‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי יחס מעסיקים כלפי אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה מבחינת המעסיק והעוסק?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

רקע חקיקתי 4

המקורות המשפטיים לדרישה לשוויון בנוגע לאנשים עם מוגבלויות:. 9

המשפט הישראלי:. 9

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:. 10

1. עקרון יסוד. 10

2. מטרה. 10

3. העדפה מתקנת. 10

התפתחות מערכת קצבת הנכות בארץ. 13

קצבאות ושירותים.. 13

קצבת נכות. 13

שיקום מקצועי 14

הצגת המצב החוקי בישראל של קצבאות הנכות היום. 15

חסמים ואפליה בעולם התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. 15

נתונים לגבי השתלבות בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. 16

חסמים ואפליה בעולם התעסוקה של אנשים עם מוגבלות. 16

נתונים לגבי גובה הקצבאות ומידת ומיצוין (בהתייחס לשינויי חקיקה כגון חוק לרון) 17

מקרה בוחן: נכי צה"ל. 21

הטבות לנכי צה"ל. 23

לובי פוליטי של נכי צה"ל. 27

זכויות נכי צה"ל לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) 30

מקרה בוחן : נפגעי הגזזת. 31

גזזת ringworm of the scalp tinea capitis, favus) ) :. 31

אנשים עם מוגבלויות וחוק התכנון והבניה. 37

"בניין ציבורי א". 37

"בניין ציבורי ב". 37

סיכום.. 42

ביבליוגרפיה  46

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מוגדר ״אדם עם מוגבלות״: "אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".^[1] על-פי דוח נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות² (להלן: הנציבות), חיים בישראל כ-1.555 מיליון אנשים המגדירים את עצמם אנשים עם מוגבלות.³ עם זאת יצוין כי שיעור זה גדול בהרבה מהאומדן המקובל של היקף התופעה, שהוא כמחצית ממספר זה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומדת לערוך סקר מקיף ראשון בישראל לבחינת היקף התופעה.

מחקרים מצביעים על כך שתהליך ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה והאופן שבו הדבר נעשה מושפעים מכמה גורמים, ובהם: מצבו הבריאותי של אדם ורמת המוטיבציה שלו לעבוד; היצע העבודה; נכונות המעסיק להתאים את סביבת העבודה לצרכיו של העובד וגורמים נוספים. יש לציין כי מדינות נוקטות צעדים שונים לקביעת אופן השילוב ורמת השכר של אנשים עם מוגבלות. כפי שיפורט בהמשך החיבור, גרמניה נוקטת מדיניות של העדפת שיקומו של אדם עם מוגבלות על פני מתן קצבה, וקצבה ניתנת רק במקרים שבהם התהליך השיקומי נכשל. גרמניה דוגלת גם במדיניות של מעורבות בשוק העבודה ביצירת מקומות עבודה ובקביעת מכסות להעסקת אנשים עם מוגבלות. רמת השכר של אנשים עם מוגבלות בגרמניה היא כ-60% מהשכר של מועסקים אחרים, ובעקבות התערבות המדינה בשוק העבודה חל צמצום ניכר בפערי השכר בין שתי קבוצות האוכלוסייה.⁴

בעבודה זו היה ניסיון לשיקוף הפרמטרים בהם נראה כי המדינה אינה נוהגת בשוויון זכויות משפטיות כלפי נכי צה"ל ונפגעי הגזזת.

הבעיות והכשלים העולים בנוגע למימוש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

ישנו חוסר שוויון ביחס לנפגעי גזזת למרת חקיקה ספיציפית בנושא ושיפור יחסי לאור חקיקה זו.

דווקא נכי צה"ל זוכים ליחס מועדף יחסית לנכים אחרים בשל הרואיקה צבאית בחברה הישראלית אך גם במעמדם חל כרסום בשנים האחרונות.

ישנם מחדלים רבים בהנגשת מקומות ציבוריים.

 מסקנת העבודה שאכן קיימת אפשרות לשפר את המצב הקיים על ידי :

1. חקיקה מתאימה ורחבה יותר.
2. חינוך כללי של הציבור בדבר חשיבות שילוב הנכים.
3. חינוך ממוקד של הציבור לסוגית הנגישות והעלאת מודעות לנגישות ועל צרכי ניידות ותנועה של מוגבלים (למשל תשדירי שירות, קמפיינים ברדיו וכד' )
4. הקצאת תקציביים ייעודיים מתקציב משרד הרווחה, התמ"ס ועוד.

