‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אסון כור גרעיני?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

ניהול המשבר

האסון הגרעיני בפוקושימה

נשק להשמדה המונית

התייחסות המשפט הבינלאומי לנשק לא קונבנציונאלי ("נשק להשמדה המונית")

האמנה לאיסור על ניסויים גרעיניים - CTBT

אמנות בינלאומיות חשובות בנושא ביטחון בינלאומי עליהן ישראל לא חתומה

האמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני-NPT

הזכות ל"הגנה עצמית"

המשפט הבינלאומי והגרעין

סמכותה של העצרת הכללית של ארגון האו"ם

בית הדין הבינלאומי בהאג

חוקיות נשק גרעיני

פרס נובל לשלום לשנת 2017 הוענק לארגון לפירוז העולם מנשק גרעיני (ICAN)

הסכם וינה

פרטי ההסכם

פיקוח

תגובות להסכם

תגובות דיפלומטיות

האם ישראל צריכה לדחוף את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות

הפצצת הכור הגרעיני העיראקי: היבטים משפטיים

דוקטרינת ההגנה העצמית

סיכום

ביבליוגרפיה

אסון צ'רנוביל הוא האסון הגרעיני החמור ביותר מאז החלו להשתמש באנרגיה גרעינית ויש שטוענים שהוא האסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20.

האסון אירע בכור הגרעיני שליד העיר צ'רנוביל בצפון מערב אוקראינה לא רחוק מהגבול עם רוסיה הלבנה. אוקראינה ורוסיה הלבנה היו שייכות אז לברית המועצות. האסון אירע כאשר ב-26 באפריל 1986 לפנות בוקר עלתה הטמפרטורה של ליבת הכור והיא התפוצצה תור שהיא מפיצה חומרים רדיואקטיבים לסביבה.

על פי ההערכות, כמות הנשורת הרדיואקטיבית ששוחררה היתה גדולה פי 30 מהכמות ששוחררה מהטלת הפצצות הגרעיניות הראשונות על הערים הירושימה ונגסאקי שביפן בסיום מלחמת העולם השנייה. הנשורת הזו התפזרה עם הרוח לכיוון אזורים אחרים באוקראינה, רוסיה, רוסיה הלבנה, ושבדיה. סך הכל זוהמו באופן חמור אזורים בהם גרו 200,000 תושבים[1].

הממשל של ברית המועצות ניסה להשתיק ולהעלים את התקרית והיא נודעה לראשונה במערב רק בעקבות מדידות קרינה חריגות בשבדיה. ימים ספורים אחר כך, כשכבר התגלו מימדי האסון עוד חייבו השלטונות את התושבים באזורים הנגועים להשתתף במצעד חג הפועלים שחל ב-1 במאי[2].

האסון העלה לסדר היום את המחיר הסביבתי של השימוש באנרגיה גרעינית ואת הפיקוח על כורים כאלו. עד היום נשארו אזורים רבים נגועים ברדיואקטיביות ומתגלים מקרים רבים של חולי סרטן[3].

תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל הייתה מורכבת מארבעה כורים שנבנו בין השנים 1970 עד 1983. התאונה קרתה בכור מספר 4, שנבנה רק שלוש שנים קודם לאסון. בעת האסון, נבנו במקום עוד שני כורים חדשים. כל כור היה בעל יכולת לספק 1,000 מגה-וואט חשמל. באותה תקופה, סיפקה תחנת הכוח עשרה אחוזים מצריכת החשמל של אוקראינה.

אסון הגרעיני בפוקושימה הוא שמה של סדרת אירועים תאונתיים שאירעו בתחנת הכוח הגרעינית פוקושימה 1 ביפן, כתוצאה מנזקי רעידת האדמה בסנדאי, ב-11 במרץ 2011, והצונאמי שבא בעקבותיה. האסון הגרעיני בפוקושימה הוגדר כתאונה רבתי בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי והוא, נכון ל-2019, אירוע התאונה החמור ביותר בעולם מאז אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1986.

תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה מורכבת משישה כורים גרעינים המפיקים חשמל בעזרת טורבינת קיטור, אשר תוכננו על ידי חברת ג'נרל אלקטריק ותוחזקו על ידי חברת החשמל של טוקיו. בעת רעידת האדמה, כור מספר 4 היה ללא דלק גרעיני, בעוד כורים 5 ו-6 לא פעלו כיוון שהתבצעו בהם עבודות תחזוקה. פעולת הכורים הנותרים הופסקה אוטומטית עם התרחש רעידת האדמה, וגנרטורים לשעת חירום נכנסו לפעולה כדי להפעיל את מערכות הקירור והבקרה. הצונאמי קטע את החיבור שבין הכורים לרשת החשמל והציף את חדרי הגנרטורים לשעת חירום. עם הפסקת פעולת הגנרטורים הופסקה פעולת המשאבות החשמליות המזרימות מי קירור לכור, והכורים החלו להתחמם. נזקי רעידת האדמה וההצפות באזור הכורים, מנעו הגעת צוותי עזרה חיצוניים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2021

אנה פיפילד, היורש הדגול: ייעודו הנשגב והמושלם של החבר הגאון קים ג'ונג-און, כתר, 2020 אדוארד סנודן : האמת. אוטוביוגרפיה של חושף סודות הביון של ארה"ב. ספרי חמד (2019)

 Higginbotham, Adam (2019). Midnight in Chernobyl: The Untold Story of the World's Greatest Nuclear Disaster. New York: Simon & Schuste

 Scherb, Yamaoto; et al. (1 September 2019). "Association between the detection rate of thyroid cancer and the external radiation dose-rate after the nuclear power plant accidents in Fukushima, Japan". Medicine. 98 (37): e17165 PubMed.