‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד התבטא הכישלון של התבססות הקולוניאליזם באתיופיה?

תוכן עניינים

מבוא

פרק ראשון- אתיופיה במאה ה 19 וה- 20

1.1. מאפייני משטר וחברה

1.2. הקשר עם מדינות אפריקה - התפשטות ועימותים

1.3. הקשר עם המערב- דתי, סיוע וניסיונות כיבושים

פרק שני: המתקפה הקולוניאליסטית במאה ה-19 ותוצאותיה

2.1. החדירה של המערב ליבשת השחורה

2.2. החדירה האיטלקית לאתיופיה

פרק שלישי: המתקפה הקולוניאליסטית במאה ה-20 ותוצאותיה

3.1. אופני הקולוניאליזם האירופי ביבשת השחורה

3.2. כישלון השלטון האיטלקי באתיופיה

סיכום ומסקנות

המטרה של העבודה זו היא להבין את הייחודיות של אתיופיה באפריקה במהלך המאה ה19. כלל המדינות באפריקה היו נתונות ברמה כזו או אחרת לתהליך של כיבוש אירופאי באותה תקופה, שמוטט מדינות מקומיות. רק אתיופיה הצליחה להימנע מכיבוש אירופאי, מה שמעלה את השאלה-מה מיוחד באתיופיה שהפך אותה לחסינה יותר לתהליך של כיבוש מאשר מדינות אחרות? ייתכן שההסבר נעוץ בתרבות של אתיופיה[1], במיקום הגיאוגרפי שלה או בצבא שלה. המחקר יתרכז באפשרויות הללו מתוך רצון להבין איזו מהן הייתה משמעותית בהצלחתה של אתיופיה לשמור על עצמאותה .

המטרה של העבודה זו היא להבין את הייחודיות של אתיופיה באפריקה במהלך המאה ה-19. כלל המדינות באפריקה היו נתונות ברמה כזו או אחרת לתהליך של כיבוש אירופאי באותה תקופה, שמוטט מדינות מקומיות. רק אתיופיה הצליחה להימנע מכיבוש אירופאי, מה שמעלה את השאלה-מה מיוחד באתיופיה שהפך אותה לחסינה יותר לתהליך של כיבוש מאשר מדינות אחרות? ייתכן שההסבר נעוץ בתרבות של אתיופיה, במיקום הגיאוגרפי שלה או בצבא שלה. המחקר יתרכז באפשרויות הללו מתוך רצון להבין איזו מהן הייתה משמעותית בהצלחתה של אתיופיה לשמור על עצמאותה.

איטליה איימה שוב שוב על עצמאותה של אתיופיה כאשר ניכר כי הקולוניאליזם האיטלקי הינו תופעה ייחודית, אך גם אתיופיה כמדינה בעלת שאיפות בקרן אפריקה הייתה ייחודית, מה שהביא לנסיון אתיופי קולוניאליסטי ייחודי. ניכר כי הקולוניאליזם האיטלקי היה מקיף ושאף לשינוי מאסיבי בקולוניות ובאמצעותן במדינת האם. גרינפלד מתאר כי המהלך המדיני[2] המשמעותי הראשון שיצא תחת ידיו של הכובש האיטלקי היה ביתור מזרח אפריקה למחוזות על-פי מוצא אתני באמתלה של מתן זכות לאומית להגדרה עצמית אמיתית. מושל מונה עבור כל מחוז אשר בתורו חולק לנציבויות. בסופו של דבר, בעקבות חוק שחוקק מוסוליני, חולקה כל מזרח אפריקה האיטלקית לשישה מחוזות: אמהרה, אריתריאה, הרר, גאלה וסידאמו, שאווה וסומליה.

האופי של הקולוניאליזם האיטלקי בא לידי ביטוי בתוכניות השאפתניות והיומרניות של מוסוליני, אחת מהן הייתה התוכנית שכונתה "מקום בשמש". התוכנית כללה קידום מאסיבי של בנייה באתיופיה הכבושה. תוכנית הבנייה נועדה ליישב כעשרה מיליון איטלקים באתיופיה כדי להקל את הנטל הדמוגראפי על איטליה עצמה. התוכניות אמורות היו לצאת לפועל בעיקר באזור מרכז אתיופיה ומערבה משם, אך נכשלו לחלוטין[3].

המשטרים הקולוניאליים באפריקה נהגו לעתים באכזריות כלפי הילידים, אולם האיטלקים היו הברוטאליים ביותר באמצעות שימוש בגז והשמדה המונית של האוכלוסיה הילידית. הניסיון האתיופי לחסל את המושל האיטלקי בפברואר 1937, הביא להקצנה של המאבק. האיטלקים הגיבו באלימות קיצונית אשר התפתחה למימדים של טבח[4].

כאמור גם המקרה האתיופי היווה תופעה ייחודית. בשנת 1889 בתקופת מאבקו של מנליק עם ראס מנגשה יוהנס על כתר הקיסרות, חתם מנליק הסכם עם האיטלקים והכיר באריתריאה כקולוניה איטלקית. קולוניה זו הייתה חלק מצפון תיגראי ואוכלסה ברובה על ידי תיגראים (טיגרינים) והיוותה מוקד תמיכה ועידוד לראס מנגשה יוהנס (בנו של יוהנס הרביעי) במאבקו על כתר הקיסרות. היווצרות הקולוניה החלישה את מנגשה יוהנס במאבקו על הכתר.

לאחר זמן מה הובהר למנליק שבגרסה האיטלקית של ההסכם נאמר שאתיופיה מסכימה להיות ארץ חסות של איטליה, בניגוד לגרסה האמהרית של ההסכם. מנליק דחה את הגרסה האיטלקית ודרש לשנות את ההסכם. איטליה סירבה ומנליק הכריז על ביטול ההסכם. איטליה הכריזה מלחמה על אתיופיה והחלה לפלוש מאריתריאה לתוך השטח האתיופי, לאחר הפסד האיטלקים באמבה אלאקי ובמקלה מנליק הנחיל להם תבוסה יותר גדולה במלחמת אדווה ב-1896.בעקבות התבוסה במלחמה נחתם הסכם באדיס אבבה ואיטליה הכירה בעצמאותה המוחלטת של אתיופיה.

עבודה זו תבחן כאמור כיצד הצליחה אתיופיה לשמר את עצמאותה נוכח החדירה האירופית הקולוניאלית לקרן אפריקה? זאת לנוכח הייחודיות אפיינה את הכובש והנכבש.

עבודה זו תתבסס על הגישה האיכותנית, כאשר היא תכלול מקורות ממאמרים, ונתונים במטרה להרחיב את מאגר המידע בדבר הסוגיה הנחקרת, להסביר ולתאר אותה. תהליך המחקר יעסוק בניתוח תוכן של החומרים הרלוונטיים, זאת בהתייחס לסוגיות שמעלה הסוגיה הנחקרת. הסיכום יכלול את מסקנות המבוא, ועיקרי הממצאים והמסקנות שיוסקו מהדיון.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרופ' חגי ארליך, אתיופיה : היילה־סלאסה - אריה יהודה, מלך המלכים, הוצאת מאגנס, 2019

אינגדאו-ונדה ש', חוסן בהגירה, הסיפור של יהודי אתיופיה בישראל, הוצאת רסלינג, 2019