‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי יצירתו של אפרים קישון: השוטר אזולאי, סאלח שבתי, ארבינקא, תעלת בלאומליך?

תוכן העניינים

מבוא

ביוגרפיה

תחילת דרכו

סרטים של קישון

מחזות

השפעתו של קישון על התרבות הישראלית

השוטר אזולאי

ניתוח סצינות

תעלת בלאומילך

הומורסקה "תעלה בתל אביב"

היבטים סאטיריים

היבטים קולנועיים

ארבינקא

"סאלח שבתי"

ביבל'

עבודה סמינריונית זו עוסקת ביוצר אפרים קישון. ייסקרו בעיקר: השוטר אזולאי, סאלח שבתי, ארבינקא, תעלת בלאומליך: בקולנוע ובתאטרון. קישון היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל. קישון, מהסאטיריקנים והבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם, הוא הבמאי הישראלי הראשון שסרט בבימויו היה מועמד לפרס אוסקר, וכן הישראלי הראשון שסרטים בבימויו זכו בפרס גלובוס הזהב.

"השוטר אזולאי" הוא בעיני רבים סרטו הטוב ביותר, בין השאר בזכות משחקו המרגש של שייקה אופיר, שכיכב בסרט כשוטר תמים ולא יוצלח המתאהב בפרוצה. הסרט זכה למועמדות נוספת לפרס אוסקר כסרט הזר הטוב ביותר, וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר ובפרס הסרט הזר בפסטיבל הסרטים של ברצלונה, פרס הבמאי בפסטיבל מונטה קרלו ופרס השופטים באטלנטה.

"השוטר אזולאי" מתאר את חייו של אברהם אזולאי (שייקה אופיר), שוטר ביפו, אשר במשך כל עשרים שנות שרותו במשטרה נותר שוטר פשוט בדרגת רב-שוטר. הסיבה העיקרית לכך היא כשלונותיו החוזרים בביצוע משימות שיטור פשוטות הנובעים מתמימותו וטוב לבו. אזולאי אינו מבחין בפריצות המתרחשות במשמרתו, מתקשה בביצוע מעצרים בשל לבו הרחום, ונכון להאמין לסיפורים כוזבים בעליל של הפושעים בהם הוא נתקל.

כשלונותיו החוזרים של אזולאי מביאים את מפקד התחנה, פקד לפקוביץ' (אבנר חזקיהו), ומפקדו הישיר, הסמל בז'רנו (איצקו רחמימוב), למסקנה כי אין לחדש את חוזה העסקתו, אף שלבם נכמר עליו. בינתיים, אזולאי מתאהב בזונת רחוב בשם מימי (ניצה שאול). אזולאי לוקח מהתחנה את תמונתה של מימי ומסליקה בארנקו.

אזולאי נשוי לבטי (זהרירה חריפאי), אישה חולנית ומנועה מללדת, ויחסיהם דומים יותר ליחסים בין בן ואם על פני בעל ואישה. בטי מוצאת את תמונתה של מימי וקורעת אותה בעלבון, אך אזולאי מדביק את התמונה מחדש בחשאי. בתקופה זו אזולאי לעיתים חולם בהקיץ על רגעי חתונה עם מימי.

כאשר פקד לפקוביץ' רומז לאזולאי כי הוא עומד בפני הדחה, הוא מנסה בכל כוחו לרשום לזכותו הישג שיותיר אותו במשטרה ומקפיד להביא ללפקוביץ' שקית בורקס שאפתה בטי, אשתו. ללא ידיעתו של אזולאי, מתגייסים לעזרתו פושעי השטח הגדול ביפו, ובראשם עמר (יוסף שילוח), המחליטים לביים מעשה פשע, אותו לכאורה יחשוף אזולאי, ובכך יימנעו פיטוריו.

למרות שאזולאי התמים והשלומיאל מתקשה בחשיפת מעשה הפשע המבוים על אף הרמזים הגסים שמותירים לו הפושעים, הוא בסוף "מצליח לסכל" את מעשה הפשע וזוכה בפעם הראשונה להערכת עמיתיו ומפקדיו. חוזהו של אזולאי לא מחודש אך הוא מקודם בדרגה כאות להערכה, וכך הוא אמנם מפוטר משירותו במשטרה, אך פורש עם דרגה אשר מבטיחה לו דמי פנסיה גבוהים יותר.

