‏290.00 ₪

חלק א': מבוא....................................................3

           הקדמה........................................................................3

           מבנה העבודה....................................................................4

רקע תיאורטי.......................................................................4

           מעמד הביניים.................................................4

           מעמד הביניים בישראל...............................................6

           משתנה הכנסה או הוצאה..............................................7

מתודולוגיה...........................................................................9

           מגבלות המחקר......................................................11

חלק ב': ממצאים.......................................................... 13

           הוצאה הכנסה ומה שבינהן ...................................................13

           מגזר ערבי............................................16

           יחס הוצאה הכנסה.................................................18

חלק ג': דיון..............................................20  

סיכום...............................................................................23

ביביליוגרפיה...............................................................25

נספחים.....................................................................................27

מעמד הביניים עורר עניין רב בקרב חוקרים רבים במהלך השני העשורים האחרונים. לאור ההתעוררות החברתית בקיץ שעבר, בחרנו לשים במוקד את התנאים הכלכליים-חברתיים אשר קדמו למחאה והיוו לטענת המוחים סיבה לאותה "יצאה המונית לרחובות".

בעבודה זאת, ברצוננו לבדוק את המצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בישראל בעשור האחרון על פי מספר פרמטרים שונים מן המקובל, ולבדוק מהי נקודת המבט שמציע פילוח וניתוח מעמדי מחודש שאיננו מתבצע על פי משתנה הכנסה הרווח כיום, וזאת על מנת להאיר באור נוסף את המרקם החברתי בישראל ואת מידת אי השוויון בארץ.

לצורך כך, אתגרנו את הטענה הרווחת בדבר היות מדד ההכנסה, המדד המהימן והמשקף ביותר את הרווחה של משק בית ובחנו כיצד אמצעי מדידה אחרים שופכים אור על המצב הכלכלי חברתי היחסי בישראל ומי באמת נכלל במעמד הנושא על גבו את  מירב הנטל- מעמד הביניים. לצורך כך, בחרנו שני פרמטרים נוספים, שישמשו אותנו במחקר זה והם: משתנה ההוצאה למשק בית ומשתנה יחס אותו כינינו "שיעור צריכה"  המשקף את היחס הוצאה למשק בית חלקי הכנסתו. כיוון שמטרתנו במחקר זה הינה בחינת השינויים שעבר מעמד הביניים במהלך 10 השנים האחרונות, מידת הרווחה בה הוא  חי ואת אי השוויון  הקיים בישראל בהשוואה לשאר המעמדות, שאלות המחקר שלנו הן:

1. האם מעמד הביניים הצטמק בעשר השנים האחרונות, כאשר הוגדר על פי הוצאה בהשוואה להגדרתו על פי משתנה הכנסה?
2. מה היא החלוקה של מעמד הביניים על פי הוצאה במגזר הערבי?
3. מהו היחס הוצאה- הכנסה של מעמד הביניים וכיצד הוא השתנה לאורך זמן, והאם הוא שופך אור חדש על גודלו ואופיו של מעמד הביניים בישראל?

בעוד המחאה נדמתה לרגעים כקונצנזוס ישראלי, מן גשר המחבר סטודנטים מבוססים מן המרכז לאמהות חד הוריות מהדרום, ואף גררה תתי מחאות אינסטרומנטליות ספציפיות (מחאת העגלות, מחאת נהגי המוניות, וכדומה). עובדת היותו מעמד הביניים המעמד "המוחה" המרכזי איננה מוטלת בספק, והיא שהובילה אותנו לשים אותו במוקד מחקרינו. יחד עם זאת, גילינו- כי ישנם הסברים נוספים בספרות המייחסים חשיבויות נוספות למעמד הביניים מבחינת בריאות ואיתנות חברתית, כלכלית ואפילו פוליטית. לאור כל אלה, ובמלוא שנה למחאה – אנחנו מוצאים את נושא המחקר מאוד רלוונטי דווקא כעת.

חוקרים שונים אמצו פרמטרים שונים למדידת רווחתו ועושרו של מעמד הביניים. מחקרים אלה הובילו, מטבע הדברים, לממצאים ומסקנות שונות. בסקירה התיאורטית, נדגום מספר מחקרים שהאירו סוגיות סוציולוגיות שונות, ונציג מחקרים הקשורים למעמד הביניים. ביניהם כאלו המתייחסים להיבטים כלכלים – חברתיים סטנדרטים כגון הרכבים דמוגרפים של מעמדות, וחלקם מתייחסים לאספקטים יותר מפתיעים, הנוגעים לאושר אישי ומשפחתי במעמד הביניים, וחשיבותו המדינית. בהמשך הסקירה, נרחיב על הפרמטרים השונים למדידת עושר, רווחה אישית ומעמדית, שאף הם, יתרונותיהם וחסרונותיהם היו נתונים ללא מעט מחקרים וזאת על מנת לנסות להציג את מצב המחקר בתחום, המגמות המקובלות ולראות את הבסיס התיאורטי עמו עבדנו וממנו קבלנו השראה לביצוע המחקר שלנו. לאחר מכן, בפרק המתודולוגיה, נציג את שיטת המחקר שנבחרה, ואת הסיבות לבחירתה, תוך דיון קצר באלטרנטיבות. עוד נזכיר בפרק זה את המגבלות הטמונות בעבודה, וזה בין היתר עקב גודלו המצומצם של המחקר שלנו וגודלו האינסופי של התחום הנחקר על  רבדיו השונים. בחלקה השני של העבודה, נציג את הממצאים העיקריים והמשמעותיים ביותר שעלו במהלך המחקר, וזאת על מנת לנתחם, לדון בהם ולהציע מענה לשאלת המחקר – בחלק הדיון והמסקנות.

דו"ח של מכון אדווה[1] מגדיר את המעמד הבינוני כעמוד התווך של הכלכלה בעצם היותו מספק את המסה הגדולה ביותר לשני צדי ההתנהלות הכלכלית: עובדים וצרכנים. במאמר עוד מצוין, כי השתייכות למעמד הביניים נתפסת על ידי האוכלוסייה כמצב העניינים הנורמלי – ולכן ככל שיותר אנשים מרגישים חלק ממצב זה, ישנה יותר שביעות רצון באוכלוסייה.

 החוקר Cashell  מרחיב על נושא זה ומציג את הנחת ההכנסה היחסית – והאופן שהיא משפיעה על אושר האדם. למעשה, הוא טוען שלהכנסה האבסולוטית של אדם ישנה כמובן השפעה על האושר שלו ובמיוחד על אי האושר שלו במצבי מחסור קיצוניים,  אך הוא מושפע באופן רציני מאוד גם מן ההכנסה היחסית שלו, למשל- הוא מציג מחקר בו נמצא כי עליית משכורת של שכן של פרט, שוות ערך להורדת משכורת של הפרט עצמו מבחינת אושר. עוד הוא מצא כי המעבר בין מעמד תחתון לבינוני – מסב אושר רב יותר מהמעבר מן המעמד הבינוני לגבוה Cashell מציג מן תאוריית "אושר נשחק" כלומר, העלייה באושר הנגרמת מן העלייה ברמת החיים נשחקת. כלומר על מנת להשיג רמת "אושר" מקסימלית בחברה יש למצע את הכנסת הפרטים השונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)