‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הערכות למצבי חירום של מערכת הבריאות?

תוכן עניינים

מבוא. 

רשות חירום לאומית. 

ההיערכות של מדינת ישראל בתחום ההתגוננות האזרחית. 

היערכות משרד הבריאות למצבי חירום.

הפעלת שירותי הבריאות בשעת חירום

שיתוף הפעולה בין משרד הבריאות ובין צה״ל

מוכנות מערכת הבריאות לתרחישים שונים

מיגון בתי-חולים וצוותי מוסדות רפואיים

מיגון מוסדות רפואיים

מיגון צוותי המוסדות הרפואיים.

מערך האשפוז הכללי 

האשפוז בשגרה. 

מערך האשפוז בעתות חירום.

כוח-אדם רפואי

טיפול בנפגעי כוויות. 

הפעלת מעונות יום לילדי העובדים במערכת הבריאות.

היערכות תקציבית של משרד הבריאות לחירום.

פעילות מגן דוד אדום במצבי חירום.

ביבליוגרפיה.

סמינריון זה מתמקד בעיקר בסוגיות האלה: נוהלי משרד הבריאות בכל הקשור להיערכות לעתות חירום; מערך האשפוז הכללי והטיפול הנמרץ; אופן המיגון של בתי-החולים והיערכות מגן דוד אדום (מד״א) לשעת חירום.

חשוב להדגיש שב״מצב חירום״ הכוונה היא לאירועים שונים שמערכת הבריאות בישראל עשויה להיקרא להתמודד עמם, ובהם: שעת התקפה, תקופת קרבות, מצב מיוחד בעורף, מצב קיצון ברגיעה, אירוע רב-נפגעים - אר״ן, אירוע טוקסיקולוגי המוני - אט״ה ואסון המוני.^[1]

במסגרת דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא: היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה, שפורסם ביולי 2007 (להלן: הדוח המיוחד(, המליץ המבקר בין היתר לנקוט את הצעדים האלה:

■ הסדרת הסמכות החוקית של הרשות העליונה לאשפוז ובריאות לשעת חירום;

■ הגדרה מחדש ועיגון יחסי הגומלין בין האגף לשעת חירום במשרד הבריאות, קופת-החולים ״שירותי בריאות כללית״ וצה״ל - פיקוד העורף ומפקדת קצין רפואה ראשי, בכל הקשור לחלוקת הסמכויות והאחריות ביניהם במצבי חירום שונים;

■ הכנת תוכנית תקציבית ייעודית של משרד הבריאות לעתות חירום;

■ השלמת ההכנה של תקנות המיגון למוסדות בריאות והתקנתן;

■ השלמת עבודת המטה בסוגיית המיגון של מוסדות רפואיים והשלמת ההצטיידות באמצעי מיגון אישיים לצוותי מערכת הבריאות[2];

■ בחינת צרכיו של מד״א בעת חירום וקביעת הגוף שיפעיל אותו בכלל משימותיו.

בסמינריון זה נבחן את מידת יישומן של ההמלצות האמורות ואת תמונת המצב הנוכחית בתחומים אלה, וכן היבטים נוספים של מערך האשפוז והטיפול הנמרץ במצבי חירום.

יצוין כי, ככלל, עולה מבדיקתנו שמשרד הבריאות פעל במשך השנים ליישום המלצות המבקר, אך חלקן יושמו עד כה באופן חלקי בלבד.

עיקרי הממצאים :

■ הרשות העליונה לאשפוז ובריאות לשעת חירום היא הגוף האחראי להפעלת שירותי הבריאות לאוכלוסייה בשעת חירום. בראש הרשות עומד מנכ״ל משרד הבריאות ומלבדו חברים בה קצין רפואה ראשי של צה״ל ונציג מנכ״ל קופת-חולים ״שירותי בריאות כללית״.

החלטות הממשלה שמהן הרשות שואבת את סמכותה חלות על תקופת לחימה בלבד, ואין בהן מענה לכל תקופות החירום שמערכת הבריאות נדרשת להיערך להן. עוד עולה מהסמינריון כי אף

שהצורך בהסדרה חוקית של סמכויות הרשות בשעת חירום עלה בביקורות הקודמות של מבקר המדינה - בדוח 50ב לשנת 2000 ובדוח המיוחד משנת 2007, נושא זה טרם הוסדר, וניסיונות חקיקתיים שנעשו במהלך השנים בתחום זה לא צלחו.

■ בדוח המיוחד של מבקר המדינה משנת 2007 עמד המבקר על הצורך בהגדרה מחדש של יחסי הגומלין בין הרשויות המעורבות בהפעלת מערך האשפוז בשעת חירום ובעיגונם, ובפרט יחסי הגומלין בין האגף לשעת חירום של משרד הבריאות, ״שירותי בריאות כללית״ וצה״ל, באמצעות פיקוד העורף ומפקדת קצין רפואה ראשי. בסמינריון עולה כי אומנם נבחנו יחסי הגומלין בין משרד הבריאות ובין גורמי הרפואה של צה״ל, ואף גובשה טיוטת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות ובין צה״ל, אך טיוטה זו עדיין ממתינה לדיון במטה הכללי של צה״ל לצורך אישורה הסופי.

