‏290.00 ₪

המהפכה התקשורתית של המאה ה-21 הוא ללא ספק מדיום האינטרנט, אמצעי תקשורת חדש אשר השתלב בתוך כ-2 עשורים בתחום המוביל בצריכה ובידור של ההמונים. הוא מגשר על בעיית זמן ומרחק, מאפשר תקשורת עם כל אחד, בכל מקום, בכל עת. הוא אמצעי ללא גבולות גיאוגרפיים, גיאופוליטיים או תרבותיים. מעצם היותו כזה, הוא בעל השפעה על צריכת התרבות ופעילות הפנאי.

עבודה זו תבדוק את השפעת האינטרנט על זוגיות ויחסים, האם הוא משמש לבידור או מקור מידע  או לצורך התמסדות, ומהם מאפייני הגולשות. כמו כן תיבדק בעבודה ההשפעה שיש למדיום זה על המאפיינים החברתיים של קבוצת הנשים הלסביות שנמצאות בזוגיות (נישואין) עם גבר, ההשפעה על התקשורת עם הסביבה, ובפרט עם המשפחה.

שאלת המחקר אם כן היא, מהן התפיסות המיניות של נשים לסביות בעלות משפחה קונפורמיסטית-סטרייטית וכיצד נתפסת בעיניהן הסתרת העדפותיהן?

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

כאשר ההשערה המרכזית היא כי לסביות שמסתירות את נטייתן ונמצאות בזוגיות עם גבר, מעדיפות את הסידור הנ"ל בגלל מצב חברתי וכלכלי כך נוצר מצב בו אותן נשים לא יכולות לצאת לחברה כלסביות מוגדרות, בשביל לשמור על המבנה המשפחתי שכנראה גם משפיע על מצבה הכלכלי.

אחת המסקנות מהמחקר בעבודה זו היא שדרך האינטרנט הרבה יותר קל לנשים לסביות ליצור קשרים הקשורים לקהילה, יש לציין כי מבחינה חברתית, האינטרנט מאפשר תקשורת בלתי פוסקת ואף יכול להוות גורם מחזק ומשמר מערכות יחסים קיימות וחדשות הנוצרות ברשת. לפי הממצאים בעבודה זו נשים לסביות בארון משתמשות במדיום האינטרנט בעיקר לשם  

פרק ראשון

סקירת הספרות

רשת האינטרנט

האינטרנט הוא למעשה רשת בינלאומית של העברת מידע באמצעות מחשבים (טל, 1998). בעידן האינטרנט זורמות כמויות עצומות של מידע ברשת של תקשורת מחשבים מכל מקום אל כל מקום בעולם. קצב זרימת המידע, כמויות המידע וכמות המחשבים המחוברים לרשת גדלים בקצב מסחרר והופכים את העולם שלנו ל"כפר גלובלי" שבו המידע נגיש יותר מאי-פעם. האינטרנט מהווה מקור לסיפוק צרכים שונים של האדם ובכך הפך לאמצעי התקשורת הדומיננטי של ימינו.

חדירת טכנולוגיה חדשה והשפעתה על הרגלי הצריכה

מאירוביץ ומגוויר (1993) במאמרם, גורסים כי מערכת התקשורת במתכונתה כמעצבת הרגלי זהות ופנאי, ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בשחיקת הזהויות, המסורות והרעיונות המרכזיים במקום בו התקשורת מתמזגת למערכת תקשורת אחת. לטענתם, עידן האינטרנט יתאפיין בהתנהלות זהה. בנוגע לכימות מידת התרומה של אמצעי התקשורת לסיפוק הצרכים השונים, עלתה סברה (כץ ואחרים, 1999) כי המדידה נעשית על-ידי בחינת רמת סיפוק הצרכים שלו, וכיצד הוא מחזק את הקשר בין החברים, המשפחה וסביבתו הקרובה של הצרכן.

מחקר אודות השלכות עידן הטכנולוגיה על התנהגות האדם (פוסטמן, 1997), שכן  יש לציין כי מחקרו נעשה בעידן הטרום אינטרנטי, ללא צ'טים, הודעות טקסט ורשתות חברתיות, אך אין ספק שהעידן הנוכחי אף יחמיר את התופעה וימשיך לגזול זמן פנוי, זמן שיכל לשמש לפעילות איכותית. לפי פוסטמן, תוכנו ומשמעותו של השיח ציבורי קיבל תפנית משמעותית בעקבות עידן הטלוויזיה (אשר דחק קליל את עידן הטופוגרפיה), והוא מונה שורה לא מבוטלת של השפעות חינוכיות ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. .....

