‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השתלבות יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי?

תוכן עניינים

מבוא

ההגירה מאתיופיה

עולי אתיופיה- מאפייני האוכלוסיה

השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים

השתלבות יוצאי אתיופיה בעבודה בשירות המדינה - תמונת מצב

חברות ממשלתיות

רשות שדות התעופה - תאגיד סטטוטורי

משטרת ישראל

המוסד לביטוח לאומי

רשויות מקומיות

סיכום

ביבליוגרפיה

בחיבור תוצג תמונת מצב של השתלבות יוצאי אתיופיה בעבודה בשירות המדינה, המבוססת על נתוני דוח נציבות שירות המדינה בנושא: ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, וכן תמונת מצב של השתלבותם בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ובגופים ציבוריים נוספים, שאליהם פנה  של הכנסת לקבלת נתונים בנושא. סוגיית ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בצה״ל תוצג בחיבור נפרד שנכתב בימים אלה ב של הכנסת לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.

עיקרי הממצאים העולים בחיבור:

■ עד לאחרונה חלה החובה להבטיח ייצוג הולם של ציבור יוצאי אתיופיה על גופים בשירות המדינה בלבד, מכוח תיקון לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט-1959. במרס 2011 התקבל בכנסת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע״א-2011, שהחיל את חובת הייצוג ההולם גם על חברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו על-פי חוק, עיריות ומועצות מקומיות.

■ מחקרים מצביעים על כמה חסמים העומדים בפני יוצאי אתיופיה ומקשים את השתלבותם בשוק העבודה בישראל, ובהם חסמים דמוגרפיים, תרבותיים ותעסוקתיים. בפני השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה בפרט יש חסם מרכזי נוסף, והוא עמידה במכרזי נציבות שירות המדינה. גורמים שונים טוענים כי המבחנים במסגרת מכרזים אלה אינם מותאמים למי שגדלו בתרבות שאינה מערבית, וכי קושי זה פוגע במוטיבציה שלהם לגשת למכרזים.

■  חל גידול מסוים הן במספר יוצאי אתיופיה שהועסקו בשירות המדינה והן בשיעורם בכלל המועסקים בשירות המדינה. עם זאת, עדיין היה שיעור יוצאי אתיופיה ברוב גופי שירות המדינה נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל (כ-1.5%).

■ נציבות שירות המדינה פועלת לקליטת אקדמאים יוצאי אתיופיה בעבודה בשירות המדינה. חל גידול בשיעור יוצאי אתיופיה אקדמאים בכלל העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, מ-17% ל-18.9%. עם זאת, שיעור האקדמאים יוצאי אתיופיה בכלל האקדמאים בשירות המדינה, 0.5%, עדיין נמוך במידה ניכרת משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה.

■ בהקשר זה יש לציין כי בבחינת שיעור האקדמאים בקרב יוצאי אתיופיה בשירות המדינה יש להתייחס לסוגיית ההשתלבות של קבוצת אוכלוסייה זו בלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה, שיש בה כדי להשפיע על מספר המועמדים יוצאי אתיופיה העומדים בתנאי המכרזים למשרות הדורשות השכלה אקדמית בשירות המדינה. ממצאים בחיבור של  של הכנסת בנושא זה מראים שמספר בעלי התארים האקדמיים יוצאי אתיופיה כיום הוא כ-2,060 בלבד, וכי בשנת תשס״ט היה שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המקבלים תואר ראשון 0.7%, ובכלל המקבלים תואר שני שיעורם היה 0.3% בלבד.

■ שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה הם בעלי השכלה תיכונית לכל היותר (כ-59% מקרב כלל יוצאי אתיופיה בשירות המדינה). שיעור זה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בכלל המועסקים בשירות המדינה (37%).

■ בעבר דורגו רוב העובדים יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה (61%) בדירוג המינהלי, שבדרך כלל אינו דורש השכלה אקדמית, לעומת כשליש (31.5%) בלבד בכלל עובדי המדינה. כ-6% מכלל יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה, לעומת כ-9.6% מכלל המועסקים בשירות המדינה, דורגו בדירוג מדעי החברה והרוח (מח״ר). נוסף על כך, שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה דורגו בדירוג האחיות (17.3% מכלל יוצאי אתיופיה בשירות המדינה).

■ בחינת התפלגות יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה לפי דירוגים מעלה ממצאים חשובים נוספים: בדירוגים המפורטים להלן שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בשירות המדינה דומה לשיעורם באוכלוסייה ואף גבוה ממנו (מינהלי - 2.5% ; אחיות - 1.4% ; פארה-רפואי - 1.5% ; מרפאים בעיסוק - 2.1% ; עובדי משטרת ההגירה - 4.2% ; שוטרים - 1.7%). לעומת זאת יש דירוגים שבהם שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים נמוך במידה ניכרת (לפחות פי-שניים) משיעורם באוכלוסייה (לדוגמה, מהנדסים - 0.17% ; פרקליטים - 0.2% ; רופאים - 0.02%; עובדי הוראה -0.2%).

■ אשר להתפלגות העובדים יוצאי אתיופיה בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך נמצא שיש כמה גופים שבהם שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים קרוב לשיעורם באוכלוסייה ואף גבוה ממנו, ובהם משרד ראש הממשלה (1.5%); המשרד לשירותי דת (1.4%); משרד ההסברה והתפוצות (1.9%); השירותים הווטרינריים (3.4%); משרד המדע והטכנולוגיה (1.7%); רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (4.6%); המשרד לקליטת העלייה (4.3%) ומשרד הבריאות - כולל בתי-החולים הממשלתיים (1.9%).

