‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי נזק זיהום ים? 

תוכן עניינים

מבוא

הבעיה

זיהום מים בישראל

מקורות הזיהום הימי

חוקים ותקנות סביבתיות

אמצעים לטיפול בזיהום ימי

אירועי זיהום ימי בישראל

ועדת-שמגר קשר סיבתי בין זיהום נחל הקישון לבין מחלת הסרטן

מסקנות הוועדה

אמנת בריסל - אחריות אזרחית לנזק על ידי זיהום בשמןשנפלט לים מכלי שיט

זיהום נחל הירקון וניסיונות שיקום

האחריות על פי הדין הישראלי

מטרד ליחיד

מטרד לציבור

הסגת גבול במקרקעין

רשלנות

הימלטות דברים מסוכנים 

"הדבר מעיד על עצמו"

הפרת חובה חקוקה

טענות הגנה

כוח עליון

מעשה לפי חיקוק

הסתכנות מרצון

הנושאים באחריות

הקשר הסיבתי

הנזק הראוי לפיצוי

סיכום

ביבליוגרפיה

להדגמת היקף הבעיות בקשר לפיצוי הניזוק על ידי זיהום הים, ניטול את ראובן המלונאי, שמלונו עמד ריק במשך שבוע ימים לרגל ידיעות שפורסמו בעיתונות כי חוף הים שבעירו זוהם ואינו ראוי לרחצה ; וכן את שמעון שיצא עם בני משפחתו ליהנות מחוף הים, ואשר נאלץ לבלות זמן ניכר בניקוי הזפת מגופו ומגוף ילדיו ושהוצרך להשליך לאשפה את בגדי הים של בני המשפחה, באשר אלה הושחתו ללא תקנה על ידי הזפת שבחוף הים.

היוכלו ראובן ושמעון לקבל פיצוי על הנזק אשר נגרם להם, לאחר שיתברר להם כי זיהום הים נגרם על ידי פליטת שמנים מאניה פלונית ? היקבלו פיצוי על מלוא הנזק אשר נגרם להם ?

במהלך ההיסטוריה בני האדם נהגו להשליך לים את פסולתם. משום שעד תחילת המאה ה-20 כמות הפסולת הייתה מזערית, וכללה בעיקר חומרים טבעיים, הרי שלא נוצר זיהום; כלומר, הפסולת התפרקה מעצמה או התפזרה על אזור נרחב, ולא השפיעה על מרקם החיים בים ולכן לא היוותה סכנה. 

עם התפתחות הטכנולוגיה החל זיהום הים, ממספר סיבות: 

האוכלוסייה גדלה וכך גם כמות הפסולת.

עם ייצור המנוע החל שימוש בנפט. ספינות העבירו נפט ממקום למקום בעולם ונוצרו כתמי נפט בים.

גבר השימוש בחומרים סינתטיים, שאינם מתפרקים באופן טבעי, או מתפרקים לאחר מאות או אלפי שנים.

באזורים רבים בעולם החלה הזרמה של שפכים (תעשייתיים וטבעיים) באופן מרוכז אל הנהרות ואל הים.

זיהום מסוג זה מפר את האיזון הטבעי, פוגע באיכות מאגר המים הגדול בעולם, גורם להכחדת בעלי חיים ימיים, אם באופן ישיר ואם בפגיעה במזונם. כן פוגע הזיהום בדגה המשמשת לתזונת אדם. 

בחלק ניכר מהמקרים של נזק אשר ייגרם על ידי זיהום הים, ניתן יהיה למצוא תרופה במסגרת אחת העוולות שנידונו, דהיינו : מטרד ליחיד, מטרד לציבור, הסגת גבול במקרקעין, או רשלנות. אבל נראה ששום עוולה בנפרד ואף לא כולן יחד - עשויות להטיל אחריות כדוגמת זו שמטילה האמנה.

ההשוואה שבין האמנה לבין האחריות על פי דיני הנזיקין מראה :

(א) על פי האמנה מוטלת אחריות חמורה, בעוד שנראה כי על פי העוולות המוזכרות יש צורך בהוכחת אשמתו של המזיק.

(ב) על פי האמנה יכול לקבל פיצוי כל אדם שניזוק, בעוד שלענין העוולות של מטרד ליחיד והסגת גבול במקרקעין יוכל לתבוע פיצויים רק בעל מקרקעין שנפגעו או המחזיק בהם.

(ג) האחריות על פי האמנה מוטלת על בעל האניה, בעוד שעל פי דיני הנזיקין לא תמיד ניתן יהיה להטיל עליו את האחריות, גם אם מישהו זולתו ישא בה.

(ד) במסגרת דיני הנזיקין מוכרות טענות הגנה, שהאמנה אינה מכירה בהן.

(ה) האמנה מטילה חובה למצות על כל נזק שנגרם, בעוד שעל פי פקודת הנזיקין ניתן לקבל פיצוי רק על נזק הנמנה על סוג שאדם סביר חייב היה לצפותו.

המסקנה היא כי הטלת האחריות על בעל האניה לנזק הנגרם על ידי זיהום הים בשמנים בהתאם לאמנה מצריכה את שינויו של המשפט הישראלי על ידי חקיקה מתאימה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

תומר ניב "תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי" משפט ועסקים (2015).

Bakari, M. K. The Dilemma of Sustainability in the Age of Globalization: A Quest for a Paradigm of Development. Lexington, New York 2017