‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שמירה על תזונה נכונה בבתי בספר ובמערכת החינוך?

תוכן עניינים

מבוא. 4

תזונה במערכת החינוך. 5

הפרעות אכילה. 6

השמנת יתר. 7

מדידת השמנת יתר. 8

אפידמיולוגיה של ההשמנה. 10

אתיולוגיה של ההשמנה. 11

סכנות בריאותיות. 13

מנגנוני ויסות אכילה. 13

אלקסתימיה וסומאטיזציה. 17

הפרעת אכילה ואלקסתימיה. 19

אלקסתימיה בהקשר משפחתי 21

קוגניציה חברתית: מנטאליזציה של אפקטים, זיהוי אפקטים והתחום הבין אישי במטופלות הסובלות מהפרעה על הספקטרום של Binging/purging. 23

הגורמים להשמנת יתר בקרב תלמידים. 27

נתונים על השמנת יתר בקרב ילדי בית ספר בישראל. 29

גיבוש ויישום של תוכנית לאומית למאבק בהשמנת יתר. 32

בתי-ספר מקדמים בריאות. 33

איכות המזון במזנונים, בקפיטריות ובמכונות המזון בבתי-הספר והפיקוח עליהם. 35

ההנחיות לתפעול מפעל ההזנה. 40

הפיקוח על האיכות התזונתית של המזון המוגש במפעל ההזנה. 42

משרד החינוך. 43

קרן רש"י 47

השלטון המקומי 47

סיכום התוכנית לאומית לתזונה, פעילות גופנית ומניעת השמנה ומחלות כרוניות. 48

המזון המותר למכירה במכונות. 50

המשגת התופעה:. 51

ממצאי המחקר:. 53

סיכום. 55

ביבליוגרפיה. 57

נספח: ראיון עם תלמידת תיכון בת 16. 64

החיבור עוסק בהיבטים של פיקוח תברואתי ותזונתי על המזון הנמכר ומוגש במוסדות חינוך.

השמנה נחשבת בישראל ובעולם למגפה הפוגעת בגוף, וניצבת במקום החמישי מבחינת גורמי הסיכון העולמיים למוות. המאבק בהשמנה נעשה באמצעות עידוד תזונה נכונה ושילוב פעילות גופנית באורח החיים. לתזונה במוסדות החינוך יש חשיבות רבה במאבק בתופעת ההשמנה, שכן בני הנוער מבלים רוב שעות היום בבית-הספר.

בראשית החיבור יוצגו נתונים כלליים על היקף ההשמנה בישראל ובעולם. בהמשך יידונו גיבושה ויישומה של התוכנית הלאומית למאבק בהשמנה ומקומם של הילדים בתוכנית זו וייסקרו ההנחיות בדבר מכירת מזון במוסדות חינוך ואכיפתן. לבסוף תידון סוגיית הפיקוח על איכות המזון המוגש במסגרת מפעל ההזנה.

מהחיבור עולות בין היתר הנקודות האלה:

 על-פי ארגון הבריאות העולמי, סבלו כ-43 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש מעודף משקל ו-92 מיליון ילדים הוגדרו בסיכון לכך. הצפי הוא יסבלו כ-60 מיליון ילדים מבעיה זו.

 בישראל עדיין אין תוכנית לאומית למאבק בהשמנה. התוכנית הלאומית נתונה בשלבי גיבוש סופיים, בשיתוף משרדי הממשלה, ואמורה להיות מוגשת לממשלה בחודש אוגוסט.

 בשנות הלימודים תשס׳׳ח ותשס׳׳ט סבלו 22.5% מן התלמידים מעודף משקל: 14.5% סבלו ממשקל עודף (אחוזונים 94%-85% במסת גוף לגיל), ו-8% סבלו מהשמנת יתר (אחוזון 95% או יותר במסת גוף לגיל). לפי הערכות לא חל שינוי של ממש בשיעור התלמידים הסובלים מעודף משקל בשנת הלימודים תש׳׳ע. בהשוואת משקל התלמידים בכיתות א׳-ט׳ אפשר לראות כי חלה עלייה מכיתה א׳ עד כיתה ג׳, ולאחר מכן שיעור הסובלים מהשמנת יתר נשאר 8% בקירוב.

 ש ר החינוך הכריז על שנת הלימודים הבאה - תשע״ב - ״שנת אורח חיים בריא״. לפי משרד החינוך, הפעולות להטמעת התנהגויות בריאות יורחבו.