סצנת הסיום של הסרט נחשבת בעיני רבים אחת הסצינות המרגשות ביותר בקולנוע הישראלי. אזולאי יוצא מבניין מטה המשטרה ועוצר בסמוך למגרש המסדרים בזמן שבו מבצעים השוטרים הטירונים חזרה לתרגילי סדר בפיקוד בז'רנו. כאשר הם חולפים על פניו, הם מצדיעים לכיוונו של אזולאי בהוראת בז'רנו. אזולאי, שרואה בהצדעה שבחזרה כהצדעה המיועדת אליו, מצדיע בחזרה בהתרגשות רבה עד כדי בכי.

"סאלח שבתי" 2018 מתאר את סיפורו של עולה חדש ממוצא מזרחי, המגיע בשנות ה 50 למדינת ישראל מתוך אידיאולוגיה, כמו רוב העולים לארץ ישראל. המזרחים מביאים עמם תרבות שונה. התרבות המזרחית נתפסת בעיני הקבוצה ההגמונית השולטת בהון התרבותי הפוליטי והחברתי בארץ מקבלת את התרבות המזרחית כתרבות ערבית. התיאטרון, כבית כנסת חילוני, בו מתכנסת החברה ודנה בקונפליקטים החברתים בארץ, מציג את התרבות המזרחית בצורה סטריאוטיפית קיצונית, המתקבעת לאורך הדורות, והופכת להיות מאפיינת את המזרחיים, כקבוצה.

סאלח שבתי נכתב כסאטירה. אמנם ההצגה מציגה גם את גרסת הקולטים אך מבקרת גרסה זו, מציגה אותה באור שלילי. מציגה בפנינו כיצד הקולטים הם אלה שיצרו את הסטריאוטיפ וקיבעו אותו. כיצד ההצגה מציגה בצורה מוחשית את ההבדל בין גישת הקולטים והמצב הקשה שכפו על המזרחיים. בהצגה ניתן לראות את ההתמודדות האישית של העולה המזרחי בארץ חדשה, התמודדות כלכלית, חברתית,

ההתמודדויות של סאלח עם המצב הכלכלי, החברתי, השינויים החברתיים, התרבות השונה, מציגה את גרסת הנקלטים, מנקודת מבט שעוד לא ראינו. ראינו את האפליה, ראינו את ההתמודדות של הפרט עם האפליה, התחושות, ההתלבטויות, וכל התהליך החברתי משפחתי ואישי, שהוביל לשילוב חברתי. ההצגה לא מציגה את המזרחיים כקבוצה מוכללת, אלא את האינדיבידואליות שבאדם.

"ארבינקא" התבסס על ההומורסקות של קישון בהן כיכב ארבינקא, דמות האדם המסתדר היטב בכל מערכת. גם סרט זה זכה להצלחה גדולה. גם בסרט זה כיכב חיים טופול ולצדו בלטו גילה אלמגור ושייקה אופיר בתפקיד קטן של שוטר.

"תעלת בלאומילך" התבסס אף הוא על הומורסקה. בסרט מתואר חולה הבורח מבית חולים לחולי נפש ומתחיל לקדוח בפינת אלנבי. בסיוע הבירוקרטיה הענפה הוא מצליח ליצור תעלה בלב העיר, המוכרזת לפיכך "ונדיג של המזרח הקרוב" (כשמה הגרמני של העיר ונציה). בסרט כיכב בומבה צור (בתפקיד המשוגע - הטקסט שלו כלל רק מילה אחת - בלאומילך).

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

המחזה "סאלח שבתי" מאת אפרים קישון 2020

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

כך נולדה "תעלת בלאומילך" של קישון", הספרייה הלאומית ירושלים, ינואר 2019

 ע' רוזן. Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה. תל אביב: רסלינג, 2018.

ירון לונדון, קישון : שמו הולך לפניו, הוצאת כתר, 2017.