‏290.00 ₪

תוכן עניינים

            א. מבוא

  1. סקירה טכנית

1.1   הגדרה

1.2   העלאת טמפרטורת כדור הארץ 

1.3   הגורמים להגברת אפקט החממה 

1.4   אפקט החממה, משוב חיובי 

2. בעיה מדעית או בעיה חברתית

3. הדינמיקה של הבעיה כבעיה חברתית

4. קשיים בהבנת הבעיה הגלובאלית

5. הנחות יסוד של הדיון

5.1   אדם וטבע

5.2   אנתרופוצנטריות מול ביוצנטריות

6. היסטוריה של הבעיה

         ב. רקע תיאורטי

1. המאגר המשותף על פי הארדין

1.1   הגדרה

1.2   מדוע זאת טרגדיה 

1.3   הדילמה המוסרית 

1.4   פתרונות לסוגית המאגר המשותף 

1.4.1          קניין פרטי

1.4.2          קניין פרטי בידי צד שלישי 

1.4.3          הסדר חברתי, אכיפה 

1.4.4          ההסכם, רגולציה 

1.5   ביקורת על הארדין 

1.5.1          לוגיקה הארדיאנית או אסטרטגית שיתוף פעולה

1.5.2          מודעות ללוגיקת המאגר המשותף 

1.5.3          תפיסה והבנה של המאגר 

1.5.4          המשתמש כבעל שיקול רציונאלי 

1.5.5          הממשלה כבעלים 

2. המאגר המשותף על פי דמסטס

 2.1   הגדרה

2.2   הפתרון, הפנמת עלויות  

2.3   הבדלים בין דמסטס להארדין 

 3. הארדין מול אוסטרום, מחלוקת כלכלית משפטית או ויכוח פילוסופי

         ג. תזת המחקר

 1. בעד לוגיקה הארדיאנית כנגד אסטרטגית שיתוף פעולה

2. כדור הארץ כמאגר משותף של מדינות

3. הפתרון המוצע, קניין פרטי

4. קניין פרטי מול רגולציה ממשלתית, יתרונות וחסרונות

5. מיחזור על פי דמסטס

         ד. פתרונות נוספים

 1.       תאורית הגאיה

1. 2.       חזרה לאורח חיים מתון 

         ה. סיכום

התחממות עולמית Global warming או התחממות גלובלית הוא מונח המשמש לתאור העלייה שנצפתה בשנים האחרונות בטמפרטורההממוצעת של האטמוספירה ושל האוקיינוסים של כדור הארץ. הדעה הרווחת בקהילה המדעית הינה כי רוב העלייה נובעת מפעילות אנושית הגורמת להתחזקות אפקט החממה. הכמויות הגדלות שלפחמן דו חמצני ושל גזי חממה אחרים המשוחררים על ידי הבערתם של דלקים מחצביים, בירוא יערות, חקלאות ופעולות אנושיות אחרות, הם הגורמים העיקריים של ההתחממות. אפקט החממה הטבעי שומר על טמפרטורת כדור הארץ, וגורם לה להיות חמה יותר בכ33 מעלות צלזיוס ביחס למצב ללא אפקט זה; תוספת של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, ללא שינויים אחרים, תהפוך את פני השטח של כדור הארץ לחם יותר.

מחקרים עכשווים מנסים להמשיך לדמות ולכמת בצורה טובה יותר את הגורמים שיכולים להשפיע על שינויים בטמפרטורה, במיוחד תהליכים של משוב חוזר שלילי וחיובי.

שינוי הטמפרטורה הינו רק היבט אחד של נושא רחב יותר של שינויי אקלים. הדעה המדעית על שינויי אקלים, כפי שבאה לידי ביטוי על ידי "הפנל הביןממשלתי לשינוי האקלים" של האו"ם IPCC, וכפי שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות הג'י 8, היא שהטמפרטורה העולמית עלתה ב 0.2±0.6 מעלות צלזיוס מאז סוף המאה ה19, וכי ככל הנראה "רוב ההתחממות שנצפתה ב50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות" .

ישנה קבוצה קטנה של מדענים החולקת על ההשקפה לפיה פעילויות בני האדם משחקות תפקיד חשוב בעליית הטמפרטורות העכשווית. אכן ישנם גורמים של איודאות בשאלה מה יהיה גודלם של שינויי אקלים בעתיד. יש גם וויכוח פוליטי וציבורי ער ולוהט שמתנהל בשאלה מה צריך לעשות כדי להקטין או להחזיר אחורה את ההתחממות העתידית, וכיצד יש להתמודד עם תוצאותיה.

