‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פרשנות על מזמור קכ"ח בתהילים?

תוכן עניינים

        מבוא

1. מבנה המזמור
2. מילים מנחות, במזמור ותפקידן
3. דימוים ומטאפורות בולטים המלכדים את חלקי המזמור
4. התקדמות המזמור מפסוק לפסוק
5. השוואה בין תחילת המזמור לסופו
6. סיכום
7. רשימת מקורות

מזמור קכ”ח בתהילים שייך למזמורי החכמה. המזמור פותח ב-“שיר המעלות” הוא שמם של 15 מזמורים שונים. המזמור מתאר את האושר הצפוי לאדם ירא ה’, אושר זה מורכב משני גורמים: ברכה פרטית ושלום ושלווה בחיי הלאום.

 “אשרי כל ירא ה’ ההלך בדרכיו” –הצהרת הפתיחה, עתה יפורט האושר:

“יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך” –אדם ירא ה’ מתפרנס מעבודתו ורואה ברכה בעמלו.

“אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך” – שלושה פירושים:

א. ירכתי הבית הם החלק בו מצויים חדרי השינה, האיחול הוא שאישתו של הצדיק לא תעבוד קשה במטבח.

ב. מכיוון שירכתי הבית הם חלק נסתר, האיחול הוא שהאישה תהיה צנועה.

ג. ייתכן ש”ירכתי ביתך” מתייחס לגפן, וכשם שהוא גדל מאחורי הבית כך תהיה גם אשתו פוריה.

“בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך” – המשורר מאחל לצדיק שבניו יהיו מסובים לשולחנו, וכאן מרומזת ברכה לריבוי בנים, שפע כלכלי ואחדות המשפחה.

“הנה כי כן יברך גבר ירא ה’” – כך מבורך גבר ירא ה’.

“יברכך האל מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך” – הברכה האישית משתלבת בברכה לאומית: הברכה תבוא מירושלים והאיחול הנוסף הוא שהצדיק יראה את טובה של ירושלים כל חייו –השקפה כי על האושר הפרטי משפיע גם המצב הלאומי.

“וראה בנים לבניך שלום על ישראל” – גם איחול כפול: אישי ולאומי. אישי: ברכת ריבוי צאצאים וברכת אריכות ימים בכדי לראות את הנכדים. לאומי: איחול שלום לכל ישראל

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 שגיא א', שוורץ ד'. התמימות השנייה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן (2018)

רוזנברג, מיכל, ‫ מפגשים בין חכמי בית המדרש לבין חכמי הלב בספרות חז"ל. מכון מופ"ת, (2017)

אדרי, רפאל. עיונים בספרות מזמורי תהילים מזמור קכ"ח. יהוד: אופיר ביכורים.505-506