‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי פיקוח על מוצרי בשר מעובד?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

עיבוד של בשר בישראל. 6

מכירות בשר מעובד בישראל. 6

השפעות בריאותיות של בשר מעובד. 7

תמותה כללית ומחלות לב. 7

סרטן 8

עמדת ארגון רופאי בריאות הציבור בישראל ביחס לבשר מעובד. 9

ארגון הבריאות העולמי 11

אוסטרליה. 12

פיקוח על מוצרי בשר מעובד. 15

מסגרת משפטית. 15

הפיקוח בפועל על מוצרי בשר מעובד. 17

עונשין 18

עמדת יצרני הבשר. 19

סיכום.. 21

ביבליוגרפיה. 23

לאור הפרסום באוקטובר 2015 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בנושא צריכת בשר מעובד לסוגיו והקשר לסרטן המעי הגס, הביא איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל את המלצתו בעניין למקבלי ההחלטות ולציבור כולו. המלצת ארגון רופאי בריאות הציבור היא כי תזונה נבונה ודיאטה מאוזנת חשובות וחיוניות לבריאות[1].

על פי הודעת הסוכנות מאוקטובר 2015, בשר מעובד התווסף לרשימת החומרים שמוגדרים כמסרטנים ודאיים בבני אדם (קבוצה 1), יחד עם גורמים כמו עישון, אלכוהול וקרינת השמש. בנוסף, בשר אדום התווסף לרשימת הגורמים החשודים כמסרטנים סבירים באדם (קבוצה 2A).

שלושה ימים לאחר עדכון רשימת החומרים המסרטנים של IARC יצא ארגון הבריאות העולמי בהבהרה לציבור (2). בהודעת ההבהרה נאמר כי אין בפרסום העדכון משום המלצה להפסיק לצרוך בשר מעובד על סוגיו, וכי על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, מומלץ לצרוך מיני בשרים מעובדים ומשומרים באופן מתון. בעקבות הודעות אלה נשטפה התקשורת המקומית והבינלאומית בגל פרסומים בגנות אכילת בשר בכלל ובשר מעובד בפרט.

חשוב לציין כי ארגון הבריאות העולמי אינו יוצא בהמלצות לגבי כמות הצריכה המותרת ואף מצהיר כי אין כיום מידע איזו רמה של צריכת בשר יכולה להיחשב מסוכנת1. כמו כן, אין בהודעות של ארגון הבריאות העולמי כל התייחסות לתוצאות האפשריות של הפחתת צריכת בשר בכלל ובשר מעובד בפרט בקהילות ובאוכלוסיות שונות, ולהשלכות התזונתיות, הבריאותיות, החברתיות, הכלכליות, האתיות והסביבתיות הנובעות מכך.

בשר הוא מרכיב מרכזי בדיאטה מערבית מודרנית. רוב סוגי הבשרים עשירים בחלבון, בשומן ובפרט בשומן רווי וכולסטרול. כמו כן בשר עשיר בוויטמינים ומינרלים כגון ברזל, אבץ, וויטמינים מקבוצת ויטמין B. בנוסף, בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן.

הברזל, המצוי בכמות גבוהה בבשר אדום ובשר עוף, מהווה מינרל חשוב לגוף. הברזל נחלק לשני סוגים haem הקיים רק במקור בשרי וnonhaem הקיים גם במזון צמחי וגם במזון בשרי. ברזל haem נספג טוב יותר בגוף, אך הוא קיים רק בשיעור של 40% במזון מהחי, המהווים כ5% מהצריכה הממוצעת של ישראלי צריכה מומלצת 8.7 מ"ג לגבר או לאישה מעל גיל 50 ו 14.8 מ"ג לאישה עד גיל 50, כלומר, יותר מ95% מהברזל בתזונה של ישראלי ממוצע הוא מסוג nonhaem. [1]

בשר מכיל כמויות גדולות של חלבון, ורוב סוגי הבשר מכילים את כל סוגי חומצות האמינו הדרושות לגוף כדי לפתח שרירים באופן תקין, אם כי ניתן להשיג אותן גם מתזונה צמחונית ואף טבעונית. [2]