שנובעות מהאמור. דבריו כוונו בעיקר לכיוון התקשורת הויזואלית, ובין השאר:

החלשות החשיבה, צמצום טווח הקשב, פגיעה ביכולת לשונית, פגיעה בתחושה ההיסטורית ובתחושת הרציפות והשייכות, צמידות להווה, פגיעה בכישורים מדעיים אשר עיקרם ביכולת המעבר מהמוחשי למופשט, העלאת סף הגירוי, פגיעה בסמכות, הרס הפרטיות, חדירה לצנעת הפרט, הפקעת סודות אינטימיים, אבדן הילדות, תבוסת הקריאה, הרדמת כושר החשיבה, כניסה לעולמות בדויים ללא כל הדרכה ועוד. לדעת פוסטמן, יש למצוא פיתרון קיצוני בכדי לא להגיע למצב שאיתו החברה לא תוכל להתמודד.

האינטרנט כאמצעי תקשורת

האינטרנט מהווה כלי תקשורת המוני אשר הפך למוצר ביתי בהיקפים הולכים וגדולים. לאינטרנט נוצרה שפה בקרב חוג המשתמשים/גולשים, יש בו אתרים שונים ומגוונים, פונה לקהל רחב, יוצר חברויות חדשות עם כל העולם, יוצר דפוסי התנהגות חדשים, נותן ידע ובטחון למשתמש, מאפשר "לברוח" לעולם תקשורתי נוסף.

ניתן לומר כי האינטרנט מספק את הצרכים הנ"ל בכך שהוא מאפשר קבלה והעברה של ידע ומסר מכל מקום, יוצר חוויות מיוחדות לקהל "המשתמשים", בונה ומחזק קשרים חברתיים, מקנה סטטוס ושיוך מסוים לקהילה מוגדרת בעלת הרגלים ודפוסי התנהגות, מחזק קשרים חברתיים במשפחה ויוצר חדשים עם כל העולם, וכמו כן מאפשר לך להתרווח בחדרך עם המחשב ולגלוש לאתרים, יוצר ריפוי עבורך, מקנה לך אפשרויות של "בריחה" מהשגרה, הסחת דעתך. המשתמש מגיע לסיפוק עצמי גבוה בכך שהתחבר עם העולם והוריד קבצים משמעותיים לו, האינטרנט אף גורם ריגוש למשתמש במהלך גלישתו באתרים השונים ואף בתמונות השונות שניתן לצפות בהם דרכו.

לסביות תרבות וחברה

הסרט "תלמה ולואיז",[1] שיצא לאקרנים בארצות-הברית בראשית שנות התשעים, מהווה דוגמה עכשווית ומעניינת להדרתן של נשים לא הטרוסקסואליות מהשיח המיינסטרימי. לואיז ותלמה, מלצרית ועקרת- בית, יוצאות יחד למה שאמור להיות חופשת סוף-שבוע רגועה של דיג. הן מותירות מאחור בעל וחבר, אולם המפגשים שהן חוות עם גברים הנקרים להן בדרכן מולידים משבר אחר משבר, שבעקבותיהם מבצעות השתיים סדרה של מעשים פליליים. גבר שתלמה רוקדת עימו בבר מנסה לאונסה. לואיז מצליחה למנוע ממנו את ביצוע זממו באמצעות איומי אקדח, ויורה בו כאשר הוא קורא לה כלבה, מפטיר כלפיה הערות מגונות, ומביע בקול את צערו על שלא הצליח לבצע את זממו בחברתה.[2] הן מחליטות להימלט למקסיקו מאימת החוק. לואיז מניחה כי אין סיכוי שמערכת המשפט תטה אוזן קשבת לגרסתה ותהיה מסוגלת לשפוט את מעשיה באופן הוגן על רקע ההקשר שבו נעשו. בעברה היא כבר חוותה חוויה דומה כאשר נאנסה בטקסס, ורשויות אכיפת החוק העדיפו את גרסתו של הגבר האנס על גרסתה. אי-אמון בסיסי כלפי מערכת המשפט עומד איפוא ביסוד הבריחה דרומה, ומשפיע גם על אופן התנהלותן בהמשך. הן נותרות חסרות פרוטה לאחר שטרמפיסט שהן אוספות בדרך גונב את כל כספן. תלמה שודדת חנות מכולת באיומי אקדח על-מנת להשיג את המזומנים הדרושים להן להמשך המסע. לבסוף, כאשר הן נעצרות על-ידי המשטרה על שפתו של הקניון הגדול מבלי יכולת להמשיך לברוח, הן בוחרות לשים קץ לחייהן, ומתאבדות בהפילן את מכוניתן מגובה רב, תוך כדי נסיעה, אל מעבר לשפתו של הקניון. בסופה של המאה העשרים, ממש כמו בראשיתה, ממשיך איפוא המסר של אי-אמון ביכולתה של מערכת המשפט לעשות צדק עם נשים שהפרו את החוק להעסיק יצירות העוסקות בנשים אלימות, ודומה כי השנים הרבות שחלפו בין "חבר- מושבעים משלה" לבין "תלמה ולואיז" רק חידדו והעצימו את הביקורת.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

