‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם אי יציאתן של נשים ערביות לשוק העבודה נובעת מבחירה או מכורח?

תוכן עניינים

מבוא:

רקע:

נתונים דמוגרפים:

רמת השכלה

השתתפות בכוח העבודה

תעסוקת אקדמאים

היצע מקומות עבודה

השתתפות נשים ערביות בכוח העבודה

מאפייני התעסוקה של נשים ערביות

חלוקה ענפית של תעסוקת נשים ערביות

משלח היד של נשים ערביות

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה

גיל

השכלה

מצב משפחתי

שימוש ברכב

הגורמים העיקריים המקשים על השתתפות נשים ערביות בשוק העבודה

חסמים פנימיים:

חסמים חיצוניים:

הפתרונות המוצעים:

סיכום:

ביבליוגרפיה

נשים ערביות סובלות מאפליה כפולה בתחום העבודה: כנשים בתוך חברה פטריארכאלית וכחלק מהאוכלוסייה הערבית בתוך ישראל. כעיקרון, בעיותיהן של הנשים הערביות והחסמים העומדים בפני השתלבותן וכניסתן לשוק העבודה הם נדבך אחד מכלל הקשיים העומדים בפני האוכלוסייה הערבית, אלא שבעיות אלו מחמירות כאשר מדברים על הנשים הערביות.

כך למשל, היעדר מסגרות לטיפול בילדים, הופך לאחת הבעיות של הנשים הערביות – מאחר והן משמשות כגורם המטפל העיקרי בילדים. [1]

עידוד השתתפותן של הנשים הערביות בשוק העבודה הישראלי, איננו דורש התחשבות או הסרת חסמים תרבותיים, אלא בהסרת החסמים שציינתי לעיל.

השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה יכולה לשפר את מעמדן ואת איכות חייהן בחברה הערבית בישראל ובכך להשפיע לטובה על מצבה הכלכלי של החברה הערבית כולה, ולהועיל לשיפור המצב הכלכלי במשק באופן כללי. עידודן של הנשים הערביות לקחת חלק בשוק העבודה איננו אינטרס שלהן או של החברה הערבית בלבד, אלא אינטרס כללי.

נתוני האבטלה בקרב נשים במגזר הערבי מעידים כי הון אנושי פוטנציאלי רב אובד עקב שיעור ההשתייכות הנמוך לכוח העבודה האזרחי במגזר זה. הפתרונות למצב זה מצריכים עבודה משולבת של גורמי חוץ קהילתיים (כדוגמת קובעי מדיניות ממשלתית ומקומית) ושל גורמים מתוך הקהילה אשר יפעלו להסביר ולחנך להשתלבות האישה הערבייה בשוק העבודה. [2]

תמונת המצב הכלכלי והתעסוקתי של הערבים בכלל ושל נשים בפרט בישראל העולה מעבודה זו אינה מעודדת. לערבים ייצוג גבוה בתחתית הסולם החברתי כלכלי. המדיניות הממשלתית איננה משתנה ומעדיפה להשקיע את מירב המשאבים בטיפוח האוכלוסייה היהודית.

לפיכך ניתן לראות כי השתתפות הנשים הערביות בכוח העבודה עלתה באופן ניכר בשנים האחרונות; אך למרות האמור, השתתפות זו עדיין נמוכה ביחס לנשים היהודיות. [3]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל.מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת, (2019)

תח-9 חסינה, liatshay