‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטאת אגרת גודש למניעת פקקי תחבורה ועומס של מכוניות פרטיות?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר : 

טיעונים נגד אגרות גודש 

יעילות אגרות גודש        

פעולות ואמצעי מדיניות מערכתיים לצמצום גודש תחבורתי בהיבט גלובלי ומקומי     

דפוסי התנהגות של ציבור בתחום התחבורה        

אגרת גודש בלונדון        

אגרות גודש בסנגפור     

סיכום   

ביבליוגרפיה    

אגרת גודש (Congestion pricing) היא אגרה המוטלת על רכב פרטי הנכנס לעיר, במטרה לצמצם את כמות הרכבים הפרטיים הנכנסים לעיר. מטרת הצעד היא להקטין בעיות של חניה, פקקי תנועה ווזיהום אוויר בעיר. האגרה מיושמת בכניסה לכמה מהערים הגדולות בעולם. קיים ויכוח בין מתככני ערים, כלכלנים ומומחים נוספים, האם אגרות גודש אכן מועילות או מזיקות למטרות אלה. נכון ל-2018, לא מיושמת בישראל אגרת גודש.

יש הסוברים כי הגישה האמינה והקלה ביותר להקל על עומסי תנועה היא אגרות גודש בכבישים עירוניים (לפחות בחלק מהעיר). אגרות גודש הופעלו בשלוש ערים מרכזיות במשך כמה שנים כאשר הנתונים המקיפים ביותר בנושא אגרות גודש והשפעתן קיימים ביחס ללונדון. הטלת אגרות גודש הובילה לירידה מיידית של עומסי תנועה ועיכובים בתנועה. עם זאת, עומסי התנועה חזרו לרמות הקודמות שלהן בשנים שלאחר הפסקת הטלת אגרת גודש. ירידה ראשונית דומה בעומסי התנועה נצפתה בסטוקהולם. בסינגפור, עלות הבעלות על מכוניות היא משמעותית ואגרות גודש שם אפשרו לשמור על מהירות תנועה שנחשבות מקובלות. במאמר משנת 2018 טענו חוקרים כי הממצאים מערים אלה מספקים תמיכה נמוכה למדי ברעיון שאגרות גודש מורידות את הביקוש לשימוש במכוניות באזורים עירוניים.

יש מתכננים עירוניים ופעילי תחבורה שטוענים נגד אגרות גודש, בטענה כי הדבר מהווה כלי לא נכון ולא יעיל. אגרות גודש עלולות לפגוע באנשים עניים שיהיו להם פחות הזדמנויות עבודה (אי שוויון תחבורתי). סכנה נוספת היא שהן עלולות לעודד פרבור שכן הן נותנות תמריץ לפתוח עסקים ולחפש עבודה בפרברים. בנוסף אגרות גודש לא "משנות את חוקי המשחק" מבחינת תכנון עירוני ותעדוף של תחבורה בת קיימא - שכן הן לא מקצות מחדש את המרחב בעיר - גם אם פחות מכוניות נכנסות לעיר, אזי אוטובוסים עדיין עומדים בפקקים של מכוניות (גם אם פחות) - ללא הקצאה של נתיבי תחבורה ציבורית או תכנון מחדש של התחבורה הציבורית בתחבורת מעברים. ללא פיתוח של תשתיות אופניים רוכבי אופניים עדיין נמצאים בסיכון מצד מכוניות, וללא מדיניות של הליכתיות הולכי רגל עדיין יהיו בסביבה לא נוחה להליכה ולעיתים קרובות גם לא בטוחה - למעשה הפחתת הפקקים ללא שינוי אחר, עלולה להגביר את הסיכון להולכי רגל ולהולכים, שכן הן עשויים להיות בחלק מהמקרים מעין "מיתון תנועה". מנקודת מבט זו, אגרות גודש יכולות להיות לכל היותר אמצעי משלים לאמצעים אחרים וחשובים יותר שממוקדים בקיצור זמני הנסיעה, שיפור החוויה ושיפור הבטיחות של משתמשי תחבורה אחרים.

חל בעשור האחרון שינוי ואקטיביזם סביבתי ברמה הלאומית וקהילתית התרחב. מעבר לזה התחדדה ההבנה כי לפעולות ה'אזרח הקטן' יש משמעות למען שיפור המאזן הסביבתי. דוגמא להתנהגות סביבתית ידידותית ואחראית שכזו הינה הפחתת השימוש ברכב פרטי לטובת 'נסיעה משותפת' (carpool). בנגזרת העבודה מדובר על מספר נוסעים החולקים יחד רכב משותף על מנת להגיע לעבודה וממנה. על רקע זה, יש לקחת בחשבון את הפער התשתיתי הקיים בישראל למול מדינות המערב, היעדר אלטרנטיבות תחבורתיות מוצעות בצורה זמינה, יעילה ומהירה להגעה ליעד ומדיניות חינוכית סביבתית לא מספקת. כל אלו ועוד מהווים חסמים משמעותיים להפיכתה של הנסיעה המשותפת לחלופה מתקבלת על הדעת בישראל.

(בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 Bakari, M. K. The Dilemma of Sustainability in the Age of Globalization: A Quest for a Paradigm of Development. Lexington, New York 2017

 ברון,י' . השימוש באגרות גודש להסדרת עומסי תנועה. מוסד שמואל נאמן.