‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בחירת מין הילוד?

תוכן עניינים

מבוא    

הנדסה גנטית    

הביולוגיה מאחורי ההנדסה גנטית           

הנדסה גנטית על ידי חלוקת עובר           

סוגי ההנדסה גנטית       

א. הנדסה גנטית למטרות רבייה / הולדה ( Reproductive Cloning)

הנדסה גנטית למטרות מחקר וריפוי (Therapeutic/Research Cloning)       

ברירת מין העובר          

שיטת ה PGD    

יתרונות הבדיקה:          

האם ניתן להשתמש בבדיקה על מנת לבחור את מין העובר?          

עלות הבדיקה:  

מהם סיכויי ההצלחה של הבדיקה?          

נוהל משרד הבריאות לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום- השרשתי        

תוקפו של חוזר המנכ"ל בעניין בחירת מין היילוד- האם עומד בפסקת ההגבלה?       

האם ההסדר הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית- בחירת מין היילוד בראי ההלכה:      

מקרה הכהן:     

האם ההסדר הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית?          

האם ההסדר נקבע לתכלית ראויה?         

נימוקים בעד ונגד ההנדסה גנטית ובכלל זה בחירת מין העובר        

טענות נגד הנדסה גנטית אדם     

הטיעונים בדבר התערבות גנטית בתהליך ההולדה הטבעי מתחלקים לשלושה סוגים:           

פגיעה במוסד המשפחה וקעקוע של אילן היוחסין   

אימוץ כחלופה לרבייה לצורך ההורות –    

טיעונים הנוגעים לטובת הילד או בכלל לאינטרסים של הדורות העתידיים.    

סכנת הבחירה הברננית-

אפלייה לרעה, סטיגמה שלילית ודחייה חברתית –

הרגשתו השלילית של הצאצא המשובט – 

לחץ ומשברים פסיכולוגים –        

טענות ביו-רפואיות- בריאות האדם-         

סכנות בריאותיות הטמונות בתהליך ההנדסה גנטית –       

טענות בעד הנדסה גנטית באדם 

סיבות תרפויטיות          

הנדסה גנטית כשיטת התמודדות עם התופעות המלוות חוסר פריון

הזכות להורות ומשפחתיות         

עקרון האוטונומיה וחופש הפרט- 

משפט משווה    

סיכום ומסקנות  

ביבילוגרפיה  

אין חולק כי הנושא של בחירת מין העובר, בין אם היא נעשית לצרכים רפואיים ובין אם לאו, מעורר דילמות רבות, הן מוסריות, הן רפואיות והן חברתיות. עוד נראה כי חוזר המנכ"ל שמסדיר את הסוגיה האמורה טומן בחובו חששות רבים הנוגעים להמשך קיומה של החברה כחברה תקינה ומוסרית, כמו גם קשיים כאלה ואחרים. החשש הראשון שמתעורר הינו העובדה שמדובר בתקדים שעלול להפוך למדרון חלקלק שהרי עם השנים ייתכן מצב שבו הורים יבקשו לבחור לא רק את מין וולדם, אלא גם את צבע עיניו, גובהו, צבע עורו וכיוצא באלה ובכך למעשה יוקם דור שלם של "ילדים בהזמנה".

בחירת מין היילוד הוא ניסיון לשלוט במינו של הצאצא להשגת מין רצוי. ניסיון זה יכול להתבצע במספר דרכים, גם לאחר קליטת העובר וגם לפני קליטתו.

באופן מדעי ניתן לבחור את מין היילוד רק באמצעות השמדת היילודים שאינם מהמין הרצוי. בישראל ברירת מין העובר למטרה שאינה רפואית היא אסורה, אך בשנת 2005 הוקמה וועדה שמוסמכת לאשרה במקרים יוצאי דופן כאשר היא מתבצעת באמצעות אבחון טרום השרשה בתהליך הפריה חוץ גופית, כך שהעובר המושמד ממילא לא היה יכול לשרוד ללא השתלה ברחם. בחמש שנותיה הראשונות של הוועדה, אישרה הוועדה 27 בקשות של הורים לבחירת מין היילוד, מתוך 377 בקשות שהוגשו. 80% מהפונים מבקשים יילוד זכר.

קושי שמתעורר נוגע לשאלה מהי "פגיעה בבריאות הנפשית" של ההורים שבגינה ניתן להתיר את ההליך? האם עלינו להסיק מכך שלידת ילד ממין מסוים גורמת לפגיעה נפשית אינה מעידה על חוסר יכולת בסיסית בגידול ילדים? זוהי שאלה חשובה שעלינו לשאול את עצמנו בטרם נאפשר לאותם הורים מיועדים לבצע את ההליך.

מטרת האבחון הגנטי טרום השרשתי הינה למנוע מצבים שבהם יוולד ילד עם מום מסוג כלשהו. אולם, בשל העובדה כי מדובר בהליך חדש יחסית נראה כי אין לנו מידע מוכח ומדעי על השלכותיו של ביצוע ההליך וכמו כן ישנה מחלוקת רפואית בשאלה האם ההליך האמור עלול לגרום לפגמים מולדים ביילוד. בהנחה שהתשובה לכך היא חיובית, הרי שיש בכך כדי לסתור את המטרה שלשמה בוצע האבחון. הפתרון האידיאלי אם כן, הוא לחכות מספר שנים לפני שנסדיר את הנושא כולו בחקיקה, כדי שנוכל לדעת בוודאות מהן השלכותיו הצפויות.

מטרת העבודה הנ"ל הייתה לבדוק האם ההסדר המצוי עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכעת ברצוני לסכם את ממצאי. [2]

נראה כי אין תשובה ברורה וחד משמעית לשאלה האם ההסדר עומד במבחנים השונים. המבחן שעלינו לאמץ הוא כזה שיבחן כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות ולרגישות המצב הקיים וכחלק מהאמצעים שעלינו לנקוט כדי להכריע בשאלה האמורה אנו נדרשים לעשות איזון, בין הזכות שאותה אנו מבקשים לקיים, לבין האינטרס שעלול להיפגע כתוצאה ממימושה של אותה זכות.

למרות האמור לעיל יש לזכור כי ההסדר, במתכונתו הנוכחית, מאפשר לבחור את מין היילוד שלא למטרת רפואיות רק במקרים חריגים במיוחד ובאישור מיוחד של הוועדה הארצית וכל עוד נקפיד על צמצומם של המקרים החריגים הללו הרי שנוכל לטעון כי אכן מתקיים האיזון שצוין לעיל והחקיקה איננה חורגת מהמידה הדרושה (עלינו רק לוודא שהחריג לא יהפוך לכלל). כמו כן נוטה אני להסכים עם מסקנותיה של

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת לפיה יש למסד את הנושא כולו בחקיקה ראשית ולא להסתפק בחוזר מנכ"ל.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בנימין שמואלי "האינטראקציה בין דיני הנזיקין לדיני המשפחה הדתיים האזרחיים: המעגלים השונים של תביעות הנזיקין במשפחה" עשרים שנה לבית-המשפט לענייני משפחה (צבי ויצמן עורך) (2016)

פרופ' מישל רבל השלכות רפואיות והיבטים אתיים של השיכפול הגנטי מכון וייצמן למדע, חבר הוועדה הבין-לאומית של אונסק"ו לענייני אתיקה בחקר הביולוגיה.

צביה בר נוי, נילי טבק, "הנדסה גנטית בני אדם (Human Cloning), לאן?" רפואה ומשפט 24