‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבריינות בקרב עולים מחבר העמים?

תוכן עניינים

מבוא. 

נתונים על הפשיעה בקרב קטינים עולים.. 

פשיעה בקרב צעירים ממוצא אתיופי (בני עולים) 

שיעור פשיעה גבוה. 

אסירים קטינים מקרב הקהילה האתיופית. 

חוסר שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך כפקטור מעודד פשיעה. 

נתונים על תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. 

מספר התלמידים העולים ויוצאי אתיופיה. 

פיקוח ונתיב לימודים.. 

בחינות בגרות, זכאות לתעודת בגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות. 

קליטתם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - תמונת מצב. 

מבחינת הישגים בלימודים

מבחינת שיעור הזכאים לתעודת בגרות:. 

מבחינת הפנייתם של התלמידים יוצאי אתיופיה למסגרות חינוך מיוחדות, לא פורמאליות ודתיות

מבחינת נשירה ממסגרות חינוכיות:

מבחינת התנהגויות סיכון

הסיבות להישגיהם הנמוכים של תלמידים יוצאי אתיופיה. 

כישורי אורייניות:

שימוש בגישה חינוכית אתנוצנטרית:

פרשנות מוטעית של התנהגויות ילדים ממוצא אתיופי ע"י מחנכים :

טיפול שגוי של מערכת החינוך:.

תוכנית "יד מרלן". 

כיצד תוכנית יד מרלן נתפסת על ידי גננות והאמהות. 

תרומת התכנית לילדים המשתתפים בה:. 

כיצד משפיעה התכנית על יתר המעורבים בה

אינטראקציה בין הגננת, וההורים

הכשרת הגננות לעבודה בשיטת יד מרלן

רב תרבותיות. 

נשירה. 

ריכוז התלמידים יוצאי אתיופיה והפרדתם מתלמידים אחרים.. 

הפניית תלמידים יוצאי אתיופיה לחינוך הממלכתי-דתי ולפנימיות. 

מוסדות חינוך שבהם ריכוז גבוה במיוחד של תלמידים יוצאי אתיופיה. 

״הסללה״ - הפניה למסלולי לימוד נפרדים ולכיתות ולהקבצות נפרדות. 

הפניה לחינוך מיוחד. 

דרכים לשילוב תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך - עמדות גורמים הנוגעים בדבר. 

משרד החינוך. 

מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך. 

פיזור התלמידים יוצאי אתיופיה. 

נקודות המוצא ליישום מדיניות השילוב באמצעות פיזור. 

פעולות הנדרשות לקראת יישום מדיניות הפיזור. 

הטיפול בבתי-ספר שריכוז התלמידים יוצאי אתיופיה בהם גבוה. 

השינויים הנדרשים בהטבות העיקריות שמשרד החינוך נותן לתלמידים עולים

עבריינות בקרב עולים דוברי רוסית.

עבריינות נוער בקרב בני נוער עולים מבריה"מ לשעבר. 

עליה במשבר : העלייה לישראל והיבטי ההשתלבות. 

מאפיינים יחודיים של גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר. 

מאפייני הקליטה של יהודי ברה"מ והסתגלותם למציאות החדשה. 

השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי 

מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת. 

זיקה חלשה לקולקטיב היהודי 

מורכבות גיל ההתבגרות. 

קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות. 

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים..

הקשר בין עלייה והגירה לסטייה חברתית ופשיעה.

תאורית ההתחברות הדיפרנציאלית

תאוריית הפיקוח החברתי

מערך המחקר. 

מטרת המחקר:. 

שאלת המחקר:. 

השערת המחקר:. 

שיטת המחקר:. 

ממצאים - מדידה ואפיון הפשיעה ועבריינות בקרב העולים.. 

שיעורי העבריינים והעבירות עולים לעומת ותיקים.. 

שיעור אסירים.. 

סוגי העבירות. 

עבירות סמים.. 

עבירות מוסר. 

עבירות בתחום הגוף. 

עבירות רכוש וקניין 

פשיעה ועבריינות בקרב הנוער העולה. 

שיעור העבריינות. 

מגמות פשיעה. 

סוגי עבירות בהן מעורב נוער עולה. 

מאפייני ההתנהגות העבריינית של הנוער העולה מברה"מ. 

מאפייני הנוער העולה המתדרדר לפשיעה. 

