עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית ארגוני פשע תאגידיים, חוק המאבק בארגוני פשיעה, מלחמה בארגוני פשע הפועלים באמצעות תאגידים, משפחות פשע מאוגדות בחברות בע"מ (עבודה אקדמית מס. 7044)
390.00 ₪
49 עמ'
שאלת המחקר
אם חוק המאבק בארגוני פשיעה נותן מענה משפטי פלילי מספק במלחמה בארגוני פשע הפועלים באמצעות תאגידים?
תוכן עניינים
מבוא
שיטת המחקר: שיטה משפטית של ניתוח חקיקה ופסיקה בישראל וכן משפט משווה.
שאלת המחקר
האם חוק המאבק בארגוני פשיעה נותן מענה משפטי פלילי מספק במלחמה בארגוני פשע הפועלים באמצעות תאגידים?
השערת המחקר
פתח דבר על ארגוני פשיעה
דו"ח היועץ המשפטי לממשלה בקשר לכתבות על הפשע המאורגן - ראשית הויכוח סביב השאלה האם קיים פשע מאורגן בישראל:
ועדת בוכנר:
ועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל:
סקירת החוקים הקיימים
חוק העונשין
תיאוריית האורגנים– האחריות הישירה
הוצאת שיק ללא כיסוי [תיקון: תש"ם]
מבצע [תיקון: תשנ"ד]
מיהו אורגן?
היקף אחריותו הפלילית של תאגיד [תיקון: תשנ"ד]
דוקטרינת הידיעה הקולקטיבית
דוקטרינת הזהות העצמית
זהותו העצמית של התאגיד נמשלה בספרות המשפטית ל'תא חי' שהוא בעל זהות נפרדת מהמולקולות המרכיבות אותו
המודל הראוי למלחמה בארגוני הפשיעה
יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה במשפט הישראלי
משפט משווה
ארה"ב:
חילוט:
USA Patriot Act 2001
סיכום
ביבליוגרפיה
חקיקה
עבודה סמינריונית זו עוסקת במאבק בארגוני פשע הפועלים באמצעות תאגידים. התאגידים השתלטו על כל ענפי הסחר והתעשייה, עד שאי אפשר לתאר עשייה כלכלית, שאין הם מעורבים בה.
עבודה זו תתמקד בפן המשפטי-פלילי ולא תסטה למדע הקרימינולוגיה.
מקור חשוב לעבודה: פרופ' גבריאל הלוי, "השותפות לדבר-עבירה", הקריה האקדמית אונו, 2008, עמ' 295-302.
דיני השותפות חשובים מאוד להבנת יכולת ההפללה של ארגון פשע אשר ראשיו מנסים להתחמק אחריות על ידי טשטוש (גם תאגידי) של הקשר ביניהם לבין "החיילים" המבצעים הפשיעה המאורגנת בפועל
משבר הקורונה גרם לי להסתגרות ולהרהור בילדותי בשכונה. נתקלתי כבר בילדותי ובנעוריי בתופעה החמורה של משפחות פשע שהטילו חיתתם על הסביבה וזרעו הרס ופחד בסביבתם. מאז השתכללו משפחות אלו והפכו לארגונים המאוגדים בתאגידים של ממש. מציאות כלכלית - חברתית זו הכתיבה, כנראה את השינוי בגישת המשפט כלפי הטלת אחריות פלילית על תאגידים. ההנחה הייתה שהבטחת פיקוח יעיל ונוח על חיי המסחר באמצעות המשפט הפלילי, תהיה יעילה יותר ככל שנכפיף בצורה כללית וגורפת, את הגופים המשפטיים עצמם למסגרת הפלילית.
שיטת המחקר: שיטה משפטית של ניתוח חקיקה ופסיקה בישראל וכן משפט משווה.
מבלי להקל מהיקף חבותם האישית של גורמי הניהול האנושיים המעורבים בפועל בביצוע הפרות החוק.
מועצת אירופה המליצה לחברות הקהילה לאמץ גישה שונה לחלוטין מגישתן המסורתית ולאפשר הטלת אחריות פלילית על תאגידים.
כמו כן גם בתי המשפט בהולנד הקדימו את ההמלצה והחלו לפעול בדרך זו החל ממחצית שנות השבעים;
צרפת שינתה רק בראשית שנות התשעים את החוק בעקבות ההמלצה של מועצת אירופה, ומחקה את איסור הטלת אחריות פלילית על תאגידים.[1]
גם במשפט האנגלו - אמריקני שהכיר בהטלת אחריות פלילית על תאגידים חלה התפתחות וביסוס של האסכולה השלטת, בכך שחלה התפשטות לכיוון של עבירות שאינן כלכליות כלל.
באנגליה הועמדו לדין גופים משפטיים באשמת הריגה - והיו אף שהורשעו בדין. ראה פרשת טביעת המעבורת[2]. גם בארץ הוכרע המאבק בתחום, ולראשונה נחקק גם סעיף מפורש בדיני העונשין (23) בנושא אחריות פלילית של תאגידים.[3]
השופט ברק הביע דעתו בפס"ד מודיעים ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח נגד מדינת ישראל.כי "אין סיבה עקרונית שלא להטיל אחריות פלילית על תאגיד בגין ביצוע עבירת הריגה״.