ישנן כיום המלצות להימנע מבשר מעובד כגון נקניקים, נקניקיות או שניצל קפוא וכן להגביל צריכה של בשר אדום כגון בקר אוכבש. המלצות אלו מבוססות בעיקר על מחקרים תצפיתנים שמצאו מתאם בין צריכת בשר מעובד או אדום ומספר מחלות. במחקרים אלו נמצא שאצל אנשים שאוכלים בשר מעובד יש שיעור מעט יותר גדול של מחלות לב‏, שבץ‏, וסרטן המעי‏. נמצא גם שאצל אנשים שאוכלים בשר אדום לא מעובד יש שיעור מעט יותר גדול של שבץ וסרטן המעי. כיוון שמחקרים תצפיתנים אינם יכולים לבסס קשר של סיבה ותוצאה במיוחד לא כאשר המחקרים מראים קשר חלש, כמו במחקרים שצוינו למעלה, לא ידוע אם אכן בשר מעובד או בשר אדום אכן גורמים למחלות שצוינו למעלה, או שהקשרים שנמצאו במחקרים נובעים מסיבות אחרות. [3]

בניגוד לבשר מעובד או אדום, מחקרים תצפיתנים לא מראים קשר חיובי בין צריכת עופות או דגים ומחלות. לגבי דגים, מחקרים תצפיתנים מצאו קשר הפוך בין צריכת דגים ומחלות לב כלומר היו פחות מחלות לב אצל אלו שצרכו יותר דגים‏. לא נמצא קשר בין צריכת דגים וסוגים שונים של סרטן כגון סרטן הערמונית‏, סרטן המעי‏, וסרטן הקיבה‏.

כאמור, הוועדה לפניות הציבור דנה בנושא בעבר אולם הדברים טרם השתנו. הגורמים השונים -הרופאים הוטרינריים, משרד הבריאות, יצרני הבשר וארגוני הצרכנים, מושכים כל אחד לכיוונו הוא, כאשר לכל צד צידוקים משלו. באופן כללי, נראה כי ישנה הסכמה בין כל הצדדים כי על היצרנים לפרסם את אחוז המים המוספים על האריזה, כך שהצרכן יידע עבור מה הוא משלם.

מבחינת הנושא מצטייר כי התיקון המוצע לתקנות מסדיר את נושא הפיקוח הוטרינרי על מפעלי הבשר, ויוצר הפרדה מוחלטת בין בשר גולמי לבשר מעובד, ומונע הטעייה (אף שלא במכוון) של הצרכן.

תיקון התקנות אינו מונע לחלוטין הזרקת מים לבשר אלא קובע כי כל מוצר אשר יוזרקו לו מים מוספים לא יוגדר עוד כבשר אלא כמוצר בשר, כאשר בידי הצרכן נתונה זכות הבחירה להחליט מה הוא מעוניין לקנות.

יש לתת את הדעת כי לא די בתיקון התקנות אלא יש להבטיח את אכיפתן. גם התקנות הקיימות כיום אינן נאכפות בצורה מספקת, הן מבחינת שיעור המים המוספים לבשר (אשר פעמים מספר הינו גבוה מהמותר), והן מבחינת סימון הבשר אשר מבדיקת מוצרי בשר מעובד המצויים בשוק, ניתן לראות כי אינו נעשה כנדרש (ציון המילים ״מים מוספים״ אינו נמצא ליד או מתחת לשם הבשר ואינו כתוב בגודל זהה לאותיות השם).

לצד תיקון התקנות נראה כי יש לפעול להעלאת סכום הקנס המנהלי אשר עומד כיום על 1,000 שקלים בלבד ואינו מהווה גורם מרתיע דיו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניקים ונקניקיות)

עדי דברת-מזריץ, צניחה במכירות ופיטורי עובדים: מאז בהלת הסרטן - שוק הבשר המעובד קורס

מיכל טביביאן, הגבלות על פרסום מוצרי מזון המכוון לילדים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

Schösler, Hanna; Boer, Joop de; Boersema, Jan J. "Can we cut out the meat of the dish? Constructing consumer-oriented pathways towards meat substitution". Appetite (Elsevier BV) 58 (1): 39–47