דיון 

התארגנויות קהילות עולים.. 

סוגי התארגנות. 

עמותות קשרי ידידות בין מדינת המוצא לישראל:  

ארגונים המאוגדים סביב ארץ המוצא:  

ארגונים המבוססים על מכנה משותף כלכלי-חוויתי:  

הפעילויות המאורגנות על ידי הארגונים.. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים..

עבודה זו תעסוק בפשיעה בקרב בני נוער עולים. יש בישראל 235,446 ילדי עולים, כלומר ילדים שעלו לארץ או שנולדו בישראל להורים שעלו, שהם כ-10% מכלל אוכלוסיית הילדים בישראל. שיעור הקטינים גילאי 17-12 שנולדו בחו״ל ועלו ארצה היה כ-7.2% מכלל הקטינים בישראל בגילים אלה. יודגש כי זהו הנתון הרלוונטי לעניינו של חיבור זה, שכן כאמור הוא תואם את הגדרת משטרת ישראל את ילדי העולים. מחצית מכלל הילדים העולים שחיו בישראל היו עולים מחבר המדינות, וכ-16.6% עולים מאתיופיה.בתהליכי העלייה לארץ (וכפי שמקובל בספרות המקצועית בהקשר זה - תהליכי הגירה), במיוחד אם הם מתרחשים בגיל ההתבגרות, יש פוטנציאל רב להתערערות הביטחון האישי ולהתגברות הניכור החברתי, ואלה עלולים להוביל להתנהגויות סיכון. גיל ההתבגרות הוא תקופה משמעותית ורגישה המתאפיינת בהתמודדות עם שינויים על רקע פיזיולוגי, נפשי, חברתי ועוד[1]. תהליך העלייה, הנתפס כתהליך משברי בקרב חלק ניכר מן העולים, עשוי להעצים את הקשיים הקיימים בגיל זה ממילא, ונקשר בספרות המקצועית לשיעורי פשיעה גבוהים יותר בקרב המתבגרים העולים.נוסף על כך, בעטיים של קשיים כלכליים, חברתיים ותרבותיים שמשפחות עולים נתקלים בהם נפגע תפקוד המשפחה, והדבר עלול להוביל לפיחות בסמכות ההורית ולהשפיע על חוסנם הנפשי של בני הנוער. נוסף על כך, היפוך תפקידים בין הורים לילדים במשפחות העולים מחליש את יכולת ההורים לשמש גורם מוביל במשפחה ועלול לגרום לקונפליקט שיהיה קרקע להתפתחות מרידה קיצונית בערכים המשפחתיים ולהתנתקות מהם. היעדר הרגשת שייכות ומחויבות, היעדר דמויות לחיקוי ולהזדהות, וכן חוסר הכוונה והצבת גבולות, יוצרים מצב של בלבול ברבים מהמתבגרים העולים וגורמים לבדידות חברתית ולניכור. חלק מהמתבגרים בוחרים בדרכים אנטי-חברתיות כדי לבטא את חוסר שביעות רצונם מהחברה, ומוצאים תמיכה וחיזוק במקורות נגישים, מהתחברות לקבוצת תלמידים שנעדרים מבית-הספר ועד התחברות לפעילות אלימה ולפשיעה.במחקר ״בני נוער עולים בישראל - תמונת מצב עדכנית״, שפרסמו המשרד לקליטת העלייה ומרכז ״מאיירס-גיוינט-מכון ברוקדייל״, נבחנה בין היתר מידת המעורבות של בני נוער עולים גילאי 17-12 במגוון התנהגויות סיכון. במחקר זה מתקבלת תמונה כללית של שכיחות התנהגויות סיכון בקרב קטינים עולים. ככלל נמצא במחקר כי כ-9% מכלל בני הנוער העולים, שיעור הדומה לשיעורם באוכלוסייה בשנה שבה נערך המחקר, מעורבים בהתנהגות עבריינית.

יהא מיקוד בנתונים על היקף העבריינות בקרב קטינים עולים ובמגמות שחלו בה במהלך השנים, על בסיס נתוני המשטרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לקליטת העלייה והמועצה הלאומית לשלום הילד. בסיום החיבור מוצגת סקירה תמציתית של תוכניות טיפול ייחודיות להתמודדות עם התופעה.

מצגת עבריינות בקרב עולים רוסים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)