‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הסדרי חוב לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

תוכן עניינים

מבוא

הסדר חוב בדיני חדלות פירעון

מניעים להסדר חובות

עסקת המרת חוב להון מניות

"תספורת" והסדרי חוב למחזיקי אג"ח

הפסיקה בעניין הסדרי החוב האדירים של הטייקון אליעזר פישמן

הסדר החוב של החברות של פישמן

ניתוח הסדרי החוב של קבוצת פישמן

הסדרי חוב בישראל והביקורת

תהליך התמודדות עם חוב

מטרות החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי

מטרתו הראשונה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מטרה מספר 2 של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 

מטרה מספר 3 של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 

מטרה מספר 4 של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מהות הרפורמה בדיני חדלות הפירעון על פי חוק חדלות פירעון

הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

הבראת חברה, הסדרי חדלות פירעון

הסדר חוב רגולטורי

אשראי והסדר הנושים

משפט משווה

משפט בינ"ל

ארה"ב

סיכום

מקורות

עבודה זו עוסקת באופן כללי בהסדרי חוב ובאופן ספיציפי במנגנון הפעילות של הסדר חוב במסגרת החוק החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי , התשע"ח – 2018) ובעבר. ייבדק האם החוק מ- 2018 משקף צורה של הסדר חוב בעצמו. יערך משפט משווה לארה"ב.

חדלות פירעון הינו אירוע כלכלי שמעורבים בו מספר משתתפים שדורש תשובות לשאלות כלכליות וערכיות. דיני חדלות פירעון נועדו כדי לקבוע הסדרים שיאזנו בין האינטרסים הגורמים המעורבים, כולל הנושים, החייבים והאינטרס הציבורי הכללי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 מייצר תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. עד הרפורמה בדיני חדלות פירעון וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 החוק היה מבוסס על פקודות מנדטוריות ארכאיות (פקודת פשיטת הרגל). פקודות דומות באנגליה בוטלו כבר.

הסדר חוב הוא אירוע משפטי המשנה את תנאי החוב של חייב כלפי נושיו כאשר השינוי הוא לטובת החייב. הסדר חוב מאפשר לתאגיד, ליחיד או לישות מדינית, המצויים במצוקה פיננסית, לדון מחדש בתנאי חובותיהם, במטרה לשפר את מצב הנזילות שלהם, או לחזור מחדש למצב של נזילות, כך שיוכלו להמשיך בפעילותם הרגילה. הסדר חוב נבדל מהליך חדלות פרעון בכך שהוא יותר הסכמי – במקום הכפייה על כלל מחזיקי החוב, המאפיינת את הליכי חדלות הפרעון, קיימת הסכמה חוזית בין הנושים לחייב על הפחתת שיעור החוב. במקרים כאלו, הסדר החוב מתנהל מחוץ לבית המשפט (workout או out-of-court restructuring). עם זאת, גם הסדרי חוב יכולים להיכנס תחת דיני חדלות הפרעון. זאת, בכל מקרה בו קיימת כפייה מסוימת על נושים שהתנגדו להסדר (לשם כך נדרשת הסכמה של רוב מיוחד מבין הנושים וכן אישור של בית משפט).

היה דיון ספיציפי בהסדר החוב מרחיק הלכת כלפי המושבים החקלאיים תוך ניתוח מקרה פרשת מזרחי[1] (חוק גל) ומשפט משווה לארה"ב.

לפני כעשור היקף "תספורת" החוב במשק, כלומר מחיקת החובות, הגיע לסכום אסטרונומי של 21 מיליארד שקל − כך עולה ממחקר שנערך עלי ידי מבקר המדינה בתחום האשראי.

רוב הסדרי החוב היו בהיקפים של יותר ממאה מיליון שקל, כלומר לא מדובר על לווים שהתקשו להחזיר את המשכנתא על הבית למשל, אלא על בעלי הון שהתקשו או פשוט סירבו להחזיר את הלוואות הענק לבנקים או לגופים המוסדיים, המנהלים בין השאר את קרנות הפנסיה שלנו.

עוד עולה מהמחקר כי 72% מהאשראי הבנקאי באותן שנים, ניתן ל־2% מהלווים. משמעות נתונים אלה היא שהגופים הפיננסיים, המחזיקים בכספי הציבור, אם בצורה של משכורות וחסכונות (בנקים) או בצורה של קרנות פנסיה וגמל (המוסדיים), מלווים ביד רחבה לקבוצה מצומצמת של בעלי הון, אך אם הם מתקשים להחזיר את הלוואותיהם הם זוכים להסדרי חוב שרוב הציבור יכול רק לחלום עליהם.

הפתרון שחלק מהפרשנים הכלכליים מציעים לתופעת ה"תספורות" הוא הטלת עוד רגולציה מטעם המדינה על הגופים הפיננסיים. אלא שכל עוד המשאבים הכלכליים העיקריים, כולל המוסדות הפיננסיים עצמם, נמצאים בידי בעלי ההון, הם ישתמשו בהם בשביל לעקוף רגולציה, ולהפעיל לחץ על קובעי המדיניות להיכנע לתכתיביהם. אל מול שוד כספי הציבור המתמשך אנחנו צריכים לדרוש להעביר את הגופים הפיננסיים הגדולים, כמו הבנקים וקרנות הפנסיה, לידיים ציבוריות תחת פיקוח דמוקרטי, ולהשתמש בהם למתן אשראי בתנאים נוחים לציבור הרחב, ולהשקעת הרווחים מהם בתשתיות ציבוריות כגון בניית דיור ציבורי ויצירת מקומות עבודה.

חוק חדלות הפירעון נועד לתקן את המצב המתואר לעיל ולספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה.

יחד עם הסדרת הדין המהותי, החוק מגיש שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגביה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים ויעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.

מטרות דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים אינן זהות, הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו. ההבדלים בין חייב יחיד לתאגיד משפיעים על מבנה ההליכים ועל האיזונים שיש לעשות במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב.

מסקנה : אכן החוק מ- 2018 משקף צורה של הסדר חוב בעצמו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-35 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עודד מאור, עו"ד אסף דגני הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019)

דוד האן דיני חדלות פירעון (מהדורה שנייה, לשכת עורכי הדין) ( 2018)

גבריאל הלוי דיני אכיפת חיובים: הוצאה לפועל וגביית קנסות, אגרות והוצאות, הוצאת בורסי (2017)

McPherson, James M.. Battle Cry of Freedom: The Civil War Era. Oxford University Press. pp. 193–195
Normano, Les Insaisissabilites – Les Mesures Conservatoires, Actualites en Droit 367).