‏390.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי שביעות רצון חרדיות בהוראה לעומת הייטק?

תוכן עניינים

מבוא

שביעות רצון בעבודה Job Satisfaction):

תיאוריות של שביעות רצון בעבודה:

מודל ההיבטים של שביעות הרצון בעבודה The Facet Model of Job Satisfaction)

תיאורית הגורמים המוטיבציוניים וההיגייניים של הרצברג

אזרחות ארגונית OCB - Organizational Citizenship Behavior) :

מחויבות ארגונית Organizational Commitment):

מוטבציה והנעת עובדים

עקרונות ההתנהגות הארגונית

גישות תיאורטיות

שביעות רצון בתוך ארגון מוסד חינוכי לעומת הייטק

מודלים

השפעת פרופיל ומצב פסיכולוגי על שביעות רצון ממקום העבודה

הקשר בין שחיקה בעבודה ושביעות רצון

עקרונות ההתנהגות הארגונית

תגמולים של ההנהלה כפקטור לשביעות רצון

מוטיבציה של מורים

דו"ח "ועדת המשנה לעידוד מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה"

משברי תעסוקה בהיי-טק:

נשים חרדיות

מגמות של היבדלות ופתיחות בחברה החרדית בישראל

קבוצות וזרמים בחברה החרדית

תמורות בחברה החרדית

האישה החרדית

נשים חרדיות בשדה הפמיניסטי

המבט המפקח

הצטלבות מיקומי שוליים

חרדיות - סוכנות שינוי או שומרות סף

עובדי תעשיות ההיי-טק בישראל

שביעות רצון כח האדם בתעשיית ההיי טק

ביבליוגרפיה

מקורות 

הנשים החרדיות אשר השתלבו בשוק ההייטק הישראלי מצופות להשתלב בארגוני ההייטק שעברו התאמה לערכי הקהילה, הן מבחינת התכנים אליהן נחשפות הנשים, שעות העבודה המתחשבות במשק הבית, מרחב התואם את רוח ההלכה ואף תנאי שכר ותעסוקה ירודים בהשוואה לארגונים שאינם מותאמים. נראה כי חלקן של הנשים אשר היה מעוניין בהתפתחות אישית ותנאי העסקה טובים יותר בחר שלא לעבוד בהכרח במסגרות חרדיות. לפיכך, עולות השאלות לגבי המידה שבה חווים הן ובעליהן את הקונפליקטים שתוארו לעיל ,וגם לגבי ההתמודדויות הנוספות שמזמן שוק העבודה לנשים החרדיות. הספרות המחקרית אשר עוסקת במשמעות יציאתה של האישה החרדית מגבולות הקהילה אל עולם התעסוקה המודרני , הינה דלה ומצומצמת. היחס במחקר לתחום זה נוגע בעיקרו לסקרים ממשלתיים הבוחנים את דפוסי התעסוקה והמניעים השונים בבחירת מקצוע אך לא מעבר לכך. במחקר הנוכחי יש דגש רב על ביטויה של תופעת יציאת הנשים לתחום העומד בסתירה לערכי החברה החרדית וכן מביא המחקר את קולן של הנשים עצמן מהשטח ואת האופן שבו הן תופסות את מקומן בחברה החרדית ואת האתגרים איתן הן נאלצות להתמודד. נראה מהסקירה כי התופעה של נשים חרדיות העובדות בארגונית הייטק הינה ייחודית בכך שהיא כרוכה למעשה במפגש של שלוש קטגוריות זהות: מגזר, מגדר, ותעסוקה. במישור ההלכתי -קהילתי , נתונה האישה החרדית העובדת בארגוני ההייטק תחת התמודדות בלתי פוסקת וגישור בין ערכי העבודה לערכי הקהילה. האישה צריכה להתמודד עם עבודה החושפת אותה לתכנים חדשים אשר חלקם מאתגרים באופן מהותי את הסביבה הקהילתית ממנה היא מגיעה בנוסף לאופי עבודה במחיצת גברים. כמו כן לצורך עיסוקה המקצועי של האישה נדרש שינוי בתפיסת תפקידיה בבית ובמשפחה. במישור הזהות המגדרית נמצא כי נשים נמצאות במקום נמוך מבחינת ההיררכיה החברתית בכלל והארגונית בפרט. בהקשר של הנשים החרדיות בסביבת ההייטק נמצא כי הן עצמן ממושמעות בשני אופנים, הן

 המישמוע המקצועי בארגון ההייטק והן בהקשר החרדי קהילתי בו מופעל על הנשים באופן מתמיד מבט גברי (על ידי הרבנים) הממשמע את התנהגותן. במישור הארגוני עבודה בארגון הייטק הינה עבודה תובעני במיוחד הכרוכה בהכשרה והתמחות מקצועית ברמה גבוהה כמו כן מספר שעות העבודה הינו גבוה יחסית למשק וסביבת העבודה מאופיינת על פי רוב בתנאי עבודה תחת לחץ ועומס. לאורך המחקר יבחנו קולות הנשים עצמן והתמודדותן האישית בתוך מפגש זהויות זה על הקשיים ועל הדילמות הניצבים ושניצבו בעבר בדרכן ועל אופן התמודדותן . המחקר יבחן את תנאי העבודה המאפשרים לנשים החרדיות לעמוד בציפיותיה של הקהילה החרדית מהן כנשים בד בבד עם עבודתן כנשות הייטק ,ואת השינויים והתמורות שחלו בהן, בביתן ואף בקהילתן בעקבות עיסוקן החדש.

 דוגמא מאחד השאלונים על שביעות רצון חרדיות בהייטק:

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דו"ח "ועדת המשנה לעידוד מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה, תגמול דיפרנציאלי תומך איכות וקליטת סגל איכותי " בראשות פרופ' יעקב זיו, לשכת המפרסם הרשמי, פרסומי ועדת התקצוב להשכלה הגבוהה בישראל הות"ת 

אבידוב, א'. שינוי ארגוני במערכות למידה – מדריך למידה. רעננה, האוניברסיטה הפתוחה.

Stangor,C. Research methods for the behavioral (2nd ed). Boston, MA: Houghton Mifflin.