מכירת המזון והשתייה במזנונים, בקפיטריות ובמכונות אוטומטיות במוסדות החינוך מוסדרת בחוזר מנכ״ל משרד החינוך בנושא ״הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך״ שיצא , וההנחיות בו תואמות את המלצות ארגון הבריאות העולמי. עם זאת, יש חוסר בהירות בדבר הגורם המפקח מבחינה תזונתית על המזון הנמכר במוסדות החינוך. בדוח מבקר המדינה נכתב כי ״על משרד החינוך, בשיתוף הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות, להסדיר בחקיקה את האיסור למכור מזון ומשקאות עתירי קלוריות במוסדות החינוך. במועד הביקורת הנושא הוסדר רק בחוזר משרד החינוך, אך כאמור זה אינו נאכף, ובמוסדות החינוך נמכרים מוצרי מזון ומשקאות ממותקים, מזיקים ומשמינים״. מהחיבור עולה כי המצב לא השתנה שינוי של ממש מאז פורסם דוח זה.

 כ-164,300 תלמידי גני-ילדים ובתי-ספר הלומדים יום לימודים ארוך מקבלים ארוחה חמה באמצעות מפעל ההזנה, המתקיים מכוח חוק ארוחה יומית לתלמיד. משרד החינוך התקשר עם קרן סקט״א-רש״י לצורך ניהול מפעל ההזנה, והקרן מתקשרת עם ספקים מקומיים שנבחרו לפי מכרז לצורך הספקת מזון למוסדות החינוך.

 ההזנה בבתי-ספר מוסדרת מכוח חוזר מנכ״ל משרד החינוך שהוזכר לעיל, המסדיר את חובות ספקי המזון ומוסדות החינוך שבהם מתקיים מפעל ההזנה. משרד הבריאות פרסם הנחיות הנוגעות לתפריט ההזנה ולהרכב התזונתי של המנה, וכן לרישוי ספקי מזון, אספקת מזון, הובלת מזון, קבלת מזון, מקום האכילה ועוד.

 ה פיקוח על מפעל ההזנה נתון בידי משרד החינוך, קרן רש״י ובמקרים מסוימים - השלטון המקומי. משרד הבריאות איננו מעורב בפיקוח על המזון הניתן במסגרת מפעל ההזנה.

 ה פיקוח של משרד החינוך נעשה מאז על-ידי חברת ״מרנמת״. במסגרת הפיקוח נעשים סקרים טלפוניים ובקרות שטח במוסדות חינוך ובדיקות מעבדה של המזון המוגש. החברה בודקת מגוון היבטים, ובהם טמפרטורת ההגשה של המזון, משקל המזון, אופן אחסון המזון, אופן ההגשה, היערכות המוסד החינוכי להזנה ושביעות הרצון מן השירות של ספק המזון ומאיכות המזון. הפיקוח של משרד החינוך איננו כולל פיקוח תזונתי - לא נבדק הרכב המזון המוגש ומידת התאמתו לתפריט שקבע משרד הבריאות.

 ק רן רש״י עורכת בקרה במטבחים של ספקי המזון בבתי-ספר באמצעות צוותים של התוכנית, שבהם תזונאית וקבלן חיצוני (חברת ״ביולב״) העורך בדיקה תברואתית ובדיקות מעבדה של הארוחות במטבחי ספק המזון. בשנת הלימודים תש״ע נמצאה טמפרטורה לא תקינה ב-23% מן המנות, וב-24% מן המנות עלו ממצאים חריגים בבדיקות מעבדה. לקרן יש כלים מגוונים לפעולה מול ספקים שנמצאו ליקויים בעבודתם, ממכתבי התראה, דרך קנסות כספיים ועד לביטול הזמנת העבודה והוצאתו של הספק מהמאגר.

 חוזר מנכ״ל משרד החינוך שצוין לעיל מטיל את האחריות לפיקוח על מערך ההזנה במוסדות חינוך על הווטרינרים העירוניים. של הכנסת פנה אל השירותים הווטרינריים בכמה רשויות מקומיות כדי לבדוק את מעורבותם בנושא. מן הבדיקה עלה כי בכמה רשויות השירותים הווטרינריים עוסקים בפיקוח על מזון המוגש בבתי-ספר, אולם ברשויות אחרות הם אינם עוסקים בנושא ישירות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר דורית ניצן קלוסקי, המזון והתזונה של לידי בית הספר, פרסומי משרד הבריאות

אלכס דורון, "להילחם בהשמנה כמו בעישון ובסמים" מכון לאינדוקרינולוגיה וסוכרת, פרסום מרכז "שניידר" לרפואת ילדים בישראל

מב"ת. סקר מצב בריאות ותזונה לאומי ראשון. חלק א' – ממצאים כלליים. המרכז הלאומי לבקרת מחלות 2003; פרסום מספר 225.

מרים פרידמן עינת ודינה צפרירי, "למה אנחנו משמינים: תורשה או סביבה?", 2004, הוצאת מפה

Health Check, Chief Medical Officer (CMO) Annual Report, Department of Health, Britain.

American Obesity Association, Report on AOA Cost Study, in: www.obesity.org/ National Center for Health Statistics. In: www.cdc.govConnolly C, "Public Policy Targeting Obesity", Washington,