המתת הילדים. [4]

נדגיש כי גם אבות וגם אימהות עשויים לבצע מעשה זה, אם כי בפועל, כך מבחינה סטטיסטית, כפי שיפורט בהמשך, אימהות נוטות להרג של ילדים צעירים יותר מאשר אבות.

הציפייה הטבעית מהורה כי יעשה כל שלאל ידו על מנת לגונן על ילדו ולהבטיח את שלומו. לכן, כאשר שומעים על מעשה רצח - ובמיוחד כזה המבוצע בתוך המשפחה – חוש צדק נזעק ומתקומם.

ברי כי עבירות ההמתה נחשבות לחמורות בספרי החוקים של מדינות העולם, וכך גם העונש שבצידן. ישנן מדינות אשר משיתות עונש מוות בגין עבירת הרצח, ובמדינות אחרות עונש בגין עבירה זו עולה כדי מאסר עולם. [5]

עבודה זו מבקשת לבחון ולנתח את נושא המתת ילדים בידי הוריהם. נציג את מאפייניה של התופעה, נתאר את הרקע ההיסטורי שלה ונבחן הסברים חברתיים, דמוגראפיים ופסיכיאטריים של התופעה. כן נבחן כיצד מתמודדים החוק והמשפט עם התופעה, ברחבי העולם ובישראל. בנוסף, נבקש לבחון כיצד חברות שונות ושיטות משפט שונות מתמודדות עם התופעה ומהם הכלים העומדים לרשותן על מנת לצמצם את מימדיה.

כן נבחן האם ראוי להותיר את עבירת המתת התינוק מעוגנת בחקיקה בסעיף נפרד, כפי שהיא מופיעה כיום בחוק הישראלי או שמא יש לבטלה כליל, כמוצע בתזכיר חוק העונשין העוסק בהגדרת עבירות ההמתה השונות. השאלה מתחדדת לאור קיומו של סעיף הענישה המופחתת בחוק העונשין - סעיף 300א לחוק העונשין. וכן לאור האספקט המוסרי, שכן לעניות דעתנו, קיים חשש שסעיף זה "מתיר את דמו של התינוק" ובייחוד, כפי שנראה לאור ממדי התופעה.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

[2] תפ"ח 1073/08 מדינת ישראל נ' אולגה בוריסוב

[3] אורן גזל אייל ״התפתחויות במשפט הפלילי המהותי והדיוני " דין ודברים ט תשע"ו (2017)

תח-9 וינשטין