■ בעקבות קביעתו של מבקר המדינה כי למשרד הבריאות דרושה תוכנית תקציבית ייעודית לשעת חירום, העביר משרד הבריאות עוד באוקטובר 2007 פירוט של הצרכים והעלויות של מערכת הבריאות בעתות חירום למשרדים הרלוונטיים, ובהם משרד הביטחון ומשרד האוצר. מהתשובה העדכנית של משרד הבריאות בנושא זה עולה כי מאז העביר תזכורות לגורמים הרלוונטיים, אך לא הובהר בתשובה אם התוכנית קיימת היום.

■ מי גון מוסדות רפואיים : בדוח לשנת 2007 קבע מבקר המדינה שרוב מוסדות הבריאות, שנבנו לפני שנים רבות, ממוגנים באופן חלקי בלבד. המבקר הדגיש כי יש להסדיר בתקנות את סוגיית המיגון של בתי-החולים הקיימים ולהגן על החולים ועל צוותי העובדים בהם. ממשרד הבריאות נמסר כי מוסדות בריאות חדשים פועלים בשלוש השנים האחרונות על-פי תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) (תיקון), התש״ע-2010, אף שתהליך התקנתן טרם הסתיים. כמו כן ראוי לציין כי בניגוד להמלצות המבקר, התקנות האמורות חלות על מוסדות רפואיים חדשים בלבד, ואין בהן מענה למבנים קיימים.

מתשובת שבעה בתי-חולים שהשיבו עד כה על פניית  של הכנסת בסוגיית המיגון עולה כי גם כיום בתי-חולים אלה ממוגנים באופן חלקי בלבד ועדיין לא ניתן מענה מלא לצורכיהם בעת חירום.

בהקשר זה יצוין כי משרד האוצר התחייב להעביר כ-200 מיליון ש״ח מסכום כולל של כ-485 ש״ח למיגון בתי-החולים, ויתרת הסכום, כ-285 מיליון ש״ח, תועבר מתקציב משרד הבריאות.

התקציב יועבר בפריסה על חמש שנים ויוקצה למיגון בתי-חולים במרכז ובצפון הארץ בלבד.

■ מיגון הצוות הרפואי: על-פי הממצאים בסמינריון ציוד המיגון לתרחישים קונבנציונליים לסגל הרפואי נרכש במלואו. עם זאת נמסר ממשרד הבריאות כי לא ניתן מענה מלא לדרישות המיגון של הסגל הרפואי לתרחישים לא קונבנציונליים, והשלמת הפער תלויה בתקציב משרד הביטחון. במשרד הבריאות צופים כי הפער ייסגר עד שנת 2012.

■ פעילות מד״א: אחת ההמלצות בדוח המיוחד של מבקר המדינה משנת 2007 היתה לקבוע את הגוף שיהיה אחראי לפעילות מד״א בעתות חירום ולבחינת צרכיו. בעקבות הדוח נקבע בשנת 2009, במסגרת עבודת מטה שנעשתה בהשתתפות משרד הבריאות, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח״ל), כי משרד הבריאות הוא הגוף האחראי לפעילות מד״א בעתות חירום. עוד נקבע במסגרת זו כי רמת הכוננות של מד״א בעתות חירום תיקבע על-ידי רח״ל בתיאום עם צה״ל.

מהסמינריון עולה כי מד״א אינו מתוקצב למשימותיו באופן ישיר מתקציב המדינה, וכי בשנת 2011 אף קוצץ באופן ניכר התקציב המועבר לו לצורך תרגילים משותפים עם שאר כוחות ההצלה והחירום לתרחישי חירום שונים, ממיליון ש״ח לכמה עשרות אלפי ש״ח, והדבר ימנע ממנו את ההשתתפות בתרגולי הכנה לשעת חירום. ^[3]

■ מערך האשפוז הכללי והטיפול הנמרץ: מסמינריון קודם של  של הכנסת עולה כי בשנת 2009 היו בבתי-החולים בישראל 14,599 מיטות אשפוז כללי. שיעור המיטות לנפש בישראל הוא במגמת ירידה, ובסוף שנת 2009 היו 1.93 מיטות בלבד ל-1,000 נפש. בשנת 2008 דורגה ישראל במקום ה-25 מבחינה זו ב-27 מדינות סמינריוןOECD. עוד יצוין כי בשנת 2008 היתה התפוסה של מיטות האשפוז בישראל מהגבוהות ביותר במדינות הארגון.

אשר לטיפול הנמרץ, לפי סמינריון שיעור מיטות הטיפול הנמרץ הכללי הוא כ-2.3% בלבד מכלל מיטות האשפוז הכללי בישראל, והתפוסה ביחידות הטיפול הנמרץ בישראל גבוהה מהתקן הבין-לאומי המומלץ (70%-60%), ובחלק מהמחלקות היא יותר מ-100%. מומחים בתחום מעריכים כי כיום חסרות למערך הבריאות כ-500 מיטות טיפול נמרץ בתקן, כמחציתן בבתי-חולים ממשלתיים.

■ בהחלטת הממשלה מסי 2917, מ-27 בפברואר 2011, בדבר חיזוק מערכת הבריאות הציבורית והרחבת מערך האשפוז הציבורי, נקבע בין היתר כי בשנים 2016-2011 יוספו בבתי-החולים הציבוריים כ-960 מיטות אשפוז כללי, בעדיפות לבתי-חולים בפריפריה. בדיון בנושא זה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת בינואר 2011 אמר מנכ״ל משרד הבריאות כי אין בתוספת המיטות המתוכננת מענה מספק לצורכי המערכת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)