 נראה כי המדינה חוקקה ואוכפת חוקים ע"מ להגן על בעל המוגבלות מפני פגיעת צד שלישי. מנגד, כאשר ישנה עילה לבעל המוגבלות לתבוע את המדינה בטענה כי מוגבלותו נגרמה לו על ידה (במישרין או בעקיפין), נראה כי המדינה מגבילה בחקיקה את אפשרויות הפיצוי עקב פגיעה זו. יש להדגיש כי ההגבלה הינה בהשוואה לנפגע שאפשרויות השיפוי שלו לא הוגבלו בחקיקה ספציפית.

התייחסות לאנשים בעלי מוגבלויות בחקיקה הישראלית ובאמנות אשר ישראל חתומה עליהן. ע"פ בג"צ שחר בוצ'ר אנו למדים כי השוויון הינו אחת מזכויותיו של האדם בעל המוגבלות – ולשם קיום שוויון זה מוטל על כלל הגופים במדינה לבצע מהלכים אשר לעיתים אף עולים ממון רב- וזאת לשם השגת התכלית: שוויון הזדמנויות לאדם בעל המוגבלות.

בפרק א' לחוק מפורטים עקרונות היסוד לחוק ומטרותיו:

1. עקרון יסוד

 זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

2. מטרה

 חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

3. העדפה מתקנת

 אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.

ניתן לראות כי בהסתמך על עקרון השוויון המחוקק מבקש לקדם פעילויות אשר מונעות או מגבילות את שוויון האדם בעל המוגבלות בחברה. הרחבה לרצון המחוקק ניתן לראות באמנת האו"מ בדבר זכויותיהם של אנשים בעלי מוגבלויות אשר כאמור ישראל חתומה עליה:

אמנת האו"מ בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות:[2]

האמנה בתחילה מניחה את היסודות המשפטיים והערכיים[3] עליהן מתבססת האמנה. כחלק מיסודות אלו מצהירה האמנה כי בין מטרותיה: "... לאפשר לאנשים עם מוגבלויות ליהנות מכול זכויות האדם וחירויות היסוד באופן מלא[4]." ובהמשך "...על אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם לקבל ההגנה והסיוע הדרושים להם כדי לאפשר.... לאנשים בעלי המוגבלויות ליהנות מזכויותיהם הנאה מלאה ושווה[5]".

ע"פ הדוגמאות המפורטות בהמשך, ניתן לראות כי האמנה חותרת להשיג שוויון לאנשים בעלי מוגבלויות – ע"פ דרישת האמנה מדובר בשוויון זכויות והזדמנויות והקפדה על אי הפליה כפי שניתן לראות כבר ממטרת האמנה[6]: "לקדם את ההנאה המלאה והשווה של כל האנשים עם מוגבלויות מזכויות האדם וחירויות היסוד...".

ולאחר מכן מגדירה האמנה מהי הפליה[7]: "הפליה על בסיס מוגבלות" פירושו כל הבחנה, הדרה, או הגבלה בשל מוגבלות, אשר מטרתה או תוצאתה היא פגיעה או ביטול של ההכרה, ההנאה, או המימוש, בשוויון עם אחרים, של כל זכויות האדם וחירויות היסוד בתחום הפוליטי, הכלכלי החברתי, התרבותי, האזרחי או כל תחום אחר. היא כוללת את כל צורות ההפליה, לרבות שלילת התאמה סבירה.

האמנה ממשיכה ומדגישה את הצורך בשוויון זכויות, באי הפליה[8] ובשוויון הזדמנויות לאנשים בעלי מוגבלויות[9].

כלל התחייבויות הרלוונטיות של המדינות החתומות על האמנה מופיעות בסעיף 4:

1. מדינות שהן צדדים מתחייבות להבטיח ולקדם מימוש מלא של כל זכויות האדם וחירויות היסוד עבור כל אדם עם מוגבלויות ללא הפליה מכל סוג שהוא בשל מוגבלות. לשם כך, מתחייבות מדינות שהן צדדים:

א) לאמץ את כל האמצעים ההולמים, החקיקתיים, המנהליים והאחרים, כדי ליישם את הזכויות שהוכרו באמנה הנוכחית.

ב) לנקוט את כל האמצעים ההולמים, לרבות חקיקה, כדי לשנות או לבטל חוקים, תקנות, מנהגים ונוהגים קיימים אשר מהווים הפליה נגד אנשים עם מוגבלויות.

ד) להימנע מכל מעשה או נוהג שאינם עולים בקנה אחד עם האמנה הנוכחית ולהבטיח כי רשויות ומוסדות ציבור יפעלו בהתאם לאמנה הנוכחית.

1. ביחס לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, מתחייבת כל מדינה שהיא צד לנקוט אמצעים עד למרב המשאבים הזמינים שבידה, ובהתאם לצורך, במסגרת של שיתוף פעולה בינלאומי, וזאת במטרה להשיג בהדרגה את מימושן המלא של זכויות אלה, בלי לפגוע באותן התחייבויות כלולות באמנה הנוכחית שהן בנות-החלה מיידית על פי המשפט הבינלאומי.