עד כמה הביקורת הספרותית והקולנועית הזאת מחוברת למציאות חייהן של נשים עברייניות? האם התייחסותה של מערכת המשפט כלפי נשים שביצעו מעשים פליליים של אלימות אכן נגועה בהטיה גברית המונעת את ה"קול" הנשי מלהישמע, ועד כמה הטענה שחשיפתו של ה"קול" הנשי בהקשרים אלה הכרחית על-מנת להבטיח משפט הוגן לנשים אלימות העומדות לדין פלילי הינה מבוססת?

....... ....... ............... .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

מעמדם של זוגות חד-מיניים

הקהילה החד-מינית ככלל, והזוגות החד- מיניים בפרט, לא נהנים בשיטת משפטנו ממעמד של "מוסד" משפטי מוכר כלשהו. לאורך שנים רבות התעלמה שיטת המשפט מקיומם של זוגות אלה ואף ראתה בהם סוג של סוטים או חולים[3]. דוגמא מובהקת לכך היווה האיסור על מעשי-מין "שלא כדרך הטבע"[4] אשר עוגן בסעיף 351(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977[5]. תחילתו של השינוי ביחס המשפט אל קהילת החד- מיניים היתה בביטולו של האיסור הפלילי בתיקון לחוק העונשין, משנת 1988[6]אמנם, יותר מעשור שנים טרם בוטל, מקובל היה שאין לאכוף איסור זה, לאור הנחיות מנהליות שהוצאו למשטרה בענין[7], אך אמינותו של מיתוס אי-אכיפה זה הוטלה בספק[8] וממילא, רק ביטולו הפורמלי עלי ספר החוקים נתפס כשינוי של ממש במעמדה המשפטי של הקהילה וביחס החברה אליה[9]בהמשך, סימני הדרך הבולטים לשיפור קונסיסטנטי במעמד הקהיליה נמצאו כמעט כולם בתחום החקיקה : בשנת 1992 תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-[10]1988 (להלן: "חוק שוויון ההזדמנויות") והיה לחוק הראשון המתייחס לנטיה מינית, כשהוא אוסר הפליה של עובד על רקעה[11]. החוק היה הראשון "לקרוא לילד בשמו" ("נטיה מינית") ובכך העניק הגנה מלאה מפני הפליית עובר בגינה. לאור זאת, נחשב חוק זה לסמן ראשי בשינוי גישת המשפט הישראלי לקהילת החד - מיניים, אם כי נראה שהוגבל לתחום העבודה בלבד[12]. שני שינויים נוספים בחקיקה שהיטיבו עם קהילת החד- מיניים נעשו רק בסוף שנות ה-90: בשנת 1997 תוקן חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, כך שאסר גם על פרסום העלול לבזות ארם בשל נטייתו המינית [13] ובשנת 1998 חוקק החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, האוסר על הטרדה של אדם, בין היתר, על רקע נטייתו המינית[14]. בעשור של תיקוני חקיקה אלה, היה אף פועלו של בית-המשפט העליון בקידום מעמדם של זוגות חד-מיניים מזערי, לפחות כמותית. עיסוקו היחידי כמעט של בית-המשפט בנושא היה בבג"צ 721/94 אל-על נ' דנילוביץ[15], בו ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

