עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית עבירות מין נגד מהגרות ועובדות זרות, אוקראיניות וזרות מבקשות מקלט מנוצלות מינית (עבודה אקדמית מס. 6952)
290.00 ₪
26 עמודים
עבודה אקדמית מספר 6952
שאלת המחקר
כיצד באות לידי ביטוי זכויות חברתיות של מהגרות עבודה: הגנה מניצול מיני, זכות ללדת?
תוכן עניינים
מבוא
ניצול מיני של עובדות זרות
אלפי מטפלות סיעודיות בארץ נפלו קורבן לתקיפה או הטרדה מינית
מדיניות ישראל כלפי העובדים הזרים (ובכלל זה, ילדיהם)
אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל
מעורבות ארגונים לא ממשלתיים
זכותן של מהגרות עבודה ללדת בישראל
יתרונות בפנייה לבג"ץ
באלו כלים חלופיים או נוספים יכלו לנקוט מובילי המאבק
הפעלת התקשורת:
הפגנות ומחאה חברתית
מקורות
עובדות זרות בתחום הסיעוד חשופות יותר מאחרות לאלימות ותקיפה מינית שהיא תופעה שכיחה בענף הסיעוד, כך קובעת מחלקת המחקר והמידע של הכנסת במסמך שהוכן לקראת דיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.
ישראל חתומה על האמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים, ובפברואר 2010 הנפיקה ועדת האו"ם לביעור האפליה נגד נשים, ועדה הפועלת מכוח האמנה, דו"ח תקופתי הכולל לראשונה את מסקנותיה והמלצותיה ביחס לישראל.
בדו"ח שחיברה ציינה הוועדה כי היא "מודאגת מאוד" מהמדיניות הקיימת בישראל כלפי מהגרות עבודה שנכנסו להריון, לפיה עליהן לעזוב את ישראל עד שלושה חודשים מיום הלידה עם תינוקן, או לחלופין לשלוח את התינוק בחזרה למדינת המוצא, זאת על מנת להמשיך להחזיק ברישיונות העבודה. כמו כן, הביעה הוועדה תחושה זהה כלפי מדיניות משרד הפנים האוסרת על נישואים וקיום מערכת יחסים אינטימית בין מהגרי עבודה.[1]
הוועדה ציינה כי היא "רואה בדאגה את מצבן הנחות של מהגרות עבודה בישראל, ובעיקר את תנאי העסקתן הקשים, לרבות עבודה מסביב לשעון וכפייתם של הסדרי העסקה הכוללים מגורים בבית המעסיק". בנוסף הובעה דאגה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון משנת 2009 בפרשת יולנדה גלוטן, שהחריגה מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה את עובדות הסיעוד. [2]
מחקר מצביע על כך שנפתחו לפני שנתיים במשטרת ישראל 14 תיקי אונס של עובדות זרות וחמישה תיקים של מעשים מגונים. לפני שנה נפתחו עשרה תיקי אונס ושמונה תיקי מעשים מגונים בעובדות זרות.
כל התלונות שהעביר ארגון "קו לעובד" לרשות האוכלוסין וההגירה מאז תחילת השנה היו על תקיפה מינית של קרובי בעלי ההיתר – בדרך כלל הבעל או הבן. המסמך קובע כי עבירות מין כלפי עובדות זרות בתחום הסיעוד כוללות אלימות ותקיפות מיניות מצד מטופלים או עבירות מצידם של קרובי משפחה שפחה וחברים של המטופלים. [3]
אחד המקרים עליהם מדווח: נחקר במשטרה מקרה של עובדת סיעוד זרה שהוחתמה עוד במדינת המוצא על חוזה שלפיו היא תיתן למטופל שירותי מין ושירותי סיעוד.
מקרה זה מעיד לדברי החוקרים על האפשרות לניצול מיני של עובדות סיעוד זרות, שעל-פי רוב אינן יודעות מה זכויותיהן. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אורית זוארץ (קדימה) אמרה בעקבות עיון בממצאי הדוח שיוצג כי "עובדות זרות פגיעות יותר מנשים ישראליות ולכן הן שרויות בסיכון לפגיעה וניצול מיני".
מטרות המאבק בנושא זכותן של מהגרות עבודה ללדת בישראל הייתה בראש ובראשונה השוואת מעמדן למעמד של כל אישה אחרת בישראל. בעוד שנשים ישראליות ילידות הארץ נהנות מהטבות שונות ומעמדן האזרחי אינו מתערער, מהגרות העבודה לא רק שלא זוכות לשום הטבה אלא מעמדן החוקי משתנה; הנוהל קבע כי[1] " עובדת זרה, השוהה בישראל כחוק, הנמצאת בהריון מחודש שישי ואילך, ומסיבה כלשהי הופסקה עבודתה אצל מעסיקה הרשום, יכולה להגיע ללשכת מינהל האוכלוסין ולהגיש בקשה לרשיון מסוג ב/2 [אשרת תייר][2] מה שקרוי גם "נוהל עובדת זרה בהריון".
בישראל מונהגת זה שנים מדיניות "הדלת המסתובבת", שלפיה עובדים זרים, שלרוב מגיעים מארצות מנוחשלות, מגיעים לישראל (לעיתים אף משלמים סכומי עתק למעסיקיהם על מנת להתחיל לעבוד בא"י) אולם כאשר הם רוצים לנהוג כאחד האדם ולהביא ילד לעולם – משתנה מעמדם החוקי.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
רשות האוכלוסין וההגירה. (2019). נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה
פישר-צין, ענת. דיני הגירה: אשכול לימודי התמחות במשפט הציבורי.
מקור ראשון : https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/214/994.html
Wikipedia the free encyclopedia licensed under CC-BY-SA
תח