‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הטרדה מינית והתעמרות בעבודה?

תוכן עניינים

מבוא    

פס"ד פלונית רומן בהסכמה        

פסיקה נוספת מאז פס"ד פלונית  

חזקת ניצול המרות והפרכתה     

התעלמות מחזקת ניצול המרות   

התעלמות מהחשש לשוחד מיני   

כללי: הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות 

ניצול יחסי מרות

מהי שאלת ההסכמה בהטרדה מינית       

ביקורת 

ניצול יחסי מרות במגזר הציבורי והטרדה מינית    

מגזר ציבורי      

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה- 

הטרדה מינית במגזר הציבורי     

נציבות שירות המדינה    

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה 

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

נתונים על עבירות מין    

טיפול מערכתי בשירות המדינה בהטרדות מיניות  

הדין המצוי        

המצב המשפטי – תרבותי לפני ואחרי החוק למניעת הטרדה מינית בישראל 

ניתוח מקרי בוחן

יחסי מרות של עובד-מעביד במגזר הצבורי במסגרת פוליטית         

פרשת הנשיא קצב:        

פרשת השר חיים רמון    

ביקורת 

יחסי מרות של מרצה-סטודנט בגוף ציבורי (כמו אוניברסיטה) פרשת אייל בן ארי      

משפט משווה    

הרציונל לבחירת שיטת המשפט המשווה  

מסקנות

סיכום וקול אישי 

ביבליוגרפיה      

בתרבות בת ימינו עדיין נשים נמצאות תחת סכנה של ניצול מיני על ידי המין החזק. הטרדה מינית היא סוג של פגיעה בהקשר מיני באדם אחר- גבר או אישה. מבחינה פסיכולוגית ופסיכו-סוציאלית להטרדה המינית השלכות מרחיקות לכת. המוטרדת (או המוטרד) יגיבו להטרדה באופן שונה בהתאם לרקע האישיותו שלהם ולנסיבות ולאטמוספירה שבה בוצעה ההטרדה[4].

סקירת הפסיקה מלמדת כי נבחרי הציבור ובכיריו טרם השכילו להבין ולהפנים במלואה את הנורמה המשפטית המקובלת בחוק למניעת הטרדה מינית ולפיה הטרדה מינית המבוצעת ע"י נשיא המדינה, שר, חבר כנסת, מנכ"ל של משרד ממשלתי, ראש עיר או מועצה, פונקציונר בהסתדרות כלשהי וכל נבחר או בכיר אחר, היא בבחינת שחיתות שלטונית.

לדעתי, אם מנתחים את הפסיקה באופן כרונולוגי, ניתן לראות בבירור כי מאז חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית מתחולל בישראל מהפך תודעתי סביב נושא ההטרדה המינית. מהפך זה מתחולל בין השאר בזכות הבשלות הציבורית, בזכות בתי המשפט, שלקחו עליהם להוציא את החוק מן הכוח אל הפועל, ובזכות התקשורת שהעלתה את הנושא על סדר היום הציבורי.  

בעבודה זו היה נסיון לנתח את הסוגיה של הטרדה מינית לא רק בניתוח ה"קלאסי" של יחסי עובד מעביד אלא גם ביחסי תלות אחרים.

העבודה פתחה ברקע תאורטי לתופעת ניצול יחסי המרות בהקשר מיני טורדני. העבודה הביאה ממשנתה של הכהנת הגדולה של הפמיניזם, פרופ' קת'רין מקינון וכן של א' קמיר ונ' רימלט.

הושם דגש רבות על ניתוח החוק הישראלי שבשונה ממרבית שיטות המשפט, המסתפקות בהתייחסות להטרדה המינית אך אינן מתיימרות להגדירה, החוק הישראלי מגדיר את טיפוסי ההתנהגות המכוננים הטרדה מינית בפירוט. הגדרות מתייחסות לכל הטרדה מינית בכל מקום ובכל הקשר אך גם מייחדות התייחסות מפורטת להטרדה מינית הקשורה בעולם העבודה, ולהטרדה מינית המכילה ניצול לרעה של סמכות.

בעבודה הזאת, עקרון "כבוד האדם" הוא המקרין לפרשנות המרחיבה לחוק. החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית פותח בסעיף הצהרתי המבהיר מהם הערכים שעליהם נועד החוק להגן: כבודו של אדם וחירותו הגופנית והנפשית.