בפרט[16]למרות תגובות נסערות אלו, נראה כי מצהלות השמחה מחד, וזעקות השבר מאידך, היו מוקדמות שתיהן. ניתוח פסק-הדין בהמשך דברינו ילמדנו כי השופטים בפרשה זו לא השתמשו דיים בכלים שהעמיד להם חוק-היסוד לביסוס והטבת מעמדם של זוגות חד-מיניים ואף דחו השימוש בו מפורשות ופסק-הדין לא הוביל, בסופו של יום, למהפכה שהיתה מצופה ממנו, ויתרה מכך, יש שאף הרע יותר לעשות לזוגות חד-מיניים, מאשר הועיל. בימים אלה דווקא ניכרת התעוררות בתחום ההכרה בזוגיות חד-מינית אשר באה לידי ביטוי בשני פסקי-דין שיצאו מלפני בית-המשפט העליון. בפסק-הדין הראשון, בענין ברנר-קדיש, ביקש זוג לסביות כי יוכר בארץ צו האימוץ שניתן במדינת קליפורניה לאחת מהן, על ילדה של חברתה. למרות שבפועל נתקבלה, בקשתן של העותרות לרשום את שתיהן כ"הורי" הילד בתעודת הזהות שלו, לא עשה לשם כך בית-המשפט שימוש בניתוח חוקתי כלשהו[17]בית-המשפט בחר לפתור הסוגיה שלפניו בצורה יבשה, בהצגתה כסוגיית "רישום" פשוטה ומוכרת. למרות שבכך נמנע מלהעניק כלי משפטי עתידי חשוב לזוגות אלה, ניתן בהחלט לראות את עמדת בית-המשפט כמכירה במעמדם ההורי והמשפחתי של זוגות חד-מיניים[18]בפסק-הדין השני, הורה על ביטול פסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול שקבע כי אין להתיר לאם לסבית להפגיש את ילדיה עם בת-זוגה. גם כאן, ביסס בית-המשפט את קביעתו בעיקר על טענות מוכרות ופרוצדורליות בדבר סמכותו של בית-הדין על-פי חוק, אולם נראה כי

הסמיך טענות אלו להכרה בזכויות הפרט של נשים אלו[19].

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... ...............

האינטרנט בשימוש נשים לסביות

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... ............................ .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

ברצוני להסביר למה נשים עם נטיות מיניות לנשים, במיוחד כאלו שגדלו בתוך חברה ישראלית שלא קיבלה "סטיות" כאלו.

למרות שהחברה היום התפחתה בהרבה מהמצב בו היא הייתה לפני 20 שנים למשל, עדיין ללסביות יותר קשה למצוא בת זוג, אם מבחינה מספרית (יש פחות נשים לסביות מאשר נשים שמעוניינות בגברים, ואותו היחס מהצד השני.) ואם מבחינה מנטלית- חברתית.  

מונח "המשפחה" מהווה במובנו הרחב את כל סוגי הקשרים השונים הנחשבים לבעלי משמעות בהקשרים חברתיים, דוגמת קשרי דם וקשרי נישואין. כלומר, צורות שונות של משפחה גרעינית ומשפחה מורחבת, וכן רשתות ומבני שארית לסוגיהם[20]. הקבוצה או המשפחה זקוקות לגבולות סביבן לשם הגדרתן, שכן גבולות המפרידים בין אלה הנמנים עם הקהילה או המשפחה לבין אלה שאינם נמנים עימהן, נותנים למושגים אלה משמעות, ובהעדרם שומטים את הקרקע תחתם[21].

כמו כן, גבולות דרושים גם לשם יצירת תנאים שיאפשרו את צמיחתן של מערכות יחסים קרובות ואינטימיות בין חברי הקהילה או בני המשפחה, והשמירה עליהן. זכויות המציבות גבולות ושומרות על עולמה של קבוצה או קהילה. מטרתן היא אינה להפריד ולשמור על מרחק ראוי בין אדם לאדם, אלא לעודד ולתמוך ביצירתן של קרבה ואינטימיות בין חברי הקהילה. גבולות אלה אמורים לסייע ביצירתו של "מרחב מוגן", אמון ומערכות יחסים קרובות. הסיבה לכך היא שבני אדם יתקשו לבטוח זה בזה אם תתאפשר חדירה ללא רשות לעולם המשותף והאינטימי שהם בונים לעצמם[22].