בארצות הברית, נבחנה האפשרות לעשות צעד נוסף ולהאשים מנהלי תאגיד ברצח בעקבות התרחשות מוות עקב ליקויי בטיחות חמורים במקום העבודה. (אומנם המנהלים זוכו בהליך חוזר לאחר שהורשעו בדין בערכאה ראשונה).
התחום הפלילי נחשב למכשיר המיועד לטפל בסטייה אנושית שאופיינית לאורחות ההתנהגות של בני המין האנושי. ולכן לפני כחמישים שנה הוגדר נושא זה כגידול "עשב בר" בערוגת המשפט הפלילי nobody bred it, nobody cultivated it, nobody planted it, it just grew"".
גם בפסיקה נומקה התפתחות הגישה בטעמים פרגמאטיים מובהקים, וכי הדוקטרינה ״יונקת את חיותה מתפיסה של מדיניות משפטית״, הטלת האחריות מקדמת את הערכים שהחברה רוצה להגן עליהם״ פרשת מודיעים.
ככל שגברה תשומת הלב למרכזיות הבסיס העיוני של הנושא, כך גדל הפיתוח העצמאי הייחודי לסוגיה זו.
עיקר מטרת הרעיונות שליוו תהליך זה בתחילה הייתה להדגיש ולחפוף את קווי האופי הדומים בין הטלת האחריות על בני אדם לבין הטלתה על גופים משפטיים.
בעשורים האחרונים פותחו מודלים המדגישים את הרכיבים הייחודיים לאחריות התאגידים.
ציר הזמן עובר מחיקוי הטלת האחריות הפלילית על בני אדם בעת שאנו באים להטיל אחריות זו על התאגידים ויצירת ובחינת מודלים חדשים של צירוף וזהות עצמית שמותאמים מיסודם למבנה ולאורחות הפעולה של התאגידים.[4]
בעבודה זו נסקור את המודלים השונים תוך בחינה של היתרונות והביקורת בכל מודל, תוך כדי חיפוש מהו המודל הראוי למלחמה בארגוני הפשיעה והטרור.
אנו חיים בעולם שבו כחמש מאות מיליארד דולר 'מתגלגל' בארגוני הפשיעה למיניהם.
הבעיה המרכזית שניצבת בפניהם היא, איך להלבין ולהפוך את סכומי העתק שהם מרווחים בדרך הקלה של פשע מאורגן לכסף לבן וכשר[5].
הקמה של תאגידים חדשים וכן השתלטות סמויה וחדירה לתאגידים קיימים, הינם דרך מקובלת ולגיטימית אצל ארגוני הפשיעה.
על החברה לנקוט דרך המשפט הפלילי בכל האמצעים כדי לנסות למגר תופעה זו.
ישנם חוקים שנחקקו למטרה זו: כגון חוק ארגוני הפשיעה, חוק איסור מימון טרור. אך השאלה היא האם החוק ישיג את מטרתו?
בעבודה זו ננסה לענות על השאלה מהו המודל הראוי להטלת אחריות פלילית על תאגידים באם יוכח שהינם קשורים בדרך זו או אחרת לארגוני פשיעה. זאת מעבר לאחריות הפלילית האישית על נושאי המשרה עצמם.
השערת המחקר
החוק למאבק בארגוני פשיעה פרק ד' וכן פרק ה' יוצרים קושי הן ברמת ההוכחה הנדרשת והן ברמת הפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים כך שלפי פרק ה' החילוט מוגבל מאד וכל חילוט שיש בו פגיעה בצד שלישי, בתום לב, יסתום את הגולל על אמצעי זה, וברור שאין כל בעיה לארגוני הפשיעה הגדולים להזרים כסף רב או לקנות נכסים ולדאוג שכביכול אנשי קש תמימים יהיו צדדים שלישיים שירכשו "כביכול בתום לב" את הנכסים, ובכך נסתם הגולל על אמצעי זה במאבק עם ארגוני הפשיעה.
בנוסף פרק זה עדיין עוסק בנכסים יחסית זניחים של דירה, נכס, מכונית וכד' שזהו טיפה מן הים של הכסף הגדול שעושה דרכו מארגוני הפשיעה אל תוך המערכת העסקית הפיננסית הלגיטימית.
חוק המאבק בארגוני פשיעה כיום בעל שיניים רבות יותר לעומת המצב שהיה לפני חקיקת החוק, אולם המאבק בארגוני פשע הפועלים באמצעות תאגידים הוא בעייתי שכן הכלים האכיפתיים הפליליים תמיד נמצאים שלב אחד לאחור מרמת התיחכום של ארגוני הפשיעה. לכן למעשה המצב נהיה חמור יותר מבחינת יכולת הריסון הפלילי של ארגוני פשע לעומת המצב שהיה קודם לכן.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
ס' שהב משפט פלילי-ביטחוני, הוצאה אקדמית נבו, ירושלים (2019)
לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.
שחר אלדר כלי אדם – שימוש בבני אדם לביצוע עבירות והנהגת ארגוני פשיעה (יניב רון-אל ומיכאלה קלי עורכים, ת"א).
Wang, P. The Mafia: Organized Crime, Corruption, and Extra-Legal Protection. Oxford: Oxford University