בסעיף 5 מתקבלת הדגשה נוספת בדבר איסור הפליה ואי- שוויון:

1. מדינות שהן צדדים מכירות בכך שכל בני האדם שווים בפני החוק וכפופים לו, וזכאים ללא כל הפליה להגנה שווה של החוק ולהנאה שווה ממנו.
2. מדינות שהן צדדים תאסורנה הפליה על בסיס מוגבלות ותבטחנה לאנשים עם מוגבלויות הגנה משפטית שווה ומועילה נגד הפליה מכל עילה שהיא.
3. כדי לקדם שוויון ולבער הפליה, תנקוטנה מדינות שהן צדדים את כל הצעדים ההולמים כדי להבטיח מתן התאמה סבירה.

לאחר שהובהר כי כוונת המחוקק הינה להגיע לשוויון, יש לבחון את "גבולות השוויון" – כלומר, האם נדרוש מהחברה להשקיע משאבים רבים ע"מ לאפשר את השוויון אותו שנקבע בחוק? לצורך בירור הנושא עלינו לעיין בפס"ד בג"צ שחר בוצר נגד מועצה מקומית מכבים רעות[10]:

תקציר המקרה והמושגים המשפטיים הרלוונטיים :

בזמן שעתר, שחר בוצ'ר היה נער בן 13 מהמועצה המקומית מכבים-רעות. שחר סובל ממחלת ניוון שרירים (.S.M.A) ובגינה עליו לנוע באמצעות כיסא גלגלים חשמלי. שחר מנסה למרות מגבלתו הפיזית לנהל אורח חיים כשאר הילדים בני גילו – ובתוך כך הולך לבית הספר ב"רעות" ומשתתף בחוגים ככול שמגבלתו מאפשרת לו, חוגים אלו מתקיימים במקלטים אשר משמשים בשעת רגיעה כמבנים ציבוריים.

הוריו של שחר פנו, החל משלבי התכנון המקוריים של הישוב ועוד בטרם הגיעו להתגורר בו אל העמותה אשר הקימה את הישוב וביקשו לוודא כי מבני הציבור (כגון בית הספר, אולם הספורט ובית הכנסת) בו מותאמים לנכים, פניות אלו לא זכו למענה מלא – וביום העתירה מבנים רבים בישוב לא היו נגישים. העתירה נועדה להביא לידי כך שמספר מבנים ציבוריים יותאמו למגבלות התנועה של העותר.

ניתן להגיד כי פס"ד הדין הינו מכונן – מכיוון ונקבע בו כי דרישת בעל המוגבלות לשוויון הינה זכותו – גם במידה ומשמעות הדבר הוצאה כספית ניכרת, ואין מדובר כאן ב"חסד" שעושה עבורו הרשות הציבורית. בג"צ אף מרחיב ואומר כי מטרת החקיקה הינה לאפשר לנכה להשתתף באופן מלא בחיי החברה בכל תחומי החיים[11]. היא נועדה להגשים את הערך המרכזי של השוויון בכל הנוגע לנכה. היא נועדה להעניק לנכה שוויון של הזדמנות. כאשר המדינה באמצעות החקיקה בנושא מנסה ליצור נורמה חברתית מתוקנת ועל כן המדינה מטילה את כובד משקלה המשפטי והכלכלי בעניין.

התייחסות לאנשים בעלי מוגבלויות בחקיקה הישראלית ובאמנות אשר ישראל חתומה עליהן. ע"פ בג"צ שחר בוצ'ר אנו למדים כי השוויון הינו אחת מזכויותיו של האדם בעל המוגבלות – ולשם קיום שוויון זה מוטל על כלל הגופים במדינה לבצע מהלכים אשר לעיתים אף עולים ממון רב- וזאת לשם השגת התכלית: שוויון הזדמנויות לאדם בעל המוגבלות.

לינק: מצגת מוגבלויות, שילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

טל, א; אלמוג, נ; צינמון ר. (2017). תעסוקת אנשים אם מוגבלות – בין חזון למציאות. ביטחון סוציאלי (102)

בן משה,א., רופמן,ל. והבר, י. אנשים עם מוגבלות בישראל . משרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 38-49.

א' רימרמן, ט' ארטן-ברגמן, חקיקת זכויות נכים ויישומה בישראל- מגמות וכיוונים עתידיים, ביטחון סוציאלי מספר 69, ספט' 2005, ע"מ 31-11.

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)

P. L. Malik's Industrial Law (Labour Law) . Eastern Book Company. pp. 1–3656