בהתבסס על מדע בסיסי, מחקרי רגישות תצפיתיים ומודלים אקלימיים שהIPCC מפנה אליהם, הטמפרטורות עלולות לעלות ב1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס בין השנים 1990 ו2100 2. דבר זה צפוי להוביל לשינויי אקלים נוספים הכוללים את עליית פני הים, וכן שינויים בכמויות ובדפוסים של משקעים. עליית פני הים עלולה לגרור הצפת שטחים נרחבים וכן להמלחת מי תהום. שינויים באקלים עלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של ארועי מזג אוויר קיצוניים כמו שטפונות, בצורות, גלי חוםוהוריקנים, לשנות את התנובה החקלאית, לגרום לנסיגה בקרחונים, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, ולתרום להכחדות ביולוגיות. למרות שההתחממות צפויה להשפיע על מספרם ועל עוצמתם של ארועים אלו, קשה לקשר ארוע מסוים כלשהו עם ההתחממות העולמית. הרבה מהעדויות הן סטטיסטיות, ולכן קשה למדוד אותן באופן אמפירי.

עלתה הטמפרטורה העולמית הן ביבשה והן בים ב0.75 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה בחלק התחתון של הטרופוספירה עלתה ב 0.12 0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז 1979. רו ב החוקרים מאמינים כי הטמפרטורה העולמית הייתה יציבה למדי במשך אלף או אלפיים השנים לפני 1850, עם תנודות שונות, שייתכן והן מקומיות, כמו התקופה החמה בימי הביניים באירופה, או עידן הקרח הקטן.

על פי הערכות של מכון גודארד לחקר החלל של נאס"א, 2005 הייתה השנה החמה ביותר מאז הפך השימוש באמצעי מדידה אמינים לנפוץ ברחבי העולם בסוף המאה ה19, כשהיא מביסה את השיא הקודם שנקבע ב1998 בכמה מאיות של מעלת צלזיוס. הערכות דומות בוצעו בידי ארגון המטרולוגיה העולמי, אך היחידה לחקר האקלים מטעם בריטניה הסיקה כי 2005 הייתה חמה פחות מאשר 1998.

כתלות במסגרת הזמן הנדונה, קיימים בנמצא רישומי טמפרטורה שונים. אלו מבוססים על סדרות נתונים שונות, בעלות דרגות שונות של דיוק ואמינות. רישומי טמפרטורה באמצעות מכשירים, בפריסה עולמית בקרוב, התחילו סביב שנת 1860; נוטים להאמין כי טעויות מדידה עקב אפקט אי חום עירוני הן קטנות. ניתן לקבל נקודת מבט ארוכת טווח יותר מעדויות שונות לגבי 1000 השנים האחרונות; לדיון על עדויות אלו ועל ההבדלים ביניהם, ראו רישומי טמפרטורה ב1000 השנים האחרונות. הסימנים המעידים על שינויי אקלים בעת האחרונה הינם ברורים יותר במשך 50 השנים האחרונות, שבהן קיימים הנתונים המפורטים ביותר. מדידות טמפרטורה לווינית של הטרופוספירה החלה בשנת 1979. בנוסף יש כיום גם אינדיקטורים ביולוגים להתחממות, כמו שינויים בתפוצה של מינים.

מערכת האקלים העולמית משתנה הן באמצעות גורמים טבעיים "פנימיים", והן בתגובה לשינויים ב"כוחות" חיצוניים; הן מגורמים מעשה ידי אדם והן מגורמים שאינם מעשה ידי אדם, כולל פעילות של השמש, וכן מפליטות של גזי חממהועפר על ידי הרי געש.

מומחי אקלים מסכימים כי כדור הארץ התחמם באחרונה, אך יש מחלוקת גדולה באשר לסיבות לשינוי זה, במיוחד מחוץ לקהילה המדעית.

ההשתנות המתואמת של כמות הפחמן דו חמצניבאטמוספירה והטמפרטורה העולמית ב650,000 השנים האחרונות

הוספת פחמן דו חמצניCO₂ או מתאן CH₄ לאטמוספירה, ללא שינויים אחרים, תנטה לחמם את פני השטח של כדור הארץ. למעשה, גזי חממה יוצריםאפקט חממה טבעי שבלעדיו, על פי הערכה, הטמפרטורה על כדור הארץ הייתה נמוכה בכ30 מעלות צלזיוס, וכדור הארץ היה בלתי ניתן למחיה. מסיבה זו, לא נכון להגיד כי יש מחלוקת בין אלו ש"מאמינים" לבין אלו ה"מתנגדים" לתאוריה שתוספת פחמן דו חמצני לאטמוספירה של כדור הארץ תגרום לטמפרטורה גבוהה יותר של פני השטח של כדור הארץ, ללא השפעות עקיפות מתקנות. תחת זאת, הויכוח הוא על השאלה מה תהיה ההשפעה הכוללת של תוספת פחמן דו חמצני ומתאן לאטמוספירה, בהתחשב בגורמים נוספים.