המשפחה מהווה מקור לתמיכה נפשית ולביטחון חבריה, על אף הקשיים השונים ברווחת חייהם. ההגדרות השונות למושג "משפחה" מדגישות שלושה היבטים: המשפחה כבית אב, המשפחה כיסוד והמשפחה כמקור. להיבטים הללו יסוד משותף והוא מקור ההשתייכות וזיהוי מסגרת בעלת יסוד של המשכיות [23]. בנוסף, המשפחה אינה תוצר של דחף ביולוגי, אלא של רצון, בחירה ותודעה. ביסודה, המשפחה היא תא חברתי, בריא, דינמי המפתח כוח הסתגלות, כושר תפקוד וכושר התמדה. לכל משפחה קיימות מטרות משותפות הקשורות ונובעות מן המטרות האוניברסאליות של המשפחה. סוציאליזציה של הילדים ועיצוב אישיות המבוגרים, הן בעצם המשימות אותן צריכה המשפחה לבצע כראוי, על מנת להגשים מטרותיה[24].

במקרה של נישואין הטרוסקסואלים, המונחים לייצוג בני הזוג ברורים, פשוטים ויעילים: "בעל", "אשה". כשבני זוג מאותו מין נתקלים בחיי היום יום ברצון שלהם לשכור דירה ביחד, לפתוח חשבון משותף, להתארח אצל קרובי משפחה, הם נאלצים להגדיר את מערכת היחסים שלהם עם בני זוגם.

אמנם ישנו צורך להרחיב את הגדרת מוסד הנישואים ולהכליל בו בני זוג מאותו המין וזאת על מנת להגיע לשוויון מלא בזכויותיהם וחובותיהם ביחס לזוגות הטרוסקסואלים. תוך שימת דגש לחשיבותה של מערכת המשפט בחקיקה והגנה על המיעוט. כפי שאנו מכירים הרשות המחוקקת כוללת בתוכה חלק לא מבול שמתנגד לכל סוגיית החד מיניים, שלא נאמר אף מתעב.

ישנם ארבעה מודלים שונים בעולם להכרה משפטית בזוגות חד מינית כ"משפחה"[25]. המודל הראשון הינו נישואים חד מיניים. זהו המודל הרחב ביותר להכרה משפטית בבני זוג מאותו המין כ"משפחה".  המדינה היחידה בעולם בה מוכרים כיום נישואין בין בני זוג מאותו מין הינה הולנד. בשנת 2000 הפרלמנט ההולנדי אישר את הצעת החוק לפתיחת מוסד הנישואים. חוק זה מרחיב את ההגדרה של נישואים וקובע כי נישואים יכולים להערך בין בני זוג ממין שונה או מאותו מין. ההבדל היחיד בין נישואים בין בני זוג מאותו מין ונישואים בין בני זוג ממין שונה בהולנד הינו בכך שנישואים בין בני זוג מאותו מין אינם מוכרים מחוץ לגבולותיה של הולנד. ראוי לציין כי במדינת הוואי בשנת 93' בית המשפט העליון קבע כי אי הכללת זוגות חד מיניים במסגרת החוקים הנוגעים לנישואים במדינה מהווה אפליה אסורה על בסיס מין וזאת בניגוד לחוקה של הוואי. במקרה זה הוצע תיקון לחוקה ולאור זאת בית המשפט פסק כי ההחלטה בעניין איננה עוד בידיו. זמן מה לאחר מכן דן בית המשפט העליון של מדינת וורמונט אף הוא בסוגיה זו וקבע שאף על פי שאין חובה להעניק לזוגות חד מיניים את הזכות להתחתן, על המחוקק להקנות לזוגות חד מיניים את ההטבות הנובעות מכך. בתגובה לפסיקות אלה, חוקק הקונגרס את חוק The Defense Of Marriage Act,   וזאת על מנת למנוע הכרה בנישואים חד מיניים דרך הפסיקה[26]. 