 על פי ניתוח החוק העבודה עסקה בניתוח הפסיקה לפי קטגוריות של יחסי מרות שונות. פס"ד אלמונית[2] היה מתקדם וצודק. אמנם העובד גלש באתרי פורנו כביכול לעצמו ולא הציע או הפגין זאת לעובדת, אך עדיין עשה זאת ברשות הרבים בצורה פוגענית. גם בפרשת עובד משרד הבטחון סברתי שפסה"ד צודק ונ כי צפויות עוד התפתחויות רבות בתחום היחסים המותרים והאסורים שבינו לבינה על רקע יחסי העבודה לא רק בחקיקה הראשית אלא בתקנות של טריבונלים כמו ביה"ד למשמעת של עובדי המדינה. בעניין 274/06, פלונית נ' אלמוני[3] לפי העבודה, האבחנה צריכה להיות: אם מערכת היחסים היא רומנטית ומוסכמת אז תופרך טענה בדבר "ניצול יחסי מרות". מערכת יחסים רומנטית טהורה היא כזאת שהיא התקיימה לא רק במסגרת העבודה בלבד ושהוכח מעבר לכל ספק ששני הצדדים רוצים בקשר רגשי שאינו תלוי בדבר. בפרשת רמון[4] לכן, לפי המסתכם בעבודה הנ"ל, שההרשעה הייתה בדין אך, העונש הנמוך של של"צ. מדובר בלעג לרש, חיים רמון טיפל בסוס בחווה ברמה"ש קרוב לביתו כ"עונש". ואף נעשתה כתבה עליו בנושא, הכתבה החמיאה לו והציגה אותו כעלם חמודות באורווה. הממונה על השל"צ עשה עימו חסד ונהג בו איפה ואיפה. מכיוון, שראשית, רמון היה צריך להיות מפוטר מיד מהממשלה ולרצות עונש חמור יותר.

 בפרשת קצין המשטרה דהן, החלטתה של ש' נילי מימן-שעשוע הייתה מקוממת. למרות אמונה המלא בעדות המתלוננת לא מצאה שהיה "פער ביחסי הכוחות". הנאשם הוא קצין משטרה (בתפקיד קצין תורן שהוא תפקיד רשמי ורב אחריות ותמורתו מקבל הנאשם שכר מכובד) והמתלוננת היא מתנדבת (מעמדה רעוע ומבוסס על רוח טובה). עובדות אלו מלמדות על יחסי כח עודפים של הקצין. לכן צדק לדעתי ביהמ"ש שלערעור בהרשעה. בפרשת אל"מ עאטף זאהר בענין מעשים מגונים ואונס בצבא[5] , פסה"ד אולי הוא נכון. והעבודה נוטה להסכים עם קביעת ביה"ד כי לא קיים מושג כזה "אנס סביר". הכחשותיו של הנאשם והכיוון שלו ועורכי דינו שמתנכלים לו בשל מוצאו הלא יהודי, לא הועילו. היה קשה לראות את אשתו הרהוטה והנאה מגוננת עליו בלהט ולא מקבלת את הכרעת השופטים, ממש כמו גילה קצב בפרשת האונס שטרם הוכרעה. בפרשת תא"ל גלילי[6] . (בגוף העבודה מצורף חוות דעת על החוקרת מיכל שקד[7] ולמסקנתה). ניתן להסיק מהעבודה, שיש לנקוט באקטיבזם שיפוטי "מחנך" שינסה לבער תופעת ההטרדות המיניות בצבא.

בענין תקיפה מינית במסגרת טיפול רפואי, פסיכולוגי,אלטרנטיבי וכד', גם כאן האחריות מוטלת לרבצו של המטפל כי הוא "המבוגר האחראי" בעל הכח העודף והסמכות ולכן חזקה שאם היו קשרי מין שהוא זה שהיה אחראי לכך. בפס"ד אורנה זיו נ' בית החולים איכילוב[8] הובאה דעתו של עו"ד פיינברג עם פרשנות אישית.[9] מסקנות העבודה הינה שפסה"ד צודק והוגן וכי כל חולה המגיע לבית חולים, אף לבדיקה הפשוטה ביותר מצוי בעמדה נחותה ולא שוויונית כמטופל. לכן, כדי לבסס טענה הטרדה מינית, אין הוא צריך להראות כי הוא אינו מעוניין בהצעות מיניות או בהתייחסויות מיניות. די בכך שיושמעו הערות פוגעות בגבר מיניותו של האדם. בפרשת הרופאה הפסיכיאטרית שקיימה יחסי מין עם פציינט במהלך טיפול נפשי: "לפתח רובץ חטאת" לאנשי המקצוע הרפואיים. לכן מוסדות האתיקה של אנשי הרפואה צריכים לאכוף איסור אתי לקיים קשרים מיניים או אינטימיים עם מי שכפופים לכוחם המקצועי ובכך ישמר המקצוע "הלבן" בטהרתו.

מצגת הטרדה מינית רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)