■ ממצא בולט נוסף קשור לייצוג של יוצאי אתיופיה במערכת הבריאות הממשלתית, המרכזת קרוב למחצית מן המשרות בשירות המדינה:  היה שיעור יוצאי אתיופיה במערכת הבריאות הממשלתית מכלל יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה גבוה במידה ניכרת משיעור המועסקים בגופים אלה מכלל העובדים בשירות המדינה (כ-67% לעומת כ-44% בהתאמה). הועסקו כ-76% מכלל יוצאי אתיופיה המועסקים במערכת הבריאות הממשלתית בתפקידי אחים וכוח עזר.

■ אשר להשתלבות של יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות ובגופים ציבוריים נמצא כי ברוב הגופים שהשיבו על פניית  של הכנסת מועסקים עובדים יוצאי אתיופיה, ושיעורם בכלל העובדים בכל גוף שונה ממקום למקום, כפי שיפורט להלן. נמצא גם כי נושא הרחבת הייצוג של יוצאי אתיופיה בקרב העובדים מצוי על סדר-היום של חלק נכבד מן הגופים הציבוריים שנסקרו, ובחלקם צפוי שהוא יזכה לחשיבות רבה אף יותר בעקבות חקיקת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה). בהקשר זה יצוין כי עדיין מוקדם לבחון באופן מלא את מידת יישום הוראות חוק זה בגופים האמורים, בשל הזמן הקצר שחלף מאז חקיקתו.

■ בכל החברות הממשלתיות הגדולות (חברות שמועסקים בהן יותר מ-1,600 עובדים) שהשיבו על פנייתנו מועסקים יוצאי אתיופיה, ושיעורם בכלל העובדים בכל אחת מהן נע בין 0.5% (בחברת

החשמל) ל-1.3% (בחברת ״דואר ישראל״), שיעור נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה. בחברות הממשלתיות הקטנות יותר (שבהן מועסקים עד 330 עובדים) מועסקים יוצאי אתיופיה רק בשתיים משבע החברות שהשיבו על פנייתנו (״פרזות״ ומוזיאון בית התפוצות), ושיעורם בכלל העובדים בהן 6.4% ו-1.3% בהתאמה.

■ בהקשר זה יש לציין כי מהחברות שבהן לא מועסקים יוצאי אתיופיה (מוזיאון ישראל, האגודה לתרבות הדיור, ״חלמיש״ ו״שקמונה״) נמסר כי לא ידוע על יוצאי אתיופיה שהגישו את מועמדותם לתפקידים בהן בשנים האחרונות.

■ עוד יצוין כי מהנתונים שנמסרו לנו מהגופים האמורים עולה שרק מיעוט יוצאי אתיופיה מועסקים בתפקידי ניהול או בתפקידים בכירים אחרים.

■ ממצא מרכזי נוסף קשור להשתלבות של יוצאי אתיופיה במשטרת ישראל. נמצא כי שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים והמועסקים במשטרת ישראל הוא כ-2%.

■ כדי לקבל נתונים על ההשתלבות של יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות פנה  של הכנסת ל-17 רשויות שהתגוררו בהן יותר מ-2,000 תושבים יוצאי אתיופיה. מתשע רשויות שמסרו מידע על מדיניותן בכל הקשור לקבלת יוצאי אתיופיה לעבודה נמסר מחמש (חיפה, ירושלים, עפולה, קריית-מלאכי ורמלה) כי הן נוקטות מדיניות של העדפה מתקנת בקבלה לעבודה, ועשו זאת עוד בטרם חלה עליהן חובה חוקית בנושא, ומפעילות תוכניות הכנה לעולם העבודה בעבור יוצאי אתיופיה.

■ בכל הרשויות שהשיבו על פנייתנו נמצא כי שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים קרוב מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה (1.5%), וברובן שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה גבוה משיעורם באוכלוסייה. עם זאת, שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה ברוב הרשויות שהשיבו על פנייתנו עודנו נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכל אחת מהן, פרט לחיפה ועפולה, שבהן נמצאו שיעורים גבוהים של מועסקים יוצאי אתיופיה בהשוואה לשיעורם באוכלוסייה המקומית.

■ ברוב הרשויות שהשיבו על פנייתנו לא נמצאו מורים יוצאי אתיופיה המועסקים על-ידי הרשות.

בישראל חיים כ-120,000 יוצאי אתיופיה, שהם כ-1.5% מכלל האוכלוסייה. בבחינת ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה בישראל יש להתייחס לממצאי מחקרים שלפיהם חסמים שונים מעכבים אותה. מחקרם של ברברה סבירסקי ויוסף קפלה ״מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים״, שפורסם, הצביע על כך שיוצאי אתיופיה, גם אקדמאים, אינם מחוברים די הצורך לערוצים המקובלים שבאמצעותם אפשר למצוא עבודה בישראל. לפי המחקר, רוב המעסיקים אינם מודעים לפוטנציאל של עובדים יוצאי אתיופיה ואינם יודעים כיצד לגייסם לעבודה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אניטה שפירא. ככל עם ועם: ישראל, מרכז זלמן שזר

דניאל פרידמן לפני המהפכה; משפט ופוליטיקה בעידן התמימות, הוצאת ידיעות ספרים

ברברה סבירסקי ויוסף קפלה, מצב התעסוקה בקרב ישראלים אתיופים, ״מרכז אדוה״