‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ייצוג דמות "הזונה" בסרטים מז'אנרים שונים?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

מתודולוגיה. 

גישות למחקר האיכותני. 

סקירת ספרות. 

הזונה כאני האחר – דמות מורדת בחברה. 

זנות ופמיניזם. 

מבע קולנועי על דמות "הזונה". 

אמצעים קולנועיים מתודולוגיים.

רקע סינטטי – סיקור סרטים. 

הסרט "מלכת הכביש". 

הסרט "מונסטר".

ניתוח הסרט. 

הסרט "אישה יפה". 

ניתוח הסרט. 

דיון 

השוואה בין הסרטים. 

ההמחשה החזותית. 

שיטות ייצוג נפוצות.. 

מייצוג דיגיטאלי לתצוגה חזותית.. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

הסמינריון יעסוק בניתוח דמות "הזונה" בשלושה סרטים:  מונסטר, אישה יפה, מלכת הכביש.

 הקולנוע מאז ומתמיד היה מרותק לדמויות שוליים ולדמות "האחר". "הפרוצה" היא סמל מובהק לדמות כזאת החיה בשולי החברה, הרבה פעמים גם מחוץ לחוק ובוודאי בשוליים המוסריים של החברה. בעבודה אבחן כיצד באים לידי ביטוי ייצוגים קולנועיים של דמות "הזונה" כדמות שלילית בסרטים ישראלים ואמריקאים נבחרים.

ניתן לראות בבירור איך שלושת הסרטים "מלכת הכביש", "מונסטר" ו"אישה יפה", נלקחו מעולמות שונים לחלוטין.

הסרט "מלכת הכביש" מדבר על שנות השבעים בישראל, ועל היחסים הבין עדתיים בישראל כתוצאה משיטת כור ההיתוך שהנהיג בן גוריון בראשית העלייה לארץ בשנות הארבעים.

הסרט "מונסטר" הוא סרט דרמה משנת2003  המבוסס על סיפורה האמיתי של איילין וורנוס, שרצחה שבעה גברים והייתה הרוצחת הסדרתית הראשונה שהתגלתה בארצות הברית.

הסרט "אישה יפה" הוא סיפור סינדרלה הוליוודי המתאר את השתלשלות היחסים בין ויויאן הזונה ואדוארד איש העסקים העשיר.

העולמות מהן מגיעות שלושת הדמויות שונים לחלוטין, מלכת הכביש מתרחש בשנות השבעים בארץ ישראל, הסרט אישה יפה מתרחש בשנות התשעים בבוורלי הילס, ואילו הסרט מונסטר מתרחש בשנות התשעים במדינת פלורידה בארצות הברית. 

ניתן לראות כי ההבדלים בין הדמויות אם כן הם גדולים מאוד, אפילו ששלושתן זונות ושלושתן מבטאות פערים בחברה, הפערים הם שונים מאוד אחד מן השני. בעוד שגילה אלמגור בסרט מלכת הכביש מגלמת את דמות המזרחי הנחות בארץ ישראל של שנות השבעים, אל מול האשכנזי יפה הבלורית והתואר, דמותה של לי בסרט מונסטר מבטאת באופן מובהק את צדדיה השליליים של הזנות, היא הומלסית, מטונפת, שגברים מתעללים בה, ודמותה של ויויאן נראה כי בכלל באה מעולם אחר, צבוע בזוהר הוליוודי, אמנם גם היא זונה אך במהרה חייה משתנים ומלבד שהיא מבליטה את ערך הקפיטליזם בו דוגל אדוארד היא כמעט ולא מבליטה את ערכי השפל והביזוי הנשי שקיימים בעולם הזנות.

דמותה של גילה אלמגור בסרט מלכת הכביש, מנסה לצאת מעולם הזנות לאחר שמגלה כי היא בהריון, בעוד שדמותה של איילין בסרט מונסטר רק "מחמירה" את מצבה, היא לא יוצאת מעולם הזנות אלא להיפך – מתדרדרת לרצח, ודמותה של ויויאן בסרט אישה יפה מלכתחילה מצבה לא היה נורא כמו מצבה של איילין, ולאורך הסרט הולך מעמדה ומשתפר עד לסוף הטוב בו אדוארד סוחף אותה לחיים חדשים. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 25  מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן שאול, נ. מבוא לתיאוריות קולנועיות. תל-אביב:דיונון, אוניברסיטת תל-אביב.

ברגסון, ג'. "ילדות יהודית בארצות המזרח בספרות לנוער", ספרות ילדים ונוער, שנה שנייה, חוברת א', אוקטובר מ' 3-9.

גורן, ד. תקשורת ומציאות (ירושלים: כתר).

כלב, ח. מבע קולנועי. תל-אביב: אופטימוס.

Green, B. (ed.), Psychiatry and the Cinema, Priory Medical Journals

Hyler, S. H., Stigma Continues in Hollywood, Psychiatric Times, (Vol. 20 no. 6

 Welch, Mark, Shine: Still a glittering moment, or now a little bit tarnished?, International Journal of Mental Health Nursing 16