מודל שני הינו המודל של שותפות רשומה, הקיים במדינות אירופאיות בעיקר כדוגמת דנמרק ונורווגיה. למרות שחוקים בעניין שותפות רשומה אכן מפנים לחקיקה הקיימת בענייני נישואים ומחילים אותה על השותפות הרשומה,זאת נעשה בכפוף למספר חריגים. ראשית, חוקים אלה מטילים דרישות אזרחות ותושבות חמורות יותר מאלו הקיימות לשם נישואין באותן מדינות. שנית, זוגות חד מיניים אינם נהנים מזכויות הורות שונות המוענקות באופן אוטומטי לזוגות נשואים.

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

מודל שלישי להכרה משפטית ביחסיהם של בני זוג מאותו המין הינו המודל של שותפות משפחתית. זהו המודל העיקרי בארה"ב. מודל זה אינו מבוסס על מודל הנישואים, בניגוד לשותפות רשומה, מכיוון שמוקנות מכוחו מספר מצומצם של זכויות ספציפיות מבין המגוון הרחב של זכויות המוקנות מכח מוסד הנישואים. כמו כן, לא מדובר בהכרה פדרלית, ולכן יש לבדוק אילו מדינות, רשויות מקומיות ומעבידים מעניקים סטטוס זה, היות והסטטוס משתנה ממקום למקום.  ראוי לציין, כי בניגוד למרבית ההסדרים האירופיים שאינם מעניקים לזוגות חד מיניים זכויות כלשהן בתחום ההורות, מדינות רבות בארה"ב מעניקות זכויות הוריות מקיפות לזוגות חד מיניים באמצעות מודל זה. 

המודל האחרון הינו מודל המגורים המשותפים ללא נישואים, הדומה באופיו למוסד הידועים בציבור בישראל. באמצעות מודל זה ישנו ניסיון להשוות את מעמדם המשפטי של זוגות חד מיניים עם מעמדם של זוגות ידועים בציבור בני מין שונה. היקף ההכרה הניתנת תלוי במידת ההסדרה המשפטית של מגורים ללא נישואין במדינה, והוא ישים רק במדינות שבהן יש הכרה בזכויותיהם של ידועים בציבור.

בגלל הקושי החוקי והחברתי של זוג לסבי להתקיים כמשפחה לכל דבר, נשים לסביות רבות בוחרות באינטרנט  כדרך להכיר נשים אחרות.

ישנם אתרי היכרויות רבים שקיימים היום בשוק, מרביתם פועלים בחינם. אתרים אלה נותנים למחפש הסטנדרטי אפשרות לעיין בכרטיסיהם של פנויים ופנויות אחרים. אתרים אלה מספקים בנוסף גם כלים מתקדמים יותר טכנולוגית כגול: צ'אט טלפוני, ועידת וידאו, התכתבויות מיידיות, היכרות עם מנויים מחו"ל ועוד.

ישנם אתרים המיועדים לפלח קהל צר וספציפי למשל קהילות לסביות,  או בשביל פעולה ספציפית כמו חילופי זוגות. ב- XLOVE למשל יש הרבה קהל הומו לסבי. ישנם גם אתרים שפונים לקהל הרחב, אך האופציות החיפוש שלהן (למשל בקופידון) ניתן לבחור "אישה מחפשת אישה". בצורה כזאת הרבה יותר קל למצוא קשר כזה, לעומת למשל בעבודה ובחיי יום יום, שבהם בעיקר אם אתה מחפש חבר לחיים בקבוצה יחסית מצומצמת בקרב קהל רחב ובלי אפשרות לדעת מראש מי נמצא בה מתוכו זה אוטומטית לוקח יותר זמן, ופה מדובר רק על מציאת בן אדם עם אותן ציפיות בלי לכלול בכלל את עניין ההתחברות בין אחת לשניה. 

השפעת האינטרנט על יצירת קשרים אינטימיים

לפני עידן האינטרנט ביישנים רבים היו בבעיה, המוטיב האנונימי נעלם עם המודרניזציה והמוטיב האישי תפס את מקומו .תעוזה, ביטחון עצמי, יכולת התבטאות וכישורי קומוניקציה תפסו את מקומם של היוקרה המשפחתית והסטאטוס המעמדי.

השימוש במדיום האינטרנט בכדי לפתח מערכות יחסים הוא כאמור תחום חדש באינטראקציות חברתיות. מומחים אחדים טוענים שהמדיום הזה מספק הזדמנות ליחידים להתרועע אחד עם השני ולחסל מגבלות שהם חווים בפגישות של פנים אל פנים, כגון, מראה חיצוני לא אסטטי

(על-פי מאפייני החברה), חוסר ביטחון עצמי, יכולת וורבלית מוגבלת וכו'.

