‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

כיצד בא לידי ביטוי מערך האישפוז במערכת הבריאות?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

מערך האישפוז בישראל. 4

אישפוז בהוספיס. 6

ממדים שונים לשוויוניות בבריאות. 8

מדדים לבדיקת המצב הבריאות העולמי 9

מדד WHO.. 10

המטרות העיקריות שהגדיר WHO כלפי אירופה במאה ה- 21 לשנים 2005-2020. 10

כשלי השוק בבריאות נובעים משני מקורות עיקריים. 13

מודל ביסמארקי 14

מודל בבריג'יאני 15

מודל ביסמארקי למול מודל בבריג'יאני במערכות הבריאות. 15

יתרונות וחסרונות מודל בבריג'יאני למול מודל ביסמארקי 16

טבלת השוואה – מדינות בעולם לפי מודלים. 16

שיטת מחקר. 20

רקע. 21

מערכת הבריאות באנגליה לפי מודל בבריג'יאני / NHS. 22

יתרונות וחסרונות. 22

מערכת הבריאות בהונג קונג- הראשונה בעולם ביעילותה. 23

רשות בתי החולים. 24

רפואה ומקצועות הבריאות. 24

החסרונות במערכת הבריאות של הונג קונג. 25

מודל ביסמארקי בצרפת. 25

מערכת הבריאות הצרפתית לפי שיטת ביסמארקי 26

רופאים כלליים. 26

ביטוח בריאות. 27

עלות הבריאות. 28

תוצאות בריאות. 28

איכות הטיפול. 28

האחריות לבריאות. 29

מערך האישפוז 30

סיכום. 35

מקורות. 36

עבודה זו תבדוק כיצד בא לידי ביטוי מערך האישפוז במערכת הבריאות.‏ בית חולים הדסה בירושלים הוא דוגמה לשיא שלילי של קריסת מערך האישפוז בישראל.

רוב מדינות העולם המערבי עוסקות בסוגיה של אי-השוויון במערכות בריאות, ורמת ההתערבות של המדינות לצמצום אי-השוויון, מבטאת את מידת החשיבות שהמדינה מייחסת לערך זה בבריאות. מדינות רבות בעולם המערבי מתמודדות בעשורים האחרונים עם אתגרים רבים בקשר למערכת הבריאות שלהם. יחד עם זאת, האופי ועוצמת הרפורמות הנדרשות נקבעים במידה רבה ע"י הסטטוס החברתי אשר נהוג בכל מדיה ומדינה.

בעבר היה בית החולים מקום בו נערך חלק גדול מתהליך האבחנה והטיפול בחולים. אשפוזים ארוכים לצורך בירורים היו נערכים במקומות רבים כולל בארץ. בשנים האחרונות ישנה מגמה שחלק מגורמיה כלכליים, להפוך את בית החולים למקום המתרכז בחולים שאינם יכולים לעבור בירור וטיפול בביתם או במרפאות. כתלות במחלקות השונות, מטרת האשפוז נעה בין מצבים דחופים הדורשים טיפול אינטנסיבי, דרך מצבי מחלה הדורשים טיפול שאינו יכול להינתן מחוץ לבית החולים מסיבות מבניות, מקצועיות, כלכליות או מדיניות, ועד השהייה במחלקה של מטופלים על מנת לספק עניין לימודי לצוות הרפואי ואף על מנת להצדיק את קיומם של תקני עבודה לצוות המחלקה.

מעמד בית החולים בעיני ציבור הרופאים עובר שינוי בתקופה האחרונה, כאשר עד לפני כעשרים שנה נחשבו בתי החולים מרכז העשייה הרפואית, מרכז המחקר והמקום בו מתרכזים הרופאים הטובית ביותר, וכיום מעבר הדרגתי של חלק מתפקודים אלו למרפאות בקהילה.

מעמד בית החולים בעיני הציבור היה תמיד דו ערכי. מבחינה מעשית הבנה כי לחלק מהבני אדם בית החולים הינו המקום היחיד בו יוכלו לקבל טיפול על מנת להפחית סבל או למנוע תמותה, מול הבנה כי לרבים אחרים בית החולים לא מצליח להביא מזור וראייה כי זהו מקום בו מתרכז סבל אנושי רב. מבחינת המיתוסים- מצד אחד תפיסת בית החולים כמקום בו ניצלים חיי אנוש ובו משרתים רופאים ואחיות מסורים את הציבור ומצד שני תפיסת צוות בית החולים כמתנשא, לא אכפתי, ובית החולים כמקום מסוכן בו מתרחשים אסונות וטעויות. גם מבחינה נפשית קיימת דו ערכיות - בשל מהות המחלה והמוות הנפוצים בבתי החולים ומעוררים דחייה עצב ופחד, מול הטיפול הרפואי והיחס הרפואי הנתפסים כמביאי מרפא או מפחיתי חרדות.

מהנתונים על הירידה בשיעור ימי האשפוז, קיצור משך השהייה באשפוז ותפוסת המיטות הנמוכה מ-100% עשוי הקורא להסיק כי הנתונים המוצגים מצביעים על דבר אחד בלבד - יעילותו של מערך האשפוז הכללי. אולם המציאות שונה לחלוטין: לדכרי משרד הכריאות כישראל יש מחסור של כ-1,500 מיטות אשפוז כללי, מחסור שאינו מוצג כהצעת התקציכ.^[1] ד״ר מיכאל דור, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, שהציג מחסור זה בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת  אף התריע: ״הרי יום אחד תהיה פה ועדה, בדיוק כמו בנושא התפלת המים, וישאלו מי יצר את המצב הנוראי הזה שהמדינה נמצאת בו ומישהו יצטרך לענות על זה״.^[2] כאמור, מחסור זה, שהוצג כידי משרד הכריאות כפני ועדת העכודה, הרווחה והכריאות של הכנסת רק לפני כעשרה חודשים, לא קיכל כל כיטוי כתיאור מערך האשפוז הכללי כהצעת התקציכ, ואין כהצעה הקצאת משאכים להוספת מיטות אשפוז כללי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-15 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הצעת תקציב משרד הבריאות ודברי הסבר, מוגשים לכנסת ה-18, עמ׳ 72.

בן נון ג', ברלוביץ י', שני מ'. מערכת הבריאות בישראל. מהדורה שניה, תל אביב: עם עובד.

קידר, נ. וחורב, ט. השוואות בינלאומיות של מערכות בריאות : ארצות ה- OECD וישראל, 2013

Aspalter, C. Different worlds of welfare capitalism: Australia, the United States, the United Kingdom, Sweden, Germany, Italy, Hong Kong and Singapore. Australian National University Discussion Paper, (80).‏