‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייצוג הולם של נשים בדירקטוריון חברות ציבוריות וממשלתיות?

תוכן עניינים

מבוא

המצב הקודם

בג"ץ שדולת הנשים -ההכרה במדיניות ההעדפה המתקנת ביצוג הולם לש נשים בדירקטוריון

דירקטורים לסוגיהם

מהי חובת האמון

דירקטור בחינת חובת הזהירות על פי דיני החברות

האם יישום המלצות ועדת גושן בחוק גרמו לשיפור תפקוד הדירקטורים בחברה ציבורית ?

יישום המלצות ועדת גושן בחוק אכן גרמו לשיפור תפקוד הדירקטורים בחברה ציבורית.

משפט משווה – נשים בדירקטוריון ציבורי בעולם

שיעור הנשים בדירקטוריונים בעולם

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בייצוג הולם של נשים בדירקטוריון חברות ציבוריות וממשלתיות.

הצעת חוק מסוף שנת 2020[1] דורשת שלפחות 40% מהדירקטוריון בחברות הציבוריות הנסחרות בבורסה יורכב מנשים. מניסיון שנצבר בעולם זה יעשה רק טוב למניות של אותן החברות. במקביל התקבלה החלטה ממשלה לפיה 50% מהמשרות הבכירות בשירות המדינה יאוישו על ידי נשים.

נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות, נוטות לקחת פחות סיכונים מיותרים והחברות בהן הן מכהנות נהנות מהכנסות ורווחים גבוהים יותר ומביצועים טובים יותר של מניותיהן. מחקרים של בנקי ההשקעות גולדמן זאקס, קרדיט סוויס, מקינזי ואוניברסיטאות מובילות מראים כי ייצוג נשי בדירקטוריון, ובמיוחד שלוש נשים ומעלה, קשור לעליה של 300% במחיר המניה לאחר הנפקה, עליה של 40% יותר ברווחים, עלייה של 45% במחיר המניה על פני 5 שנים ועלייה ביעילות הדירקטוריון. אז למה רק 1 מתוך 5 דירקטורים בחברות הנסחרות בבורסה בארץ היא אישה?

החוק כיום מחייב מינוי אישה אחת בלבד לדירקטוריון (או בלשון החוק, אדם אחד בן המין השני), ללא חובת דיווח וללא אכיפה רגולטורית. הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר מציעה שינוי דרסטי: לפחות 40% מהדירקטוריון יורכב מנשים, החברות יחוייבו לדווח על ההרכב המגדרי של הדירקטוריון מדי שנה לרשות לניירות ערך ולרשות תהיה הסמכות לקנוס חברות שלא עומדות בתנאי החוק.

הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"א–2020 שהוגשה ע"י חה"כ אלי אבידר, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי קונין, חמד עמאר ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) מציעה לא פחות ממהפכה בהרכב המגדרי של דירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל. ההצעה, הצפויה כאמור להביא לרווח כלכלי משמעותי לחברות ולבעלי המניות, מבוססת על החוק בנורווגיה, המדינה הראשונה בעולם שקבעה מכסה של 40% נשים בדירקטוריונים עוד בשנת 2003.

יש לנו בארץ תקדים מוצלח לחובה רגולטורית כזו. בחברות הממשלתיות כמו חברת החשמל, התעשייה האווירית, הנמלים, רפא"ל ועוד (גילוי נאות – כותבת שורות אלו כיהנה כדירקטורית בתע"ש מערכות עד להפרטתה ומכירתה לאלביט מערכות) חלה חובת ייצוג הולם שהגדילה את אחוז הנשים בדירקטוריונים מ-17% טרם חקיקת החוק ב-1993 למעל 40% ב-2020. נבחרות הדירקטורים בשש השנים האחרונות תרמו לדירקטוריונים מקצועיים ומגוונים יותר, והתוצאות בהתאם.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"א–2020

[2] יוסף גרוס דירקטורים ונושאי משרה– בעידן הממשל התאגידי (מהד' 5) הוצאת נבו (2018)