פליטות של גזי חממה

הבערתם של דלקים מחצביים, הכוללת תחנות כוחהמשתמשות בנפט או פחם, זיהום אוויר מתחבורה, זיהום תעשייתי הכולל ארובות בתי חרושת ועוד פליטות מזהמותמצד הסביבה האנושית מייצרות כ 22 מיליארד טונות שלפחמן דו חמצני ועוד גזי חממה כגון מתאן הנפלטים לאטמוספירה של כדור הארץ בכל שנה. כמעט מחצית מהפליטות האנושיות נשארו באטמוספירה4. על פיTAR5, חקלאות בעלי חיים, זבל, דשנים, גז טבעי, שדותאורז, מטמנות אשפה, פחם ועוד מקורות שמוצאם בפעילות אנושית תורמים כ450 מיליון טונות של מתאן בכל שנה. הריכוזים האטמוספריים של פחמן דו חמצני ושל מתאן גדלו ב 31% וב149% בהתאמה מעל הרמות שהיו לפני העידן התעשייתי מאז 1750. ריכוזים אלו הינם גבוהים משמעותית מהריכוזים בכל זמן אחר במשך 650,000 השנים האחרונות, התקופה שלגביה נתקבלו נתונים מהימנים, באמצעות מחקר של ליבות קרח. על סמך עדויות גאולוגיות פחות ישירות מאמינים כי רמות גבוהות כאלה של פחמן דו חמצני היו לאחרונה לפני 40 מיליון שנה. כשלושה רבעים מהפליטות ממקורות אנושיים שבוצעו ב20 השנים האחרונות נגרמו עקב בערה שלדלקים מחצביים. מספר מכריע משאר הפליטות נובעות משינויים בשימוש בקרקע, בעיקר עקב בירוא יערות. 6

מדידתהמכשירים המתמשכת הארוכה ביותר שבוצעה של ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה החלה ב1958 במאונה לואהבהוואי. מאז, הערכים הממוצעים השנתיים עלו באופן מונוטוני מ315 ppmv ראו את עקומת קילינג. בשנת 2003 הריכוז הגיע ל376 ppmv. נתונים מהקוטב הדרומי מראים גידול דומה7. המדידות החודשיות מצביעות על תנודות עונתיות קטנות.

פליטות גזי חממה מצד בני אדם

באופן גלובלי, רוב הפליטות של גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית נובעות משריפת דלקים מחצביים. השאר מתחלק בין "דלק עריק" שנצרך במהלך ההפקה והתובלה של דלקים, פליטות מתהליכי ייצור לא כולל שריפת דלקים, וחקלאות. אלה תרמו 5.8%, 5.2% ו3.3% בהתאמה. נתונים נוכחיים הם ברי השוואה 8.

כ 17% מהפליטות הן תוצאה של שריפת דלקים לשם ייצור חשמל.

אחוז קטן של פליטות בא ממקורות טבעיים או אנושיים ביולוגיים, וכ 6.3% מהפליטות נובעות ממתאן ותחמוצת החנקן שמקורם בחקלאות.

פליטות אנושיות של מזהמים אחרים בעיקר אירוסולים סולפטיים יוצרים אפקט קרור; דבר זה יכול להסביר את הרמה המישורית/התקררות שנצפו ברישומי הטמפרטורות באמצע המאה ה20 9, אם כי ייתכן גם כי דבר זה נבע מהתערבותו של מחזור טבעי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שוסטר, איילת "אקולוגיה". כרך 1,2. רעננה: הוצאת אוניברסיטה הפתוחה.

 Solanki, Sami K. et al.. "Climate: How unusual is today's solar activity? (Reply)" Nature 436

P.J. Deadman, Modelling individual behaviour and group performance in an intelligent agent-based simulation of the tragedy of the commons, Journal of Environmental Management  56 159-172

M. De Moor, L. Shaw-Taylor and P. Warde. The management of common land in north west Europe, c. 1500-1850. Brepols