 כשגולש אחד רוצה ליצור קשר עם גולש אחר הוא שולח לו הודעה. האחר מצידו יכול לבחור האם לענות להודעות של הראשון. הדבר נותן תחושה חזקה מאוד של כוח ושליטה שחלק מהמשתמשים במדיום תיארו כמשחררת.המשתתפים זוכים להכיר אנשים שהם לא מכירים היטב ולא היו זוכים להכיר אלא דרך הרשת, באווירה שהיא מאוד נוחה ולא מלחיצה לשני הצדדים, בקצב שלהם ונותנת את האופציה לחשוב טוב על מה רוצים להגיד, לסנן, לכתוב ואז להתחרט ולמחוק וכו'.

האינטרנט למעשה מעניק את מירב האופציות ליחיד לבטא את עצמו !

פרטים מופנמים או ביישנים במיוחד, המתקשים בתקשורת בין אישית מילולית, יכולים להיעזר באינטרנט על מנת ליזום וליצור פגישות יותר "קלות" עם בני המין השני.

כיום יותר ויותר אנשים רואים עתה את השידוך המקוון כשירות נורמאלי,שאף עולה באיכותו על דרכים אחרות להפגשת שני אנשים וליצירת "קליק" בניהם.יש המגדירים זאת "כסימולציה של חווית הבר האפלולי "אבל מבלי שמחזר הפוטנציאלי יצטרך לעבור את קטע הדחייה שבפגישת פנים מול פנים.

כעת בשל כניסת כל כך דרמטית של האינטרנט לחיינו יש הסבורים כי המוטיב האישי אכן הולך ומנוטרל והמוטיב האנונימי תופס את מקומו יותר ויותר.

אנו נמצאים בעידן של קפיטליזם הולך ומתעצם, כזה אשר מעלה על נס את המוטיבים התחרותיים ומתעלם ממוטיבים שיתופיים. התחרות הזו גולשת לכל תחומי החיים ויוצרת מתח להצליח בכל תחום, כולל זה הרומנטי.אנשים רוצים לזכות בהכרה עבור הצלחה בתחום הרומנטי,אך מצד שני לא נוח להם עם תווית. "המחפש ", שכן פנוי שלא מצליח למצוא בן זוג הוא כישלון.

הרצון בהצלחה במישור הרומנטי מבלי לחשוף את עצמו גורם לאדם לחשוב פעמיים לפני שהוא מנסה את יכולות החיזור שלו בזירה שהיא פומבית כמו פאב, מועדון ואפילו לימודים ועבודה. אם כן האופציות האנונימיות שהאינטרנט מעניק כמו :( שימוש בכינוי במקום בשם המלא, חשיפת הפרופיל רק לעיני מנויים באתר ההיכרות – ולא בפני גולשים מזדמנים וכך למעשה מקבצת אנשים בעלי סטאטוס זהה –פנוי ומטרה זהה –היכרות וכו') הם פתרון עבור אלה שאינם מעוניינים לקחת חלק במה שרבים מכנים "שוק הבשר" של זירת המועדונים, פאבים וכו .

....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ .........

פרק שני

מטרת המחקר:

לבדוק את ההבדלים בשימושי האינטרנט של נשים בארון אל מול כאלו שלא בתפקוד חברתי ברשת, החיים בתוך ה"ארון", פורומים לתמיכה.

שאלות המחקר:

• מהן התפיסות המיניות של נשים לסביות בעלות משפחה קונפורמיסטית-סטרייטית וכיצד נתפסת בעיניהן הסתרת העדפותיהן?
• מהם הקשיים? מטרות? סיבות, התמודדות בעבודה, תגובת החברה, מחויבות משפחתית במהלך היציאה מהארון

השערות המחקר:

• שימוש באינטרנט בקרב נשים ב"ארון" מביא לליותר ויותר נשים שנמצאות בקשרים כפולים, בן זוג מצד אחד וחברה ל"חיים" בסתר ובמקביל.
• התכנים שקיימים באינטרנט יכולים להוות גורם לכך שנשים שבגלל מסורת לא יצאו בגלוי מהארון, יכולות לצאת מ