‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

מהם הטעמים לרישום מידע במאגר הפלילי?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

רישום מידע פלילי

רישום מידע פלילי (ואי רישום) על בסיס חשש המסוכנות העתידית

הצדקות לאי רישום מידע במאגר הפלילי וכבוד האדם וחירותו

מדיניות הרישום הפלילי בצה"ל

טעמים של תועלת חברתית

סמכות טבועה

סמכות מנהלית

הסמכות לתיקון עוולה חוקתית

משפט משווה:

סיכום

ביבליוגרפיה

על אף השלכותיו הקשות של הרישום הפלילי, מטרתו אינה עונשית, ואינו מוזכר בפרק ו' לחוק העונשין הדן בדרכי ענישה.[1] יש המייחסים לו מטרה הרתעתית,[2] אך היות והציבור לא רואה או שומע אודותיו, והשופטים אינם מזכירים אותו בגזר דינם, לא ניתן לייחס לו מטרה זו. מטרתו אם כן, היא סימון האדם כבעל אופי "פלילי או שלילי".[3] סימון זה, בהיעדר כל מעצור חוקי המגביל מסירתו לכל דורש, היווה אבן נגף לאלה שפשעו ורצו לחזור מדרכם ולהשתלב בחברה. [4]

על רקע זה הוגשה ואושרה הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. החוק מעגן בתוכו שתי מטרות: הגנת החברה ושיקום העבריין.

חוק המרשם הפלילי הביא עימו בשורה חברתית, והיא האפשרות לעבריין שריצה את עונשו לשוב ולרכוש את מקומו בחברה.

לסיכום פרק זה ניתן לומר כי חוק המרשם הפלילי מנסה למצוא את נקודת האיזון בין שתי מטרותיו ביניהן שורר מתח מתמיד: אזהרת הציבור מפני אדם באמצעות המרשם הפלילי פוגעת ביכולתו לשקם את חייו, ואילו, מחיקת העבר הפלילי, עוזרת לאדם לשקם את חייו אך חושפת את החברה לסיכונים. נקודת איזון זו נבחנה מחדש לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

רישום מידע פלילי ופרסומו יכול להיות כתם וקלון בל יימחה על האדם. במאזן האינטרסים בין הגנת הציבור מחד, ושיקום העבריין מאידך, הושם דגש בעבר על טובת הכלל: מניעת סיכונים לציבור, והחזרת עבריינים לדרך הישר תוך צמצום הפשיעה. עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו,[5] הוסטה תשומת הלב מטובת הכלל אל טובת הפרט, והדגש הושם על זכויות האדם של העבריין.[6]

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מעגן את הזכות לפרטיות והזכות לכבוד.[7] זכויות אלה נפגעות באופן ישיר מהרישום הפלילי.[8] הרישום פוגע בשתי זכויות נוספות שלא מעוגנות במפורש בחוק היסוד אך ניתן לגזור אותן ממנו: הראשונה היא הזכות לשיקום העבר הפלילי, אותה ניתן לגזור מהזכות לפרטיות ולצנעת חייו של הפרט ומזכותו לכבוד, שכן בלעדיה לא יוכל אותו פרט לשוב ולהשתלב בחברה. השנייה היא הזכות לשם טוב, לגביה ניתן לומר, שהיא כלולה בגרעין הפרשני של הזכות לכבוד המעוגנת בחוק היסוד, שכן אדם ללא שם טוב הוא אדם ללא כבוד.[9]

ערך מוגן נוסף בו הרישום הפלילי פוגע, הינו חופש העיסוק, המעוגן בחוק יסוד גם הוא.[10] הרישום מקשה בקבלת תעסוקה, הוא עשוי לסייג את הכשירות להתמנות לתפקידים ציבוריים מסוימים,[11] ומהווה שיקול במתן רישיונות שונים מטעם המדינה, כגון רישיון למונית,[12] רישיון לשמש עו"ד,[13] וכדומה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אפרת גולדשטיין "מבט אל מאחורי הקלעים של הליך חקיקת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין" שורשים במשפט, אתר משרד המשפטים (‏ 2025)

ליכט א'. "הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי. אוצר המשפט (2023)

א' מרקוס הפרשנות לחוק ההתישנות, הוצאת אוצר המשפט